בתשובה לקולונל, 03/10/14 0:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שבניסוחים משפטיים יש הפרדה. המילה "רצח" אכן משמשת רק לבני אדם, ואילו לחיות - "המתה", או, במקרה שהכותב, בתוך נשמתו, הוא משורר מתוסכל (כן, זה קורה לפעמים :-]) - גם "נטילת חיים". זה לא אומר שיש איזו סנקציה משפטית על שימוש במונח מוטעה, אבל יש בכל זאת אבחנה כזאת. אגב, רצח אדם מטופל ע"י המערכת המשפטית, בסיוע המשטרה. הריגת כלב, לעומת זאת, מטופלת... אממ... היא כנראה נופלת קצת בין כסאותיהם של שר החקלאות והמשרד להגנת הסביבה (שפעם נקרא "המשרד לאיכות הסביבה"). זה קצת תמוה בעיני שכל החבר'ה בעצומות נגד יוסי כהן (הקרנף [?]) לא שמו לב לכפילות ולטשטוש-הפריפריות הזה, והם "דורשים מהמשטרה" כל מיני דברים שלגמרי לא ברור אם זה בסמכותה לבצע אותם. משהו אישי קטן: חבל שעכשיו אני יודעת את הדברים שסיפרת בתגובה הקודמת, אם כי אולי זה מחוייב המציאות, למי שמגדל כלב ככלב שמירה. בדרך כלל חיבבתי רבות מן התגובות שלך (לא את כולן הבנתי) עם הניק הרגיל ועם הניקים היצירתיים, ועכשיו זה קצת מקלקל לי את החיבה... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום סיבה שהריגת כלב תיפול בין הכסאות - החוק1 ברור לגמרי2 והוא ממש אותו חוק3 שאוסר על רצח או גניבה. קשה לחשוב על משהו שהוא יותר בסמכותה של המשטר לעשות מאשר לחקור אנשים שעברו על חוק העונשין בגלוי. אם זה לא בסמכותה של המשטרה, אפשר לסגור אותה. 1 "ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים." (סעיף 451 בחוק העונשין) 2 נכון שיש עוד חוק, חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), שהוא הרבה יותר מעורפל ויכול לגרור נפילה בין הכסאות. 3 אם כי סעיף אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם החתול הוא דר רחוב, הוא ניתן להיגנב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אלע"ד!) בסעיף 383: "דבר הניתן להיגנב" - דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין - לאחר ניתוקו מהם. מהניסוח של סעיף 451 וממיקומו בחוק, נראה שהכוונה במקור היתה לענוש את המזיק על הפגיעה ברכוש הזולת. מעניין מתי ואיך החלו בתי המשפט לפרש את הסעיף כאיסור על התעללות ולהרשיע גם את מי שהזיקו לבעלי החיים שברשותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה היחס הציבורי והחוקי ביחס להתעללות בבעלי חיים הרבה יותר מתקדם כולל יחידות פיקוח מיוחדות שבסמכותן לתת אזהרות, קנסות וזימונים למשפט. זה חלק מהיות אומה תרבותית ויש לקוות שנתקדם לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החבר'ה בעצומות לא שמו לב להרבה דברים. אלה ששמו לב, לא השתתפו בקרנבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריגת כלב מטופלת ע"י מערכת אכיפת החוק, בדיוק כמו שרצח מטופל על ידיה. ההבדל הוא שהמקרה הראשון מטופל בבית משפט השלום, והשני בבית המשפט המחוזי (ומן הסתם החומרה נחשבת שונה, העונש שונה וכו') דרך אגב: המתה סדיסטית של בעלי חיים לשם הנאה בשנות הנעורים היא אחד מהסמנים המובהקים ביותר בפרופיל של רוצחים סדרתיים. לא נותר לי אלא לשמוח על הסובלימציה שעבר ר' החתולים בחזרתו בתשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה סובלימציה? ר' החתולים אינו חוזר בתשובה - הוא חרדי מקולקל! כל הגיגיו מעידים על השכלה דתית - רחבה, השכלה ציונית - לקויה, תפיסה ציונית - מוזרה, ספרות חול - מתחת לשולחן, ואם נוסיף את זה למה שאנחנו יודעים עליו - לפי כמות אחים ושמותיהם - אין ספק שיש לנו עסק עם שב"בניק, או ליתר דיוק, שב"בניק במיל. לו היתה כאן סובלימציה - ובכן, חז"ל אומרים שמי שנולד במזל מאדים, גורלו להיות שופך דם. אבל את זה אפשר לתעל. הוא יכול להיות גנב ושודד. והוא יכול להיות מקיז דם1, שוחט או מוהל. הוא יכול, מן הסתם, להיות גם גיבור חיל - מעין מאיר הר-ציון שכזה. והוא יכול לרצוח חתולים. 1 בהשאלה לימינו - רופא מנתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חרדי ואיזה נעליים? האיש מתחזה לירא שמים. ראה את התאריך והשעה בה נכתבה תגובה 643565 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא יודע אם סיפרו לך... השמש שוקעת בליבריה שלוש שעות אחרי ישראל...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבריה? עכשיו ברורה האובססיה שלו לגבי כושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל יותר. ההבדל בשעה הוא שלוש שעות. אבל שעת השקיעה פה כמעט לא זזה בין שיא הקיץ לשיא החורף. ההפרש הוא מקסימום 50 דקות, בעוד שבארץ ההפרש הוא בערך 3 שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם סיפרו לך. יש אנשים שינצלו כל הזדמנות לדון לכף חובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אמרנו שהוא מקולקל. הוא גם מחזיק כלבה תוקפנית, שזה ממש לא טיפוסי לחרדים. לא כלבים בכלל, ודאי שלא תקופניים. אבל הוא בעליל מבית חרדי. הוא לא חוזר בתשובה, אלא חרדי לשעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "שב"בניק? תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשי תיבות של "שמח בחור בבחרותך". נוער שוליים חרדי. הקרנף מתאים למדי לפרופיל. שבבניק [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח המשפטי כבודו במקומו מונח ככל שאני יכול לשפוט. אבל בשפה החפשית (ותוך רצון לדייק) אני לא מוצא דרך טובה יותר לתאר איש שהרעיל את הכלב של שכנו מאשר כמי שביצע רצח של חיה. הנרצח אינו אדם, אבל כל יתר היסודות הדרושים לתיאור מעשה כרצח נמצאים בדוגמא הזו לדעתי. אישית אני קצת רגיש לאובדן חיבה, גם כזו שזה מקרוב נודע לי עליה, אבל אין לי דרך לדעת אם התוספות שלהלן יהוו הסבר מניח את הדעת או שרק יעמיקו את שאת הנפש: כשאני מציין שגם אני נהנה במידה מסוימת מהרג חיות אני מדבר על דייג. אני אמנם אוכל (בעצמי או דרך קיבות מקורבות) את הטובין, ומדמה שאני נהנה יותר מהצייד מאשר מההרג עצמו, אבל אני לא יכול שלא לראות את הפקת הסיפוק מהרג של חיות שבבסיס העניין. לגבי הכלבים: כלבתי ההסטורית היתה בוודאי אשמה, ביחד עם כמה חברים, בהרג חתול או שניים - לכאורה (היא מעולם לא נתפסה בשעת מעשה). היא (ואני) גדלנו בישוב בו מרבית הכלבים לא היו קשורים שלא לצורך. את החתולים הפרטיים שלנו היא היתה רק מסמנת מידי פעם, כך שהעורף שלהם היה רטוב קצת באופן תדיר מריר כלבי. (על אף זאת, בחורף, חלקם היו ישנים איתה). עוד לפני כן הכרתי כמה כלבים מזנים וגדלים בלתי צפויים שעסקו בפעילות צייד שכזו. כל זאת ללא אימון בנושא כלל. בהמשך, בכמה מקרים, עבדתי עם כלבים שביצעו טבח כזה או אחר בחתולים, ארנבות, ואווזים-ברווזים. אותן הכלבות האשמות במקרים החמורים יותר הסתובבו במהלך היום בין ילדים (תלמידי רכיבה) והיו בטוחות ומאוזנות בנפשן עד מאוד בשעות העבודה. בלילה ובהנתן פרצה בגדר הן כנראה שתו לשכרה, זה ההסבר היחידי. עם כל זאת - אם קיימים מקרים בהם הכלב מאומן בכוונה תחילה להתקיף חיות קטנות ע"פ פקודה, אני רואה זאת כמשהו מיותר ולא בריא, מכיוון שמדובר בתוקפנות שקל מאוד ללבות אותה ואין שום מיומנות חיובית (או מרשימה) נרכשת בצידה. כפי שאני מוצא הבדל בין ציד יחידני ובררני תוך מעקב-מערב ארוך בתנאים קשים ובין ציד-דובים מהליקופטר. יש עוד הבדל אחד שאני מזהה בין התגובה הרגשית שלי לוידאו המדובר, לבין התגובות שקראתי: אני לא מזדעזע בקלות למראה סבל קצר-מועד של חיות. יתכן שמדובר בנטיה אוטיסטית עד סכיזואידית ויתכן שיש קשר כלשהו לעבודה עם (ועל וב-) חיות. אני כן מזדעזע מסבל ארוך טווח וחסר שיפור בחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב, אמרתי "עכשיו זה קצת מקלקל את החיבה" , לא דיברתי על אובדן חיבה במובן הטוטאלי - לא מוכרחים להיות כל כך דרמטיים :-]. ובלאו הכי, בדיעבד הצטערתי על הפסקה המיותרת הזאת עוד לפני תגובתך הנוכחית. מכל מקום, התגובה הנוכחית מיטיבה במשהו את הרגשתי, כנראה לא בהכרח משום ניתוח הנאת ההרג, אלא בעיקר משום שתוספת פרטים אישיים בין שני זרים גמורים ברשת תורמת לאיזושהי תחושה קלה של מעין-היכרות, ואז נוח יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת (במה שלא אמרת) התגובה שלי כנראה באמת אישית מידיי, הדיון הרלוונטי הוא לגופו של מקרה ולא אדם. תזכורת לעצמי: הריצה בעירום לפני הגלישה באייל, לא אחרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד לתפוס בנאדם שנמצא, אם הבנתי, בליבריה או באיזה מקום אחר באפריקה, ואני לא מאמין שלישראל יש הסכם הסגרה עם ליבריה (מישהו יודע?). כך שבאמת לא משנה איזה גוף אמור לטפל בו. אני מתאר לי שבגלל זה הוא ממשיך לצפצף על הכל ולא אכפת לו שכולם כבר יודעים עליו ויודעים את שמו ומי המשפחה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לתפוס אותו כשהוא בארץ. אילו הייתה עילה משפטית תקינה. אני מצפצף על המון מוסת של פתאים שמשתתפים בהנאה בציד מכשפות, ולו מחמת העובדה שהזקנה היא קלאפטע מכוערת, וראו ברקים מחלונה בליל חורף. מכאן ברור שהיא מכשפה, ויאללה למוקד. באופן בלתי מוסבר, "הכל" ו"כולם" שציינת בתגובתך, בטוחים שאני כפוף לסמכותם, סמכותם הגדולה לערוך לי מעין משפט שדה. לאור בטחונם הגדול בסמכותם שאין לערער עליה, נקל להבין את תחושת העוול שהם מרגישים כשמצפצפים על סמכותם זו. ובאמת לא אכפת לי. מי שמכיר אותי, מכיר אותי. מי שזורם עם ציד המכשפות הזה, לא אכפת לי ממנו. אנשים רוצים כל כך שאחרים יתנו להם כבוד1, ושוכחים שאת הכבוד הם צריכים למצוא בתוך עצמם. ______________ 1 בין השאר הם חושבים שאחרים יתנו להם כבוד אם יתאמצו להציג את עצמם כליברלים, ואם יגנו ככל האפשר את כל מי שלא מתאמץ כמותם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |