|
||||
|
||||
למה אתה קורא מועיל? חלק ניכר מהתועלת במה שלמדתי בבית הספר באה רק היום לידי ביטוי - היכולת לעזור לילדים שלי להכין שיעורי בית. |
|
||||
|
||||
טוב, זה טיעון רקורסיבי (התיכון מלמד אותך חומר שיעזור לך לעזור למי שלומד את החומר הזה), שלא אומר הרבה. מועיל - בוא נתחיל מהלחם וחמאה - מה שעוזר לך לקנות לחם וחמאה כרצונך. |
|
||||
|
||||
להערכתי, בשנות בית הספר היסודי הכישורים המועילים (לפי הגדרתך) היחידים הם לימודי השפה, המתמטיקה והאנגלית. בחטה"ב ובתיכון נראה לי שלימודי השפה פחות מועילים לפרנסה ולעומת זאת לימודי המדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מחשבים) הועילו לא מעט לפרנסתי הנוכחית. להערכתי, אדם שמסיים את בית הספר כשהוא שולט בשפתו, מסוגל לקרוא ולכתוב אנגלית ברמה סבירה ויודע מתמטיקה ברמה של 4-5 יחידות, יוכל להמשיך את לימודיו ולהשיג מקצוע שיפרנס אותו בכבוד. עם מתמטיקה ברמה של בית ספר יסודי אפשר גם להסתדר במקצועות מכניסים מסויימים. בגדול, נראה לי שכדי להתפרנס בכבוד צריך ללמוד לתואר אקדמי ולשם כך צריך שני דברים מבית הספר: יכולת ללמוד לבד (משמעת עצמית, הבנת הנקרא, הסקת מסקנות, התנסחות בכתב, הפרדת העיקר מהטפל ויכולת לסכם) ותעודת בגרות (כדי להתקבל). השכלה כללית (ספרות, תנ"ך, הסטוריה, מדעים, אזרחות) לא בהכרח מועילה לפרנסה (אלא אם כן רוצים להתפרנס מעבודה במקצוע שקשור אל אחד מהם ישירות, למשל מדע זה או אחר) אבל נראה לי שיש בה (או לפחות בחלקה) תועלת שאינה כלכלית. |
|
||||
|
||||
אנחנו די מסכימים שלימודי המדעים והשפה התיכוניים(לדעתי גם השפה האנגלית ברמה תיכונית - ולו בגלל שאנגלית טובה מעלה לעין ערוך את יכולת ההשתכרות שלך מחוץ לגבולות מדינת ישראל)מועילים מאד ליכולת הפרנסה העתידית. "כדי להתפרנס בכבוד צריך ללמוד לתואר אקדמי" - זאת אקסיומה שאני ממש לא בטוח בנכונותה. או אולי לא מסכים לה. כמו שנאמר כאן, יש תארים אקדמיים שלא ממש מגדילים את יכולת ההשתכרות שלך. ויש מקצועות מכניסים שלא זקוקים לתואר אקדמי. ומעניין שחלק ניכר מהיכולות שציינת כחשובים: "משמעת עצמית, הבנת הנקרא, הסקת מסקנות, התנסחות בכתב, הפרדת העיקר מהטפל ויכולת לסכם", מפותחים הרבה יותר (או למצער לא פחות) בלימודי היסטוריה תנ"ך וספרות מאשר בלימודי מתימטיקה או פיזיקה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה תלוי בהגדרה של ''להתפרנס בכבוד'', אבל הסטטיסטיקה בישראל מראה שהשכר של בעלי תואר אקדמי גבוה משל בעלי השכלה תיכונית בלבד כך שלא מדובר באקסיומה אלא במציאות כרגע. עם השורה התחתונה שלך אין לי מחלוקת. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם מדובר בסיבה ותוצאה או שמלכתחילה רוב מי שמחזיקים בתואר אקדמי מגיעים מסביבה פריבילגית וזוכים ליותר הזדמנויות. |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שבמיוחד אלו שמגיעם מרקע סוציו-אקונומי נמוך ומצליחים (נגד כל הסיכויים) לעשות תואר אקדמי מרוויחים יותר מאנשים שבאו מאותו רקע ולא עשו תואר אקדמי (בממוצע, תמיד יש את הבסטיונר שהפך למיליונר). |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה (גם) סיבה ותוצאה, ושזה נתון כמעט טריוויאלי. כי הוא נתון שממצע על כל המקצועות, והקצה העליון של סקאלת השכר מאוכלס ברובו בכמה מקצועות שדורשים תואר אקדמי (מהנדסת, עורך דין, כלכלנית, רופאה). ואין מה שיאזן את ההטיה הזו: גם מי שטוען שחינוך מקצועי נותן עבודה מכניסה, לא טוען שהיא עד כדי כך מכניסה שהיא מתחרה במהנדס תוכנה. וגם מי שטוען שתואר ראשון במדעי הרוח לא שווה כלום מבחינה תעסוקתית, לא טוען שהוא עד כדי כך נורא שהוא מפיל את המשכורת אל מתחת הממוצע של חסרי בגרות ומאזן את הרופאים. כמעט אף אחד לא יחלוק על כך שאם לוקחים מישהו שהיה יכול להיות מהנדס תוכנה, ושמים אותו בתיכון במגמת חרטות בלי בגרות, אז עושים לו עוול. וצריך להיות ברור גם שאם יש חינוך מקצועי, אז זה יקרה לפעמים. אבל חסידי החינוך המקצועי יאמרו שאנחנו יכולים להיות בטוחים שזה יקרה מעט מאוד, ושלרוב הגדול של מי שהולך לחרטות, האלטרנטיבה המשכילה ביותר היא תואר אקדמי שפוטנציאל ההשתכרות שהוא מוסיף נמוך משל חרט. לכאורה אפשר לומר שהטענה הזו היא התבססות על תחזיות סטטיסטיות כדי לשלול את הבחירה, את כבוד האדם וחירותו, ואת יכולתו של הפרט להתעלות מעל הרקע שיש לו בגיל 15. שאם יש רק חרט אחד שהיה יכול להיות מהנדס תוכנה וחסמנו לו את האפשרות, אז החינוך המקצועי פסול. הייתי מסכים אילו לימודי חרטות בתיכון היו סותמים את הגולל לחלוטין על האפשרות להיות מהנדס או רופא. אבל זה לא כך: אם הבוגרת שלנו מוכשרת וחרוצה מספיק, היא יכולה להתאמץ יותר אחרי התיכון (או הצבא), להשלים מה שצריך וללמוד רפואה. יכול להיות שזה יותר קשה מאשר אילו היתה לומדת בעיוני, אבל להתבסס על תוספת הקושי הזו זה להתבסס על... תחזיות סטטיסטיות, תוך שלילת הבחירה, כבוד האדם וחירותו, ויכולתו של הפרט להתעלות על הרקע שיש לו בגיל 21. |
|
||||
|
||||
מה שאותי מקומם זו מובהקות הקשר בין המוצא העדתי להפניה לבי''ס מקצועי. כשיקימו את אותם בתי הספר ברמת השרון ודומיה, יהיה על מה לדבר. כך זו הנצחה של הפערים ההתחלתיים וקיבועם. כל השיח שמתעלם מכך לוקה בעצימת עיניים. |
|
||||
|
||||
בדיוק לכך כיוונתי בתגובה 644842 |
|
||||
|
||||
הנה, היוזמה העכשווית היא למקם את בתי הספר / מרכזי ההכשרה המקצועית מחוץ לערים, ובמקום שקשור למקצוע: חקלאות ליד פרדס חנה, מלונאות בערד. לא נראה לי שהם ירצו להישאר עם רשימת מקצועות שיש להם זיקה לגאוגרפיה, אבל נשמע לי שהם כן ירצו להישאר עם מיקום בתי הספר במקומות נייטרליים עדתית. זה כשלעצמו כמובן לא יסלק את הבעיה העדתית. אגב, גם הקמת בית ספר כזה ברמת השרון לא תסלק אותה - ראש העין היא עשרים דקות נסיעה ממרכז למרכז.) |
|
||||
|
||||
הכישורים המועילים באמת ביסודי הם כישורי הלמידה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |