בתשובה לנועה ו, 13/10/14 13:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המונח יכול להיות קיים גם אם זה עבד בתשעים אחוז מההיסטוריה. מאחר ולאורך ההיסטוריה הליבידו של האישה שיחק כנראה תפקיד פחות מרכזי באקט, ובנוסף דווקא קראתי שבשבטים הלקטים הרווח הרווח (השני בחולם בריש) היה ארבע שנים בין ילדים, לא הייתי פוסל את זה על הסף. כמובן שיכולים להיות עשרות סיבות שונות לריווח הזה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשבטי-לקטים נהוג להניק, ולהניק תקופה ארוכה (גיל 3-4). כשאשה מיניקה, היא עשויה לא להכנס להריון. זה עובד בעיקר בתזונה לא-מערבית, כשהיא משולבת עם פעילות פיזית (לא חצי שעה הליכה, אלא פעילות פיזית לאורך כל היום. מה שעושה, נניח, אשה שמלקטת צמחים או נודדת ממקום למקום). מנגד, בתזונה מערבית, ובכן - רוב ההיסטוריה, ילדים קרו. לא תוכננו. ודאי אם נשקלל את הנטיה המוזרה למסור את התינוק למינקת, בחלק מהמקומות, בחלק מהזמנים. אגב, אחרי שקראתי את "רובים, חיידקים ופלדה" ראיתי את סיפור הגירוש מגן-עדן באופן אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות, גם אם התינוק בוכה, כביכול, כדי לעייף את הוריו כדי שלא יקומו לו מתחרים, אבא רוצה סקס עכשיו. _ במשפחות של מעמד הפועלים באנגליה של המאה ה-19 מצאו פתרון מושלם לבעיית הבכי בלילה של התינוק / הפעוט. כפית של סירופ-הרדמה-עם-אופיום, והקטן ישן כל הלילה. עבד מצויין גם בשביל לאפשר לאמא לעבוד בלי שיפריעו. אם כי זה קצת-הרבה הרג אותם1 ו/או דפק להם את ההתפתחות. 1 לא כל כך מהשפעת האופיום, כי היו מוהלים ומזייפים ה-כל, גם אופיום. יותר כתוצאה מדילוג על ארוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעצם גם מה שאני התכוונתי לומר. אבל לא נורא, מרגע שהאבות התחילו לטפל גם הם בילדים באופן שוויוני יותר, גם הם נעשו עייפים ומותשים, והם בעיקר מעונינים לישון עכשיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |