בתשובה למלאכי, 22/10/14 17:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקרה הטוב עלות האנרגיה תרד. במקרה הגרוע האנרגיה שתיווצר מהתהליכים הללו תהיה יקרה יותר להפקה (אבל אולי זולה יותר אם מחשיבים גם את העלויות הסביבתיות). לדוגמה, במקרה של הכור של רוסי, לטענתו האנרגיה מופקת על ידי הפיכת ניקל לנחושת. מכאן שהדלק שלו הוא ניקל (ועוד כמה חומרים). כור היתוך מציאותי יותר מונע במימן רגיל או בדייטריום? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עניין הנחושת הוא סיפור ישן ומרגיז. מזה כשלוש שנים לפחות לא ניטען בהקשר למתקן איקאט שהוא ממיר ניקל לנחושת, גם לא ניטען שהוא מבצע היתוך אחר. ההשערה הנוכחית היא שבאיקאט יש העברת נייטרונים בלבד מגרעין לגרעין (זה לבדו מעלה את הסיכוי לייתכנות, כי במעבר נייטרונים בלבד אין את חסמי קולון שקיימים במקרה של העברת פרוטונים מגרעין לגרעין). העברת נייטרונים בלבד אינה היתוך. היתוך גרעיני מחייב העברת פרוטונים. עד כמה שניתן להבין — הטענה על המרת ניקל לנחושת הייתה בבדיקות איזוטופיות לא מדוייקות בנסיונות ישנים. לאחר שיש שיפור בבדיקות איזוטופים - הטענה על המרת ניקל חנחושת נפלה. יש "מכחישי איקאט" שנאחזים בעניין הנחושת שוב ושוב למרות שאינה מושמעת. זו התנהגות לא אתית מצד אילו שמנסים בכוח להוכיח שמיתקן איקאט לא פועל, על סמך טענות שלו שהיו ונינטשו מזמן. למה חשבו לפני שלוש שנים שיש המרה של ניקל לנחושת ? לא יודע. אולי היו טעויות מדידה בגלל תנאי מדידה קשים. י |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לסכם את הטענות שלו? למה בדיוק יחסי איזוטופים מסויימים של נחושת (או ניקל? לא זוכר בדיוק כרגע) אמורים להיות לה עדות מסייעת? (הגרסה הנוכחית, ולא זו של לפני כמה שנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום המידע מבחינת איזוטופים אביא תוך מספר ימים. המידע מצומצם מאוד (רק נסיון לוגאנו, מארס 2014 , נותן מידע אמין). אבל אני רוצה לדייק בתגובתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביא בסוף תגובה זו פירוט מימצאי איזוטופים שנראים לי חשובים. אבל תחילה אני מרגיש צורך להזים חלק מהבנתך לגבי מעורבות רוסי בניסוי לוגאנו. (ניסוי לוגאנו 2014 הוא הניסוי _היחיד_ שבו הייתה בדיקת איזוטופים אמינה למדי. את המילה "למדי" אסביר לאחר שאפרט את המימצאים לגבי אחוזים של האיזוטופים בנסיון לוגאנו.) הפירוטים המספריים של בדיקת האיזוטופים רשומה מתחת לקווקו אופקי בהמשך, אם תוכל לקרוא את הפירוטים הללו במישרין תוכל לדלג על כל מה שכתבתי עד שם. ההבנה שלך ושל רבים אחרים לגבי מעורבותו של רוסי בניסוי מוטעית. נראה כאילו הוא ניהל את הניסוי, בפועל ההשתתפות שלו הייתה המינימום ההכרחי, ניהול הניסוי נעשה על ידי 6 החוקרים שחתומים על הניסוי, רוסי לא ניהל כלום, הוא לא היה נוכח במעבדה בזמן הניסוי כמעט כל זמן הניסוי. נראה לי שההבנה כאילו הוא השתתף בצורה משמעותית בניסוי באופן שיכול היה להשפיע - נובעת מדיסאינפורמציה שמטרתה להצביע על רוסי כאילו היטה את הניסוי ומימצאיו על ידי טריקים והסתרות. להלן פירוט חלקו של רוסי בניסוי לוגאנו 2014. ניסוי לוגאנו נעשה בעיר לוגאנו בשווייץ, במהלך חודש פברואר 2014 עד תחילת חודש מארס 2014. המעבדה בה נערך הניסוי אינה מעבדה של רוסי ושותפיו. המעבדה נבחרה בהסכמה משותפת בין רוסי ושותפיו בחברה אליה הוא שייך, IH, לבין החוקרים שערכו את ניסוי לוגאנו. ניסוי לוגאנו נעשה על ידי 6 חוקרים. רק לאחד מבין 6 החוקרים (ג'וזפה לוי) היה קשר עבודה ממושך עם רוסי. החוקרים (לפי זכרוני) היו מאוניברסיטת בולוניה איטליה, אוניברסיטת אופסלה שוודיה, ומכון מחקר אקדמי יוקרתי שוודי (נדמה לי שמכון המחקר הזה נקרא "המכון המלכותי השוודי"). בהמשך אמסור פרטים על ג'וזפה לוי. אנדראה רוסי מסר לחוקרים כור גרעיני (גוף קטן ואטום) בתור "קופסא שחורה". רוסי סירב להסביר את המבנה הפנימי שלה. רוסי השתמש בחומר דלק בלי שפרט את הרכבו. כל החיווטים החיצוניים לכור היו גלויים. אביזרי המדידה והחיווטים הנוספים הובאו על ידי החוקרים לפי תוכנית עבודה שלהם בלבד. המעורבות של רוסי בתפעול הכור (הפעלת מתגים, הכנסה והוצאת הדלק) הייתה המינימום ההכרחי (כפי שיוסבר בהמשך). למיטב ידיעתי במהלך ניסוי לוגאנו רוסי עשה רק את הפעולות הבאות: א. הריץ את כל המכשור על ריק (ללא דלק) מספר שעות. ההרצה היתה בנוכחות 6 החוקרים. יתכן שבאותה הזדמנות הוא הסביר להם פעם נוספת כיצד לתפעל את המכשור בעצמם. ב. הכנסת הדלק לכור. משקל הדלק היה 1 גרם, 0.9 גרם הוכנס לכור, 0.1 גרם נמסר לחוקרים לצורך בדיקות במעבדות חיצוניות. כל הפעולות הנ"ל נעשו על ידי רוסי בנוכחות החוקרים וצפייתם במעשיו. ג. הוצאת אפר הדלק (ash בלשון הדו"ח). 0.1 גרם של אפר נימסר לחוקרים לצורך בדיקה במעבדות חיצוניות. גם פעולה זו נעשתה כולה בנוכחות החוקרים וצפייתם במעשיו. ד. אפשר שרוסי הנחה את צוות החוקרים מה הפרוצדורה של איתחול הפעלת הכור בשעות הראשונות לתפעול הכור (למשל: ב- 5 השעות הראשונות מבין 1000 שעות הריצה של הניסוי החי). לא יודע אם הדו"ח מזכיר איתחול כזה, אבל לפי דיונים אחרים בפורומים יש צורך באיתחול כזה. לא מן הנימנע שבמהלך הניסוי (שארך 1000 שעות) החוקרים ביקשו מרוסי שיתן להם הדרכה נוספת בתפעול המיכשור (כי לעיתים יתכנו אי הבנות קלות בנוגע לתיפעול). בכל מקרה - או שרוסי כלל לא שהה במעבדה בזמן הניסוי - למעט שהיה בזמן פעולות א ב ג ד - או (לחילופין) רוסי שהה במעבדה לצורך הדרכות קצרצרות בנוגע לתיפעול המיכשור. רוסי לא נתן לחוקרים שום הוראות כיצד לנהל את הניסוי מעבר להנחיות כיצד המכשור עובד, הוא מסר להם רק מה טווח הטמפרטורה שבה המיכשור חייב לעבוד (אם המכשור פועל בטמפרטורה גבוהה מדי הוא יפסיק לפעול ועשוי לההרס). גילוי נאות. אחד מ- 6 החוקרים, ג'וזפה לוי, הוא קולגה קרוב מאוד של רוסי כבר מספר שנים (נניח משנת 2007 ואילך). ג'וזפה לוי תמיד האמין בנכונות הפעולה של איקאט. למרות ההיכרות - כנראה כל הניסויים האקדמים המוקדמים היו באוניברסיטת בולוניה באיטליה (נדמה לי משנת 2007 עד שנת 2011), ניסויים אלו נעשו רק על ידי שני אנשים (אנדראה רוסי וסרג'יו פוקארדי ז"ל). (ג'וזפה לוי לא השתתף במחקרים הללו, עד כמה שזכור לי. יתכן שאני טועה, כי מעולם לא התעניינתי בפרטים הקטנים על המחקרים הישנים של רוסי באיטליה. לפי זכרוני בשום מקום לא הוזכר ג'וזפה לוי כאחד השותפים למחקריו, הוא היה אולי שושבין למחקריו. סביר שהוא קיבל דיווח על התקדמות הניסויים הללו תוך כדי ביצועם או מייד לאחר מכן, בגלל הקרבה לרוסי.) במסגרת הניסויים הישנים - רוסי/פוקארדי - נעשו בדיקות כימיות ובדיקות איזוטופיות שהובילו למסקנות על שינוי חלק מאיזוטופים מניקל לנחושת. המסקנות הללו לגבי איזוטופים נראות היום שגויות, או לא מדוייקות במקרה הטוב. פוקארדי ז"ל ניפטר, נדמה לי, לפני שנה-שנתיים. אם יצא לך לראות סרטונים, פוקארדי הוא האיש הגוץ והשמנמן, מרכיב משקפיים גדולים עם מסגרת אימתנית, רוב הזמן הוא יושב בפינה או עומד בפינה. לגבי שאר החוקרים של ניסוי לוגאנו. הם לא היו ביחסים קרובים עם רוסי. כל תהליך הניסוי ותוצאותיו פורסמו בדו"ח מפורט של 53 עמודים שפורסם בערך ב- 8 אוקטובר 2014, במכון המחקר השוודי האקדמי שמימן את נסיון לוגאנו. שם המכון השוודי שמימן את הניסוי הוא ELFORSK. נתתי בזמנו לינק לדו"ח. אני מניח שאם תפעיל את מנוע גוגל עם מילות המפתח Lugano report E-Cat תוכל להוריד אותו באופן חופשי (מאתר אינטרנט של המכון ELFORSK או בהפצת ראי שלו). הדו"ח הוא בפורמט pdf. הדו"ח פורסם לפי זכרוני בשלוש גירסאות, כאשר הגירסה השניה והשלישית הם תיקונים מיזעריים לגירסא הראשונה (מניח שהתיקונים לגירסא הראשונה היו רק של שגיאות דפוס, שגיאות במילים ומספרים, וכולי). החוקרים רצו לפרסם את הדו"ח באתר הפרסומים המיקדמיים arxiv. ככל הידוע לי אתר arxiv סירב לפרסם את הדו"ח הנ"ל, לא נתן שום נימוק לסירוב. מאחר ולא ניתן היה לפרסם את הדו"ח ב- arxiv הוא אוכסן להורדה ישירה באינטרנט באתר של ELFORSK ובאתרי ראי (אחד או שניים). -------------------------------------------------- בהמשך אתייחס בעיקר רק לחלק מדו"ח לוגאנו שמפרט את תוצאות בדיקה של איזוטופים בדלק בו השתמש הכור בניסוי. (הבאתי רק תוצאות עיקריות. תוצאות ופירוט מלא יש בניספחים 3 ו- 4 של הדו"ח, בערך עמודים 40 ואילך.) הניסוי מצא שינוי משמעותי בחלוקת האיזוטופים השונים של ניקל ושל ליתיום. בשאר האיזוטופים לא נמצא שינוי משמעותי, או שלא ניבדקו (מימן למשל לא יכול להבדק כי חלקו או כולו מתאדה לאחר שפותחים את הקפסולה האטומה של הכור). להלן הערה (מספר פיסקאות). תחילת ההערה. להלן הסבר לגבי מצב צבירה של המימן במהלך הניסוי. הקפסולה (דהיינו הכור כולו) היא בצורה קרובה לצורת גליל, החלק החיצוני של הקאפסולה עשוי (אם איני טועה) מחומר משולב קרמי-מתכתי. (למעשה הצורה קצת שונה מצורת גליל אבל זה פרט לא חשוב.) כנראה ניתן לאטום לחלוטין את הקפסולה בכל זמן הניסוי. (האיטום קריטי להצלחת הניסוי שכן הכור מפתח לחץ גז גבוה בזמן פעולתו וכן אסור שחומר כלשהו ידלוף בזמן הפעולה. אין שום הכנסת חומרים או הוצאת חומרים מהכור כל זמן שהכור "רץ". במקרה הנ"ל זמן הריצה היה 1000 שעות ברציפות.) כאמור הכור נימצא בתוך קאפסולה שצורתה בערך צורה של גליל, אורך הגליל בערך 25 ס"מ, קוטר הגליל בערך 5 ס"מ. הגליל אטום משך כל הריצה של הנסיון (בהתחלה ובסוף פותחים בגליל חרכים שמאפשרים הכנסה והוצאה של הדלק). בזמן האיטום ההתחלתי, עד החימום בתחילת הניסוי - המימן אינו גז חופשי, שכן הוא חלק מהדלק. כנראה המימן כלול בדלק בתרכובת LiAlH4 שהיא חומר מוצק, גבישי אולי, נראה כמו גרגרי מלח. במהלך הניסוי - נוצר חום שמפרק חומרים בדלק, בין השאר הוא מפרק את התרכובת LiAlH4. הפירוק הזה הופך כנראה את המימן לגז חופשי שאינו כלול בשום תרכובת (אולי לא רק גז אלא פלזמה). בסיום הניסוי - כנראה חלק מהמימן החופשי נמצא במצב גז, בתור גז הוא מתאדה בזמן פתיחת האיטום של הקאפסולה. אפשר שבסיום (לפני פתיחת האיטום להוצאת האפר) - המימן מתרכב שוב בחלקו לחומרים אחרים. בכל מקרה - אם יש גזים חופשיים בסיום הניסוי הריהם מתאדים כאשר פותחים את האיטום של הקאפסולה. סוף ההערה. להלן שתי בדיקות איזוטופים של ליתיום וניקל לפי דו"ח לוגאנו, ניספח 3 וניספח 4. הערה: בוצעו 4 בדיקות איזוטופיות לפי שתי שיטות שונות לחלוטין. בכל אחת משתי השיטות הייתה בדיקה של הדלק הטרי לפני הבעירה ובדיקה האפר של הדלק לאחר הבעירה (בדיקת ash). הבדיקה בשיטה הראשונה מפורטת בניספח 3 והבדיקה בשיטה השניה מפורטת בניספח 4. סימוני איזוטופים ברישומים בהמשך יפורטו להלן: סיווג היסוד רשום בשתי אותיות אנגליות (לצורך בהירות רישומים בנוסחאות -בדרך כלל נהוג שהאות הראשונה רשומה באות גדולה והאות השניה באות קטנה, אבל זה נוהג שלא מחייב). למשל: היסוד ליתיום ירשם כך Li אבל אם זה לא מבלבל מותר לרשום אותו גם כך LI. למשל: היסוד ניקל ירשם Ni (אבל אם לא מבלבל ירשם NI). כדי להבדיל בין איזוטופים רושמים צמוד לשם היסוד את המספר האיזוטופי. המספר האיזוטופי של יסוד הוא סכום של מספר הפרוטונים בגרעין האטום + מספר הנייטרונים בגרעין האטום. אפשר לרשום את מספר האיזוטופי מימין לאותיות היסוד או לרשום אותו לשמאלן (אין נוהג מחייב עד כמה שאני מבין), אני מעדיף כאן לרשום משמאל. דוגמא 1: באיזוטופ 7Li של ליתיום - מספר הפרוטונים + מספר הנייטרונים הוא 7 (מספר הפרוטונים כאן 3 ומספר הנייטרונים 4). דוגמא 2: באיזוטופ 6Li של ליתיום - מספר הפרוטונים + מספר הניטרונים בגרעין הוא 6 (שלושה פרוטונים ושלושה נייטרונים). הערה: כידוע מספר הפרוטונים בגרעין מגדיר את היסוד, ליתיום מוגדר כיסוד עם 3 פרוטונים בגרעין בעוד מספר הנייטרונים בגרעין שונה בכל איזוטופ של ליתיום. בהמשך אתן 4 טורים שמפרטים את תיפזורת האיזוטופים של ניקל ושל ליתיום שנימדדו ב- 2 השיטות. התיפזורת הרשומה היא באחוזים מהכמות הכללית של אותו יסוד (בחומר שניבדק). הסימן % יושמט בתוך הטורים לצורך בהירות הכתיבה. לדוגמא: אם רושמים שהאחוז של האיזוטופ 6Li הוא 08.6 והאחוז של האיזוטופ 7Li הוא 91.6 - הכוונה היא שנימצאו רק שני איזוטופים בבדיקה, כאשר האיזוטופ 6Li הוא 8.6% מהמדגם כולו בעוד האיזוטופ 7Li הוא 91.4% מהמדגם כולו (יחד זה יוצא 100%). תחילה אביא את תוצאות המדידות בשיטה הראשונה (ניספח 3). ברישום התוצאות יש שני טורים אנכיים (מופרדים על ידי הקיווקוו ------ למקרה שלא נשמר המבנה הטבלאי המקורי שלי), הטור השמאלי מציין דלק טרי והטור הימני מציין אפר דלק. התפלגות התפזורות רשומות באחוזים, הסימון % הושמט בטורים המספריים. אחר כך אביא את תוצאות המדידות בשיטה השניה (ניספח 4). שוב הטור של דלק טרי לפני שריפה רשום משמאל וטור אפר הדלק רשום מימין. הסימון % מושמט בטורים המספריים. להלן תוצאות מדידת איזוטופים בשיטה ראשונה (ראה ניספח 3 של דו"ח לוגאנו): fresh fuel %------fuel ash % להלן תוצאות מדידת איזוטופים בשיטה שניה (ראה ניספח 4 של דו"ח לוגאנו):6Li------08.6------92.1 7Li------91.4------07.9 58Ni------67.0------00.8 60Ni------26.3------00.5 61Ni------01.9------00.0 62Ni------03.9------98.7 64Ni------01.0------00.0 fresh fuel %------fuel ash % השוואת תוצאות הבדיקה מראות בבירור את הדברים הבאים:6Li------05.9------57.5 7Li------94.1------42.5 58Ni------65.9------00.3 60Ni------27.6------00.3 61Ni------01.3------00.0 62Ni------04.2------99.3 64Ni------00.0------00.0 א. התיפזורת של איזוטופים ניקל שונו מהתפזורת המקורית לתפזורת חדשה שמורכבת כמעט כולה מ- Ni62. ב. התיפזורת של איזוטופים ליתיום שונו באופן שאחוז ה- 7Li הוקטן מאוד ואחוז ה- 6Li הוגדל מאוד. יש הבדל בין שתי שיטות הבדיקה, לפי השיטה הראשונה 83.5% מהליתיום שונה ל- 6Li בעוד לפי השיטה השניה רק 52.6% מהליתיום השתנה ל- 6Li . עכשיו, לאחר שפרטתי את התוצאות ניתן להסביר את המילה "למדי" בפיסקה הראשונה בתגובתי הארוכה. השוואת התוצאות מראה ששתי הבדיקות נותנות תוצאות קרובות זו לזו באופן "איכותי" אבל התוצאות שונות מאוד באופן "כמותי" לגבי הליתיום במיוחד. השוויון ה"איכותי" מצביע על מגמה ברורה, אבל עניין הכמויות עדיין במחלוקת. לעניין ההבדל בכמויות ובעיית דיוק בדיקות. למרות שהכמות הניבדקת בנסיון לוגנו היתה גדולה היו כנראה טעויות חישוב (של המעבדות לבדיקת איזוטופים). לכן מותר להתיייס בסלחנות לבדיקות האיזוטופים בנסיונות הישנים של רוסי (נסיונות רוסי-פוקארדי) שבהם זוהו כביכול איזוטופים של נחושת כתוצרים של המרת ניקל לנחושת. בנסיונות הישנים ההם - הכמות הניבדקת הייתה כנראה מאוד קטנה, לכן סיכויי השגיאה היו גבוהים. (בנוסף לכך רוסי טוען שבחלק מהמקרים הוא השתמש במיכל נחושת בתוך הכור, לכן הריאקציה גרמה לזיהום של האפר בנחושת שגורדה מהמיכל בתהליך קורוזיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אולי רוצה לדייק אבל כל פסקה שלך מכילה ביטויי הסתייגות. אפילו לבואזיה בשעתו הצליח למדוד גזים ש''מתאדים'' מהניסוי, אני בטוח שעם קצת מאמץ אפשר היה לתפוס אפילו את המימן החמקמק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |