|
"מה לומדים עד שמתקבלת ההחלטה?" הרשה לי לצטט את עצמי: "מתמטיקה, לשון, היסטוריה, אנגלית, מחשבים, כלכלת בית, נהיגה, התעמלות, גיאוגרפיה, אמנות, חיבור, ספרות, כלכלה, תנ"ך, מדעים... חסר מה ללמוד?"
"האם אפשר להתחיל לימודים מתמחים לפני שמתקבלת ההחלטה?" לא, אבל למה ילד בן 13 צריך להתחיל להתמחות במשהו שהוא יעשה כל החיים שלו? תוחלת החיים בישראל הולכת ועולה, גיל הפנסיה בישראל הולך ועולה,עם פעם דיברנו על קריירה של 30-40 שנה, הילדים שמתחילים תיכון היום יכולים לעמוד בפני קריירה של 50 שנה, 50 שנה של להיות חרט, 50 שנה של להיות פחח, תן להם שנתיים לרכוש את הכלים שיאפשרו להם להנות מספר טוב במשך כל הזמן הזה.
"אם שתי שנות לימוד בתיכון (ונהיה אופטימיים לגבי הבגרויות) הן זמן מספיק ללימודים המקצועיים" תלוי איזה מקצוע - יש מקצועות שאפר ללמוד בקורד של שלוש חודשים - יש מקצועות שלומדים הרבה יותר משנתיים או מחמש שנים - אבל בהנחה שיש לך את הבסיס העיוני ("מתמטיקה, לשון, היסטוריה, אנגלית...") אז שנתיים מספיקות להתחיל, ואם צריך להשלים אפשר לעשות את זה אחרי התיכון (בצבא, בקורסים מקצועיים, בכתה י"ג-י"ד, במכללות, בהתמחות במקומות העבודה...).
זה, פחות או יותר, המצב הקיים במדינות רבות בעולם (ארה"ב, קנדה, בריטניה...) ולא נראה לי שחסרים להם אקדמאים או חרטים. יש לי בעיה עם הרעיון של מיון ילדים לשואבי מים וחוטבי עצים בגיל כל כך צעיר, יש לי בעיה עם הרעיון של מערכת חינוך שמשחררת במכוון לעולם אנשים שלא יודעים דברים אלמנטרים ("מתמטיקה, לשון, היסטוריה..."), יש לי בעיה עם הרעיון של מערכת חינוך שמכוונת לרצות את הצרכים הרגעיים של התעשיה/צבא/ממשלה ולא את הצרכים העתידיים של ההורים/ילדים/אזרחים. אלה האזרחים העתידיים שלנו, אלה מי שיממנו את הפנסיה שלנו, אלה מי שיבחרו את ראש הממשלה העתידי שלנו, אלה השכנים, הרופאים, הנהגים, הגננים, הטבחים והשומרים איתם ניפגש כשנהיה זקנים מכדי לטפל בעצמינו, אלה החברים, הנשים, הבעלים והקולגות של הילדים שלנו. אלה המורים והמחנכים של הנכדים שלנו. אם לא בשבילם, לפחות בשבילנו.
|
|