|
זו התוצאה. מי שבמקום ללמד אותו אנגלית של יום יום מלמדים אותו ספרות אנגלית בשפה סופר-גבוהה יסלוד מהלימוד ולא יפיק ממנו שום תועלת.
אגב, ראיתי בלינק למטה את השיר על התאבדות ריצ'רד קורי. השיר הזה עדיין כתוב בשפה לא יותר מדי גבוהה. אבל מה שרצתה לעשות המורה שלי לאנגלית (ללמד שירי שיקספיר, קיטס, שלי וביירון) היה טירוף גמור.
למדנו אצלה גם את "יוליוס קיסר" של שיקספיר, הטקסט המקורי. זאת אומרת: היינו אמורים ללמוד ואילו אני התעלמתי ממנה כליל (פרט לנאום ההספד על קבר יוליוס, הנאום המפורסם של אוקטביאנוס או אנטוניוס, לא זוכר מי, שהיה מסקרן מספיק למרות הסיטואציה).
זמן רב מאוד לאחר מכן - ראיתי ספרי לימוד לאנגלית (כשפה זרה) של קיימברידג, אוקספורד, ובירמינגהם. אילו היו ספרי לימוד מעולם אחר. ספרים שדיברו אל התלמידים בגובה העיניים, דיברו על מה שמעניין אותם. בספרים הללו לא היו שום משוררים ושום סופרים. כל ספרי הלימוד שלהם הם על טקסטים של חיי יום יום (ברחוב, על הכביש, במלון, בקפיטריה, בשדה תעופה ... ועוד מקומות שמדברים אל התלמידים בגובה העיניים).
|
|