בתשובה להפונז, 27/10/14 9:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לה להאבק שלוש-ארבע שנים בלימודים עיוניים, בסיוע מורים פרטייים וחומרים כימים משני התנהגות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד שהיא תלמד מקצוע, לא לימודם עיוניים שמטריפים לה את השכל. מה השאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק משום שהיא עשויה ללמוד אח"כ לימודים שמצריכים תעודת בגרות, אבל כן משתלבים עם לקויות הלמידה שלה12. 1 צריך תעודת בגרות כדי להיות מורה-דרך. 2 בבצלאל יש אחוז דיסלקטים גדול מאוד. ואני לא יודעת אם זה נובע מכך שדיסלקטים, מתוך ההתקשות שלהם בלימוד עיוני, המשיכו לפתח גם יכולת הציור שלהם (שרוב הילדים מפסיקים, מתישהו בבית-ספר יסודי), או שמא הדיסלקטים פונים לתואר שמרכיב העיוני שלו זעום למדי. והגם שמאפשרים לאחוז מסויים להתקבל על-תנאי ללא בגרות, יש להשלימה במהלך הלימודים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |