|
||||
|
||||
סיפור שעליו ידוע לנו רק מספר שופטים. ואם אתה רוצה להסתמך דווקא על התנך, הרי שלפי ספר יהשע, יהושע כבר ניצח קואליציה בראשות מלך חצור (שגם נקרא יבין) ושרף את חצור. כלומר: חצור חרבה עוד לפני המאורעות האמורים. |
|
||||
|
||||
הסיפור בשופטים הרבה יותר אמין מהסיפור בספר יהושע (מה שנכון באופן כללי לגבי שני הספרים), מה שמביא למסקנה שמה שמתואר בספר יהושע הוא מאורע שאירע זמן קצר לאחר מלחמת דבורה וברק ו''הולבש'' לאחר מכן על יהושע. |
|
||||
|
||||
למה אתה מניח שלפחות אחד מהם חייב להיות נכון? ספר שופטים מסתיים בהערת העורך "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". מה שאומר שאם נתייחס ברצינות לתוכנו, הוא זמן רב לאחר התרחשות המאורעות. אתה סומך על מה שכתוב שם כתיאור מדויק? וזה בהנחה שאכן זה ספר שנכתב בתחילת תקופת המלוכה ולא הרבה יותר מאוחר. לדוגמה: לא לגמרי ברור שהמציאות שהוא מתאר התרחשה (שבטים מאוחדים יחסית שאפשר לגייס את כולם למלחמה נגד אויב חיצוני). הוא כולל מעט מאוד מלחמות פנימיות (כמה נגד אפרים, אחת נגד בנימין - דווקא שני השבטים החזקים, ועוד אחת של אבימלך). |
|
||||
|
||||
להבדיל ממשפטי העורך על "חטאיהם" של בני ישראל ופרשנות על המצב הפוליטי של אותה תקופה (נגד המלוכה בסיפורי גדעון ואבימלך, בעדה בסיפורי מיכיהו ופילגש בגבעה), הסיפורים עצמם אמינים וקבילים היסטורית - שבטים ללא מסגרת מדינית גדולה יותר החיים כל אחד לעצמו (מלבד בריתות מלחמה מזדמנות) ופולחנם אלילי. זאת מלבד הסיפור הראשון בספר (סיפור יהודאי המפאר שופט משבט יהודה הנלחם במלך ארם הצפונית ששמו המוזר כושן רשעתיים זהה במישקלו לארם נהריים) והסיפור האחרון שאיננו אלא תעמולה לבית דוד. |
|
||||
|
||||
הם יכולים להיות סבירים, אך באותה מידה יכולים להיות סיפורי עם. כמוכן, לפי ספר שופטים הפולחן לא היה אלילי (אבל כמובן שזה מה שמי שהעלה את הסיפור על הכתב בדיעבד חשב). |
|
||||
|
||||
רק לפי העריכה הפולחן לא היה אלילי. בסיפור גדעון ישנה תרצנות לעבודת הבעל ולשמו השני של גדעון ובסיפור מיכיהו ונדודי שבט דן, הפולחן האלילי ברור מאליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |