|
רוב ההטיות הלא-מודעות נגרמות, לדעתי, מכך שאנחנו רוצים לספק את האגו שלנו. יש, כמובן, הטיות אחרות - למשל, מראיינים גברים שמראיינים מועמדת מצודדת לתפקיד שיביא אותה לעבוד יחד אתם ייטו לטובתה - אבל ברוב המקרים מדובר על האגו האישי. בחלק מהמקרים אנו נוטים לטובת הדומים לנו - במגזר הסוציולוגי, במקום המוצא, המקום הלמודים או השירות הצבאי או אפילו בתחביבים משותפים. במקרים מורכבים יותר אנו נוטים לטובת כאלה שאינם בהכרח דומים לנו בעובדה אוביקטיבית כלשהי אבל אנחנו מזהים בהם משהו מעצמנו. כך, למשל, אם קראתי קורות חיים של מועמד צעיר שזה עתה סיים את למודיו וראיתי בבירור שהוא כתב את המסמך על פי מה שנראה לו נכון וחשוב, מבלי להתיעץ עם מישהו מנוסה או לבדוק כיצד מקובל בתעשיה להציג קורות חיים - הדבר גרם לי לנטות לטובתו, כיוון שגם אני הייתי עושה כך באותם ימים. אני ראיתי במועמד כזה אדם שאוהב לפתור את בעיותיו בעצמו וסולד מהזדקקות לעזרת אחרים - תכונה שאני מעריך בעצמי. אחרים היו עלולים לראות במועמד הזה אדם פזיז שאינו בודק את השטח אליו הוא נכנס ומתעקש להמציא את הגלגל בעצמו. יש כאן שני אלמנטים - ברובד המודע, אני מאמין בכך שאם זו תכונה טובה שלי ואם אני מחשיב את עצמי כמוצלח בתחומי, אז זו תכונה מועילה גם במועמד הזה; ברובד הפחות מודע, שם מועמד כזה מתקבל לעבודה יהיה בכך מעין אישור-שבדיעבד לכך שגם אני הייתי ראוי לכך.
המקרה המעניין ביותר, אולי, מבחינה זו היה כשראיינו מועמד שעלה לארץ מארה"ב זמן קצר קודם לכן. בארה"ב האיש שירת כטייס ב-USAF, ואת התחום המקצועי שלנו הוא למד באוניברסיטה שלהם. כשהתברר לנו שהבחור גם נעים מאד וחף משחצנות הטייסים הנפוצה רצינו מאד לקבל אותו; למרבה הצער, הסתבר שהוא לא בקי דיו בחומר - שנים של הצבות וגיחות ברחבי העולם לא משפרות את הידע המקצועי. חלק מהענין היה, כמובן, הסימפטיה הטבעית למישהו שהיה לו מקצוע יוקרתי בארה"ב והוא העדיף לזנוח אותו ולעלות לארץ. אבל חלק היה העובדה שהוא היה טייס (ועוד אמריקאי, מה שבמידה מסוימת מוסיף להילה הרומנטית). אמנם טייס של מטוסי תדלוק KC-135 ולא טייס קרב, אבל בכל זאת. כשאני שואל את עצמי למה בעצם רצינו שטייס יצטרף לצוות שלנו ולא, למשל, נהג אוטובוס, התשובה ברורה: אם הוא מצטרף לצוות שלנו הוא מאציל עלינו במדה מסוימת מהילת היוקרה של המקצוע הקודם שלו. אם טייס בחר לעזוב את הטיסה ולהצטרף אלינו, כנראה יש בנו משהו. אין כאן הרבה לוגיקה, אבל בתת-מודע הדברים האלה עובדים ומשפיעים - באותו אופן שאנו בודקים האם חתן פרס נובל הוא יהודי, מתוך איזו הנחה סמויה שאם הוא אכן יהודי זה משפיע קצת על היוקרה של כל אחד מאתנו, גם אם לנו אין מושג ירוק מה הוא בכלל עשה כדי לקבל את הפרס.
|
|