|
||||
|
||||
שוב אתה מביא מספר טענות (מדברי) כאילו היו טענה יחידה. זה מונע ממני להציג תשובה. אין לי כרגע זמן לפרק את הציטטה שלך מדברי כדי להראות לך שכלולות בציטטה שלוש טענות שלי. אם יהיה לי זמן מחר או מחרתיים אעשה זאת. כמו כן , אם אפרט מחר או מחרתיים, אחדד יותר את דברי. לפחות אחדד בנקודה שכוונתי הייתה רק לדת מונותיאיסטית; שהרי בדתות אחרות - כגון דתות רב-אליליות - אין משמעות למושג אלוהים. המושג אלוהים הוא מושג מונותיאסטי בלבד. כמו כן אפרט במקצת (אולי) את הטענה שיש דתות שאין בהם אלים כלל, אילו הן לפחות הדתות הפאנתאיסטיות (שכוללות את דת קונפוציוס וכנראה גם דת בודהא). בדת פאנתאיסטית אין צורך באלים ששולטים בנו כי: המציאות בה אנו חיים היא חלק בלתי ניפרד מהאלוהים, או שהמציאות המוכרת לנו היא הממשק היחיד האפשרי ביננו לבין האלוהים. בינתיים, לפי מבט שהעפתי, היו גם אחרים שהעירו לך על כך שאין לבני האדם יכולת לקבוע אם יש אלוהים או לא (מכיוון שהיישות ששמה אלוהים היא מעבר ליכולת המוגבלת של התפיסה האנושית). כך שגם אם לא אענה רבים יסכימו אתי שהקטע שציטטת הוא הטענה היסודית לגבי השאלה "יש אלוהים או אין אלוהים". מכיוון שאיני בטוח אם אענה מחר-מחרתיים אתן תשובה קטועה לגבי התהיה שלך מדוע התנ"ך (או כל מסמך דתי מכונן אחר) אינו מחוייב להוכיח קיום אלוהים כדי להציע דת. זה בפיסקאות הבאות. התשובה לתהייתך היא שדת מונותיאיסטית היא מעין מערכת אקסיומטית שמניחה את קיום אלוהים כאקסיומה. הדת עוסקת בעיקר בדרישות "העשיה" שאלוהים דורש מבני האדם (לכן נאמר במקרא "נעשה ונשמע"; כלומר ה"עשיה" חשובה יותר מהנימוקים למה "העשיה" מתחייבת). כמו כן, אמנם לא במקרא, קיים ביהדות העקרון של "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמיים"; "יראת שמיים" היא לפי הבנתי ההכרה בקיום אלוהים, הכרה זו מושארת כעניין של "בחירה חופשית" מצד המאמין לא עניין של "הוכחה". המקרא מביא מעין הוכחות לקיום אלוהים באמצעות הצגת ניסים שלא ניתן להסבירם כנובעים מחוקי הטבע. זה לא משום שהדת עצמה ניזקקת להוכחות, אלא עניין מסיונרי כלפי בני האדם. להלן פירוט של המשפט האחרון. בני האדם שנידרשים לשנות דת (כולל שינוי עמוק בתפיסת הדת) רוצים לקבל אילו שהן "הוכחות" שהדת (או השינויים העמוקים בה) הם דברים אמיתיים (אינם סתם קשקושים של נביאי הדת), הניסים משמשים הוכחות כמבוקש. |
|
||||
|
||||
הדת היהודית אמנם מתמקדת בעשייה, אבל חברותיה המונותאיסטיות, בייחוד הנצרות, שמות דגש הרבה יותר גדול על האמונה ופחות על העשייה. אבל זה וגם התשובה שלך סוטות מהשאלה שלי, אז אני לא אפתח את הכיוון הזה בינתיים. עצם זה שהמקרא מתעסק בהוכחות לקיום, סותרות את העקרון הבסיסי שהגדרת לפיו עובדת הקיום היא מראש בלתי ניתנת להכרעה, כחלק מהותי מהדת. למה שהמקרא יתעסק ויטרח טרחה כה מרובה לעשות משהו שנוגד את עיקרי הדת שהוא מנסה להנחיל? כל הטרנסצנדנטליות הקיומית הזו נראית לי פיתוח מאוחר הרבה יותר שבא לפתור כל מיני התנגדויות ושאלות קשות בקרב המאמינים. הנוצרים אגב, טוענים שחור על גבי לבן שישו הינו דמות אמיתית, שנראתה על ידי אנשים לא כחזיון, אלא בשר ודם, והוא גם התגלמות של האלוהות. זה לא יכול להתיישב עם תפיסה שאומרת שעצם השאלה אם אלוהים קיים או לא היא מעבר לתפיסת אנוש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |