|
||||
|
||||
יש, אבל המבחר הרבה יותר קטן מאשר לבנים, שלא לדבר על מבחר הצבעים המצומצם בין ורוד בהיר לסגול בהיר. |
|
||||
|
||||
תוכל לספר לי כהורה, האם ההבדל במבחר משקף את ההבדל בנטיה המגדרית לריצה ופעילות ספורטיבית? למשל, אם אניח שילדים רצים יותר מילדות - על סמך זכרונות מילדותי: תופסת, שוטרים וגנבים, כדורגל, שני כלבים ועצם, קטרים באים... אז השאלה היא כזו. אם לצורך הדיון ילדים רצים פי שניים מילדות, ולכן יש מבחר כפול של נעלי ספורט לילדים, זה משקף. אבל אם ילדים רצים רק 20% יותר מילדות, והמבחר העומד לרשותם הוא בכמות משולשת מכמות נעלי הספורט לילדות, הרי שזה חסר פרופורציה. |
|
||||
|
||||
תזכור שהיתה לך ילדות חרדית. עד כמה ילדים וילדות משחקים אצלכם ביחד. מהילדות שלי - תופסת, שוטרים וגנבים, קדרים (ולא קטרים) באים - אלה משחקים גם של ילדים וגם של ילדות. גומי, קלאס, חבל - משחקים שמצריכים קפיצות - הם משחקים של ילדות. כדורגל היה משחק של בנים, ואין לי מושג מה זה 2 כלבים ועצם. אין שום הצדקה כלכלית למבחר היותר-מצומצם של נעליים נוחות לילדות, ובוודאי שלא למנעד הצבעוני המצומצם. |
|
||||
|
||||
כילדים שיחקנו עם הבנות, עם השכנות, עם האחיות ועם החברות של האחיות. איפשהו בגיל ההתפתחות המינית (11-12), התקשורת יורדת ונוצר ריחוק. אצלנו בנות לא היו משחקות שוטרים וגנבים. זה משחק מאוד כוחני. גומי, קפיצה במקום. קלאס - להדס בשטח קטן. חבל, קפיצות קלות במקום. שני כלבים ועצם. בשקית (משחק ילדים) [ויקיפדיה] זה טיפה שונה. ההצדקה הכלכלית תמיד נמצאת בשוק. אם פחות קונים, פחות מוכרים. כל דגם נעליים שהיצרנית מוציאה, היא צריכה למכור מספר נתון של יחידות כדי לכסות את עלות היצור והפיתוח. מעבר למספר הזה היא מרוויחה. אם הורים לא קונים מספיק נעלי ספורט לילדות, אין מספיק קונים שיצדיקו פיתוח דגמי נעליים שונים. |
|
||||
|
||||
שוב הזלזול בילדות. אתה מוזמן לנסות לקפוץ בחבל, ויותר מזה - בשני חבלים במקביל, ובגומי - נראה כמה תצליח להתמיד בזה, וכמה תצליח לקפוץ בכלל. אלה לא קפיצות קלות. אתה מסוגל לקפוץ עד גובה המותן שלך, פעמיים, תוך תזוזה, ומבלי לדרוך על הגומי?! |
|
||||
|
||||
קפצתי בחבל פעמים רבות. קפצתי מעמידה ברגליים צמודות הלוך ושוב מעל משוכה שהיתה גבוהה קצת יותר מגובה הטבור. תתאמן, תצליח. |
|
||||
|
||||
וואלה? אתה משחק משחקי בנות?! אם אתה מתייחס לזה כאל "תתאמן - תצליח", משמע אתה מודה שאין מדובר ב"קפיצות קלות במקום?" |
|
||||
|
||||
אני מודה ומתוודה שבילדותי לפעמים חטאתי במשחקי בנות עם השכנות/חברות של האחיות. אבל בנושא המדובר, לא. אני משתדל לשמור על כושר. בתקופות שונות התאמנתי גם בקפיצה לגובה ולמרחק. אני מתייחס לזה ככה כי הרבה אנשים מתבגרים והופכים לעציצים. הם יושבים במשרד או עושים את העבודה שלהם, והכושר שלהם כבר לא מה שהיה בילדותם כשרצו וקפצו על בסיס יומי. אבל אין פה שום זלזול בילדות. אני לא חושב שקפיצה בגומי שמורכבת מכמה דילוגים קלים ואז אחד או שניים גדולים, והפסקה, ומחכים, ומחזיקים את החבל/גומי, דומה למשחקים אחרים שבהם יש ריצה ממושכת, פרועה יותר ובאופן כללי הרבה יותר ספורטיבית. |
|
||||
|
||||
ילדות לא יכולות לנעול נעלי ילדים? |
|
||||
|
||||
הן יכולות. הבעייה היא שההבדלים בעיצוב ובצבע כל כך גדולים, שמיד זה סוחב תגובות של 'יש לך נעליים של בן', שלא לדבר שכשהן כבר מפנימות את ההבדלים לבד הן לא יהיו מוכנות מראש לנעול נעליים של בנים. ואת זה אני אומר אחרי שבענין צבעי הבגדים כבר התרגלנו (ולמדנו להתעלם) להערות של איזה ילד מתוק. |
|
||||
|
||||
בת כמה הילדה, איפה אתם גרים, ומה המייל שלך? (כי אני לא כל כך יכולה להגיע אליו, משום מה, דרך המערכת באייל). |
|
||||
|
||||
בת ארבע כמעט, בתל אביב, ראי באימייל שלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |