בתשובה לתשע נשמות, 29/09/14 20:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה אולי קשור גם לשינוי הגדול ביחס לשפה העברית ומקורותיה, תנ''ך, שירה, ספרות. משוררים וסופרים היו פעם גם מורים בבי''ס, בישראל קטנה יותר עם נגישות בלתי אמצעית לספרות ושירה, כמעט כחלק מחיי היומיום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השפה הידרדרה. כפי שציינתי בתגובה אחרת, אם קוראים ספר שיצא לאור לפני עשרות שנים או ספר שיוצא לאור בימים אלה, הרי שיש הבדל ברור בין העושר לשוני ובעברית המשובחת שהקפידו עליהם באותם ימים, לבין שפת היומיום השטוחה והלועזת שנהוגה כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן. אני סבור שזה גם קשור לכך שבערך מסוף שנות השבעים, להיות זמר הפך פתאום לדבר פחות-ערך; כבר לא די בזה, צריך להיות "יוצר" כלומר לכתוב בעצמך את המלים, והמהדרין כותבים גם את המנגינה. חנוך, כספי וארצי הראו את הדרך הזו - אבל כספי תמיד שר טקסטים של אחרים וגם ארצי המוקדם שר שירי משוררים, שבעיני הם הטובים בשיריו עד היום (מהן המלים שכתב בעצמו, אם לא שתיקה). אם הזמר כותב את מה שהוא שר, הוא לא מחפש טקסטים של אחרים (שהם בדרך כלל בכמה רמות מעל שלו) כדי לבצע אותם. יש עוד דברים שנעלמו. פעם תרגמו לעברית שירים, למשל - כמובן מרוסית, אח"כ בעיקר מצרפתית וספרדית, פה ושם מאנגלית. היום זה כמעט לא קיים - אולי פה ושם איזה תרגום של קלאסיקה של לאונרד כהן או בוב דילן, וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הן המלים שכתב בעצמו? קלישאות שמנוקדות פה ושם בביטוי מוצלח, ורוח יומרנית שמרחפת על פני מי האפסיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |