בתשובה לדוד, 22/10/14 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מודה שאין לי ידע בתחום, לכן ציטטתי איש מקצוע. ולחשוב בכוחות עצמי1 אני יכול גם אם אני לא איש מקצוע, נכון? יש לך נתונים שלא מגיעים דרך סרטונים ביוטיוב? דוח כתוב, מאמר, משהו... ___________ 1 אני מתכוון למה שכתבתי בקשר לקולה ושוקולד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יבולים מהונדסים גנטית מקודמים על בסיס טענות מרחיקות לכת מהתעשייה ותומכיה. כגון : בני אדם גרמו לשינויים גנטיים ביבולים זה מאות שנים והנדסה גנטית לא שונה בכך. יבולים מהונדסים גנטית בטוחים לצריכה ע"י בני אדם ובעלי חיים ולא מהווים סכנה לסביבה. יבולים מהונדסים גנטית מגדילים את כמות היבולים ומפחיתים את השימוש בקוטלי חרקים. הנדסה גנטית תייצר יבולי-על שיהיו עמידים לבצורת, חסינים מפני מזיקים ומחלות וישפרו את הערך התזונתי. יבולים מהונדסים גנטית הם בעלי חשיבות כמקור להאכלת אוכלוסיית העולם. למרות זאת, על סמך ראיות, טענות אלו מוליכות שולל. ההנדסה הגנטית היא תהליך שונה לחלוטין מגידול טבעי והשבחה באמצעות הכלאות, וכרוך בסיכוים שונים. התהליך גורם לשינויים לא צפויים ב-דנ"א, בחלבונים ובהרכב הביוכימי של היבול המהונדס שיכול להוביל להשפעות רעילות לא צפויות או אלרגניים ולהפרעות תזונתיות. אין הסכמה מדעית שיבולים מהונדסים גנטית הם בטוחים. בעיקר כאשר אנו לוקחים בחשבון את הקהילה המדעית העצמאית אשר לא קשורה לתעשיית המזון המהונדס. מחקרים טוקסיקולוגים בחיות מעבדה ובחיות משק חשפו השפעות מזיקות ובלתי צפויות מאכילה של מזון מהונדס, חלקם כבר נמצאים בחנויות לשימוש בני אדם ולהאכלת חיות משק. מבין התופעות הבולטות ביותר הם הפרעות בתפקוד הכבד והכליות. רבים ממחקרים אלה, כולל כמה שנערכו ע"י תעשיית המזון המהונדס ואחרים שהוסמכו ע"י האיחוד האירופאי טוענים באופן מטעה ע"י תומכי המזון המהונדס, שיבולים מהונדסים גנטית הם בטוחים בעוד שלמעשה הם מראים השפעות מזיקות. בחלק מהמקרים מצדדי היבול המהונדס הודו שנמצאו הבדלים משמעותיים בתנאי מעבדה במזון זה אבל דחו אותם כ-"לא רלוונטיים מבחינה ביולוגית". עם זאת הגדרות אלו הם חסרי משמעות מבחינה מדעית. רוב מחקרי הזנת בעלי חיים ביבול מהונדס גנטית היו קצרים יחסית. בין חודש עד שלושה חודשים, הנקראים מבחינה טכנית מחקרים לטווח בינוני. מה שדרוש זה מחקרים לטווח ארוך ורב דורות כדי לראות אם הסימנים המדאיגים של רעילות אשר נצפו במחקרים לטווח בינוני מתפתחים למחלות רציניות. מחקרים ארוכי טווח אלו אינם נחוצים מחברות הביוטכנולוגיה ע"י רגולטורים ממשלתיים באף מקום עולם. זאת וליקויים נוספים של משטר הפיקוח על יבולים מהונדסים ומזונות מהונדסים מראה על חולשת הרגולטורים בלהגן על הצרכנים מסכנות פוטנציאליות שטמונות בטכנולוגיה זו. הרגולציה היא חלשה ביותר בארה"ב ולקויה ברוב העולם, כולל אירופה. יבולים מהונדסים גנטית לא מילאו את הבטחותיהם ועל פי הראיה הנוכחית זה נראה לא סביר שהן יספקו פתרונות בר קיימא לבעיות העומדות בפני האנושות, כגון רעב ושינויי אקלים. טענות שטכנולוגית המזון המהונדס יעזור להאכיל את העולם אינן אמינות לאור העובדה שטכנולוגית המזון המהונדס לא הגדילה את התשואה הפנימית של יבולים. בעוד שתשואות לגידולים עיקריים אכן גדלו בעשרות השנים האחרונות אך הן תוצאה של הכלאות ושיטות קונבנציונאליות ולא בזכות היבול המהונדס. כמו כן, הרוב המכריע של יבולים מהונדסים מגודלים בקני מידה גדול במדינות עשירות, יבולים כגון סויה ותירס. כמה יבולים מהונדסים גם פותחו עבור חקלאים בקנה מידה קטן באפריקה כמו תפוחי אדמה מתוקים וזני קסאווה שנועדו להיות עמידים לווירוסים, אך אלה נכשלו כישלון חרוץ. בניגוד לכך, פרוייקטים שהשתמשו בשיטות גידול קונבנציונאליות הצליחו אף שעלותם הייתה מזערית מעלות הפרוייקטים של היבול המהונדס. היבולים המהונדסים לא הפחיתו את השימוש בחומרי הדברה, אלא הגדילו אותו. במיוחד האימוץ הנרחב ביבולי "ראונדאפ" הוביל להסתמכות יתר של "קוטלי עשבים", מה שהוביל להתפשטות של עשבים עמידים. זה בתורו דרש מחקלאים לרסס עוד יותר "קוטלי עשבים" ותערובות כימיקליים בניסיון לשלוט בעשבים. "ראונדאפ" הוא לא בטוח ולא שפיר. זה כבר נמצא כגורם למומים בחיות מעבדה. כרעיל לבני אדם גם במינונים נמוכים מאוד. גורם לפגיעה גנטית בבני אדם ובבעלי חיים. מחקרים אפידמיולוגיים מצאו קשר בין חשיפה ל-"ראונדאפ" ולמחלת הסרטן. לידות מוקדמות והפלות והתפתחות נוירולוגית פגומה בבני אדם. בנוסף יישומי "ראונדאפ" יכולים לגרום לעלייה במחלות צמחים כולל זיהום של פטריות טפיליות, פוזאריום, שמשפיעות רעה על התשואות, כמו כן מייצרת רעלנים שיכולים להיכנס לשרשרת המזון ושיכולים להשפיע על בריאות האדם וחיות המשק. בגלל כישלון ה- "ראונדאפ" נגד עשבים עמידים, תעשיית הביוטכנולוגיה מפתחת יבולים שיוכלו לעמוד אל מול "קוטלי עשבים" רעילים אף יותר. יבולים אלה יובילו להסלמה מיידית בשימוש בקוטלי עשבים אלה. נטען לעיתים קרובות שיבולים מהונדסים מפחיתים את הצורך בריסוסים כימיים כקוטלי חרקים. אך הפחתות אלו כאשר הן מתרחשות, הן ברוב המקרים זמניות בלבד. עמידות מופיעה בחרקים ומזיקים ואפילו כאשר מתגברים על המזיקים המקוריים, מופיעים מזיקים משניים. התפתחויות אלו מראות כי טכנולוגיית מזון מהונדס זה היא לא ברת קיימא. בנוסף לכך יבולים מהונדסים גנטית מכילים בתוך עצמם רעלנים שמשמשים כדוחי חרקים, אז אפילו שהם פועלים כמתוכנן הם לא פתרון אלא הם פשוט משנים את הדרך שבה משתמשים בחומרי הדברה. תומכי המזון המהונדס טוענים לעיתים קרובות שיבולים אלה בטוחים בגלל שריסוסים דוחי חרקים שומשו בבטחה במשך עשורים, אבל רעלנים אלה שמקודדים בתוך המבנה הגנטי של יבולים אלה הוא שונה מאוד מריסוסים. הרעלנים שמקודדים במבנה הגנטי של היבולים לא תמיד "נשברים" במערכת העיכול ונמצאו כבעלי השפעה רעילה על חיות מעבדה וחיות שאכלו בשדה הפתוח מיבול זה. תומכי המזון המהונדס זמן רב הבטיחו גידולים שיתאימו לתנאי סביבה קשים. אך גידול קונבנציונלי היה הרבה יותר מוצלח מטכנולוגיית המזון המהונדס בייצור יבול כזה. נטען לעיתים קרובות שיבול מהונדס גנטית בתוספת ריסוסים עדיף בגלל שאין צורך לנכש את האדמה מעשבים שוטים. אך אימוץ שיטות אלה נמצאו כמגבירות את ההשפעה השלילית על הסביבה של גידולי סויה בגלל השימוש בקוטלי עשבים. על פי הראיות שיש לנו כיום זה ברור שטכנולוגיית המזון המהונדס נכשלה לספק את הבטחותיה. טכנולוגיית המזון המהונדס הוא ביסודו לא בטוח ומציבה סיכונים מוכחים לבריאות בעלי החיים והאדם, כמו גם על הסביבה. הטענות ליתרונות של היבולים המהונדסים מוגזמות ביותר וטכנולוגיית המזון המהונדס הראה שאינו בר קיימא לטווח הארוך. אין זה הכרחי לקחת את הסיכונים שמציבים יבולים מהונדסים כאשר גידול קונבנציונלי שנעזר ע"י השבחה של ברירה טבעית והכלאות ממשיכים בהצלחה להניב יבול בעלי תשואה רבה, עמידים מפני בצורת, עמידים בתנאי סביבה משתנים, עמידים מפני מחלות ומזיקים, וגם מזינים. גידול קונבנציונאלי, הגיוון הביולוגי של יבולים שפותחו ע"י חקלאים ברחבי העולם, ושיטות של חקלאות מודרנית הוכחו כשיטות אפקטיביות לענות על צרכי המזון הנוכחיים והעתידיים שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אשמח לקרוא מחקר/מקור לכל מה שכתבת. אבל מכל מה שאני קורא, אני מתקשה להבין למה אתה מתנגד. האם אתה מתנגד רק לזרעים מהונדסים גנטית, או שמא אתה מתנגד גם לריסוס, או אולי לעוד דברים? שאלה נוספת. לטענתך שהיבול שאינו מהונדס, מניב תשואה בכמות דומה ליבול המהונדס ועמיד יותר/בערך אותו דבר. למה שחקלאי יתעקש להשתמש ביבול מהונדס אם הוא יכול להפיק את אותה כמות מזרעים שאינם מהונדסים? נראה לי (ותקן אותי אם אני טועה) שהזרעים המהונדסים קצת יותר יקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריסוסים מזיקים מאוד לגוף. אז תבדוק את הנושא לפני שאתה חושב סתם להתווכח. בגלל שמונסנטו תמיד פונה אל חקלאים בורים במדינות עולם שלילי שלא יודעים את ההשלכות של זרעים מהונדסים. כן הזרעים המהונדסים מאוד יקרים והם גם טובים לשימוש רק פעם אחת. כל שנה יש לקנות את הזרעים המהונדסים שוב וזה אומר שיש גם לקנות את הריסוסים המאוד יקרים של מונסנטו שבאים עם הזרעים המהונדסים. כך יוצא שכמות ההשקעה הכספית גדולה יותר מהרווח של החקלאי. החובות גדולים מהרווחים. בארה"ב מתגברים על כך על ידי סובסידיות ממשלתיות שניתנות לחקלאים. גם הכלאות זה פוגם באיכות הירק בגלל זה הכי טוב לקנות זרעי הרלום heirloom הידעת שהלחם שאתה אוכל הוא מחיטה מודרנית ממש לא בריאה ולא החיטה שהשתמשו במשך אלפי שנים?לחיטה האמיתית קוראים חיטת אמר וניתן לקנות אותה באיטליה וארה"ב לא ניתן להסביר על רגל אחת אם אתה מתעניין בנושא תצטרך להשקיע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מדינות עולם שלילי" זה ארצות הברית? (לתוכן התייחסנו כבר בדיון המקושר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנהל דיון, שואל ומתעניין. לא "סתם מתווכח". אני חוזר לשאלות שלי. 1. למה שחקלאי יצטרך להסתמך על סיבסוד ממשלתי כדי לא לפשוט רגל, אם הוא יכול להשיג את אותן התוצאות בלי התוצרת של מונסנטו? הרי אמרת שבארה"ב אפשר להשיג את החיטה האמיתית. 2. אם לא ישתמשו בחומרי ריסוס, זה לא יפגע בתשואה? אם כן, מה הפתרון? 3. למה שלצרכן הממוצע יהיה אכפת מרמת הרעלים בחיטה או בתפוח? אם אינני טועה, תפוח רגיל/לחם רגיל שאנחנו קונים בחנות, רעיל פחות ממשקה קולה או חטיפי שוקולד1 ____________ 1 אני חוזר על הדוגמה הזו כי זה קלאסי. אבל יש עוד מוצרים רבים שהאדם המודרני צורך והם רעילים ומסוכנים יותר, אבל נוחים ומהנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובות שאני אענה לך רק יובילו אותך לשאלות נוספות מפני שאתה לא יודע איך המערכת עובדת לכן שמתי קישורים ליוטיוב כדי שתלמד. לחקלאות האורגנית פתרונות משלה. מה גם שלכול מזיק בטבע יש גם אויב טבעי. וזה גם תורה שלמה ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף ללמוד ממאמרים ודוחות ולא מסרטוני יוטיוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביר, עזוב, מדובר במקרה אבוד. הקהילה כאן שרפה על הבחור הזה הרבה יותר מדי זמן ממה שראוי היה. תחסוך לעצמך עוגמת נפש, תגיד לו שהוא צודק ושעכשיו הפסקת לאכול כל דבר שמקורו מהחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מפסיק לצרוך בשר או מוצרי עור. סולם הערכים שלי ברור: 1. אסור לפגוע בבני אדם אחרים. 2. מותר לפגוע בבעלי חיים לתועלתו והנאתו של האדם. 3. חובה לפגוע באויב כדי להצליח לשמור על אנושות שמקיימת את ערך מס' 1. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איך תמיכתך בעבדות משתלבת עם זה? 2. גם להרוג חתולים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להנאתו? מותר להרוג בעלי חיים בשביל הכיף והספורט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אכילת בשר, שימוש במוצרי עור ופרווה, ריסוס חרקים, מלכודות/רעל לעכברים/חולדות, רכיבה על סוסים, גני חיות - כל אלה נחשבים "להנאתו". ב. ספורט הציד פופולארי ומוסדר בחוק במדינות רבות. ראה ציד [ויקיפדיה], וגם עונת הציד האחרונה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בתור דוס, או אקס-דוס, או סמי-דוס, ובתור מי שמתגעגע לימי יהושע בן-נון, אתה אמור לדעת שלא בכדי ציד לא-כל-כך-כשר. יוצא מזה, שהצדים, אם הם שומרי כשרות, כביכול, הורגים להנאה בלבד, ואפילו לא משתמשים בבשר הציד. שזה, איך לאמר, נבָלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשר ציד לא כשר כי בדרך כלל כדי ללכוד את החיה צריך להרוג אותה שלא באמצעות שחיטה. עם זאת, אב מלאכה ''צד'' מתוך ל''ט אבות המלאכה בשבת, היא לכלוא חיית בר במקום קטן שבו יהיה נוח לתפוס אותה. כך היהודים היו צדים צבאים לאכילה. אבל לגבי שימוש בעורות ופרוות, לא צריך שחיטה. ונכון שהפוסקים הסתייגו מציד לשם הספורט בגלל שזה לא בדיוק משביח את המידות, אבל מעיקר הדין זה מותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכילת בשר במידה כן, ובלי כל הזבל הורמונים וחרא של תרנגולות שמאכילים אותם או סויה מזוהמת גנטית. שימוש במוצרי עור ופרווה אם אין אלטרנטיבה אחרת להתגונן מהקור. רכיבה על סוסים? סע למונגוליה. ספורט פופולרי היה גם בקוליסאום ברומא גם הוא היה מוסדר בחוק בכל השטח של האימפריה הרומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב אנשי העולם אוכלים בשר עם כל הזבל וההורמונים וגם סויה מזוהמת גנטית וגם (כפי שציינתי בתגובה אחרת) שוקולד ושאר מוצרים לא בריאים במיוחד. אין הכרח ללבוש בגדי עור. ניתן להשתמש בכותנה או סיבים סינטטיים. אבל עדיין רוב אנשי העולם לא מתנגדים לשימוש במוצרי עור. רכיבה על סוסים זה ספורט ופעילות פנאי חביבה ומקובלת בכל המדינות (או שאני טועה ויש מדינה אחת שלא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 628104 (ושאר הדיון שמסביבו) עותק קודם: http://www.emetaheret.org.il/2014/01/08/%D7%9E%D7%97... (תגובה 3) אין לי מושג אם זה המקור או שיש מקור קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר למקור הראשוני, אני רוצה לציין שהעתקה-הדבקה חוזרת של תגובה ישנה מהאייל כתגובה חדשה, מבלי לציין שכך היא, היא מנהג פגום. _______ הטענה היא כמובן לדוד ולא אליך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |