|
||||
|
||||
עברו הרבה שנים מאז התיכון, אבל אני סבור שאילו היית בא אז ומדבר אתי על דברים כאלה הם לא היו נראים לי מחוברים לשום מציאות - ועד כמה שהכרותי את קהל היעד שעליו אתה מדבר מגעת, להם זה ייראה עוד הרבה יותר רחוק. |
|
||||
|
||||
אל תלמד את מנהל העסקים באופן עיוני, עשה מזה משחק: תן לכל תלמיד להיות בעל עסק וירטואלי, וגו'. אני יודע שלכל מקצוע בית-ספרי עיוני שמשעמם את תלמידיו, חכמים מהכורסה כמוני יכולים להפריח יותר מדי בקלות הצעות איך להפוך אותו למעניין. אבל במקרה הזה זה נראה לי באמת מתבקש, ובאמת לא קשה. ומכיוון שאנחנו מפנטזים על הכנסה בהיקף גדול של מקצוע חדש, אין לך בעיה של מערכת קיימת שנרתעת משינוי. |
|
||||
|
||||
בדוק כמה כוח אדם תצטרך כדי לנהל כתה שבה כל תלמיד הוא בעל עסק וירטואלי, שצריך להדריך אותו, לבנות לו תרחישים שונים, לבדוק מה הוא עושה ולעבור אתו על הפרטים של העסק הספציפי שלו. אבל מעבר לזה, משחק בעיני הוא לא אמצעי למודי. הוא אמצעי לתרגול ידע שנלמד, לחיזוק נקודות מרכזיות על ידי המחשתן. לפניו צריך לבוא חלק למודי שבו אתה... טוב, פשוט לומד את התכנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |