בתשובה לאפופידס, 18/09/14 23:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השיר השיר ''ריצ'ארד קורי'', של המשורר אדווין ארלינגטון רובינסון הוא חלק מתוכנית הלימודים של משרד החינוך ואפילו הופיע בבחינות הבגרות באנגלית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעיד שהטימטום בהוראת האנגלית בארץ מתחיל בצמרת שלו (במשרד החינוך). הייתה לי מורה לאנגלית בתיכון שהחליטה , למען שיפור איכות הלימודים, שנלמד את מיטב השירים של המשוררים האנגלים הקלסיים: שייקספיר, שלי, קיטס, ביירון (?) ועוד ... נדמה לי גם דילן תומס, אבל לא בטוח כי הוא היה גם סופר או רק סופר. ברגע שהמורה גילתה דעתה זו בנידון - לא היה שום כוח בעולם שיכריח אותי לשמוע מילה אחת מדבריה בשיעור. הבנתי שללמוד ממנה זה בזבוז זמן, אין לה שמץ מושג בהוראת אנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו התוצאה. מי שבמקום ללמד אותו אנגלית של יום יום מלמדים אותו ספרות אנגלית בשפה סופר-גבוהה יסלוד מהלימוד ולא יפיק ממנו שום תועלת. אגב, ראיתי בלינק למטה את השיר על התאבדות ריצ'רד קורי. השיר הזה עדיין כתוב בשפה לא יותר מדי גבוהה. אבל מה שרצתה לעשות המורה שלי לאנגלית (ללמד שירי שיקספיר, קיטס, שלי וביירון) היה טירוף גמור. למדנו אצלה גם את "יוליוס קיסר" של שיקספיר, הטקסט המקורי. זאת אומרת: היינו אמורים ללמוד ואילו אני התעלמתי ממנה כליל (פרט לנאום ההספד על קבר יוליוס, הנאום המפורסם של אוקטביאנוס או אנטוניוס, לא זוכר מי, שהיה מסקרן מספיק למרות הסיטואציה). זמן רב מאוד לאחר מכן - ראיתי ספרי לימוד לאנגלית (כשפה זרה) של קיימברידג, אוקספורד, ובירמינגהם. אילו היו ספרי לימוד מעולם אחר. ספרים שדיברו אל התלמידים בגובה העיניים, דיברו על מה שמעניין אותם. בספרים הללו לא היו שום משוררים ושום סופרים. כל ספרי הלימוד שלהם הם על טקסטים של חיי יום יום (ברחוב, על הכביש, במלון, בקפיטריה, בשדה תעופה ... ועוד מקומות שמדברים אל התלמידים בגובה העיניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהיא טוענת נגד לימוד השיר, אלא נגד המטלה של "כתיבת מכתב התאבדות" - כידוע שיעור ניסיונות ההתאבדות בקבוצת הגיל 15–24 הוא הגבוה ביותר מכל קבוצות הגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בתיכון של רם כהן יבקשו לכתוב בשם רייצ'ל במקום בשם ריצ'רד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרי הלימוד באנגלית של משרד החחינוך כוללים מטלות והנחיות עבור כל קטע טקסטואלי שנקרא בכיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי קבע ש״כתיבת מכתב התאבדות״ כתרגיל ספרותי מעודד התאבדות? אם היו מגלים שההיפך הוא הנכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא ''קבע''. זה נובע מעקרון הזהירות המונעת ומהגיון פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מחקרים בתחום מדעי החברה, כל אימת שמפרסמים התאבדות בעיתון, עולים מקרי ההתאבדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי קריאת מכתבי ההתאבדות של התלמידים היא דרך לגלות מי בסיכון (מכתב משכנע מדי?) ולהפעיל צעדי מנע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו סיימון וגרפונקל שרו אותו - זו בלבד סיבה טובה דיה להכיר אותו. אגב, כשהפעלתי הרגע את הסרטון אשתי שמעה את התווים הראשונים ואמרה "כשאני שומעת את זה אני נזכרת ביונה, המורה שלי לאנגלית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר של סיימון וגרפונקל מבוסס על השיר של השיר של אדווין ארלינגטון רובינסון אבל לא מדובר על אותו שיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. גם בסרטון שהבאתי הם אומרים שהשיר שלהם מבוסס על השיר המקורי. אבל מורים לספרות אוהבים בכל זאת להביא את הגרסה של סו"ג כדי "להחיות את השעור". בתקופתי עוד לא היה יוטיוב, והמורה ביקש ממי שיש לו קלטת של השיר להביא אותה - למרבה הצער זה לא קרה, וכך לא התוודעתי לגרסה הזו עד שהתחלתי לרכוש אלבומי סו"ג בהקף רחב אחרי הצבא. אגב, מישהו מכיר עוד מדינה חוץ מישראל שבה הלחנת שירי משוררים היא נפוצה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחזמר "חתולים" מבוסס כמעט כולו על ספר שירים (לילדים) של טי אס אליוט. יש עוד לא מעט שירים מולחנים בשפה האנגלית. אבל נראה לי שבעברית התופעה נפוצה יותר. יש גם את הכיוון ההפוך: לחנים קלאסיים שחוברו להם מלים. כמו השיר American Tune של פול סיימון (בלי גארפונקל) שמבוסס על קטע של באך( שגם הוא מצידו "שאל" את הלחן ממישהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מהמר על רוסיה. אבל אינני מבין רוסית לכן זה רק ניחוש. רוסיה היא ארץ עם המון כבוד לאמנים. במובן מסויים ישראל הישנה היא שלוחה של התרבות הרוסית: יעידו על שטרי הכסף החדשים עם 4 המשוררים שכולם נדמה לי מקורבים לתרבות הרוסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלדעתי שטרי הכסף הם במדה רבה תולדה של ההלחנה וההכרה שנובעת ממנה. המשוררים הם משוררים מולחנים-מושרים-מוכָּרים, ויותר מכך: אם תקראו את הניירת של בנק ישראל שמתארת את עיצוב השטרות תראו שהעיצוב מתיחס לשורות מן השירים המולחנים (למשל, בשטר החדש של טשרניחובסקי יש ענפי תפוז המרמזים לריח פרדסי אביב, בשטר של אלתרמן ההתיחסויות הן ל-"כי סערת עלי" וכו') וגם הציטוטים מן השירים הם רק מן השירים המולחנים - אצל טשרניחובסקי זה "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז", ואצל אלתרמן, מכל שירתו המשפט הכי מוצלח שהם מצאו הוא "אנו אוהבים אותך מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל". מכאן אני למד שבבנק כנראה לא פנו לחוקרי ספרות וביקשו מהם את המוטיבים שייצגו באופן הנאמן ביותר את המשוררים ואת השורות המרטיטות ביותר (אם כי אצל טשרניחובסקי לפחות הם הצליחו יחסית) אלא הם הלכו על המשוררים שהם מכירים ועל השירים שלהם שהם מכירים. מעניין היה לראות מעצב שהיה מגיש עיצוב של שטר טשרניחובסקי עם ציור פסל אפולו... אם כי הייתי מבין למה זה לא היה מתקבל. אגב, אם כבר בחרו בשיר הזה של אלתרמן אז עבור שטר של מדינת ישראל היתה מתאימה יותר הציטטה "מה עוד לא נתַנּו - ונִתֵּן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שלפחות בארצות שאנחנו מכירים טוב את המוזיקה הפופולרית שלהן, ושהמוזיקה הישראלית הושפעה מהן בדורות כאלה ואחרים - אנגליה, ארה"ב, צרפת, רוסיה (לפחות עד מלחמת העולם) - לא כל כך נפוץ להלחין שירי משוררים. יש הרבה ארצות אחרות בעולם, כך שאני לא אפול מהכיסא אם יש עוד מקומות שעלו על הפטנט. אבל אני חושב שהיוזמה לזה בישראל היתה מקומית. מעניין לבדוק גם את ההיסטוריה - מה שנדמה אולי כחלק בלתי נפרד מהגנום של הזמר העברי והפופ הישראלי הוא לא כזה. בעצם הוא כן כזה, אבל לא בדיוק. את ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי ואורלנד הלחינו ושרו מתחילת הזמר העברי. אבל רוב השירים שלהם פשוטים יחסית, וההבחנה בין "שיר משוררים" לפזמון עמומה אצלם (ועם זאת, גם ברמה הזו זה לא קיים בפופ האנגלו-אמריקאי). אלתרמן וגולדברג (בכובעם כמשוררים, להבדיל מפזמונאי ופזמונאית ילדים, ואצלם ההבחנה מאוד חדה) נחשבו למשוררים קנוניים עשורים רבים לפני שמישהו העז להלחין ולבצע אותם, אני חושב. הדוגמאות הכי מוקדמות שאני מוצא - ודי סביר שאני מפספס משהו, תודה מראש - הן "פגישה לאין קץ" מ-1969 ו"שירי ארץ אהבתי 2" מ-1970. וזה היה ממש טפטוף. זך, עמיחי ואבידן כבר היו משוררים ידועים ואהובים אז, ואני אופתע עם מישהו מהמיינסטרים בכלל העלה בדעתו שאפשר להלחין אותם. המפץ קרה, אם אני קורא נכון את ההיסטוריה, ב"ערב שירי משוררים" שגל"צ ומפקדה יצחק לבני יזמו ב-1972, כהחלטה מודעת לקדם שינוי תרבותי. זה הצליח, ומאז זה שיטפון. אבל בעצם, רק למשך עשור אחד. יש עד היום פרויקטים קטנים ואליטיסטיים של מוזיקאים שמוקדשים למשוררים1 - אני מניח שכאלה יש גם אצל הגויים. אבל משהו מאוד פופולרי, שמתנגן ברדיו? האחרון שאני מצליח לחשוב עליו (אני בטח מפספס משהו גם כאן, שוב תודה) הוא "בציר טוב" מ-1982. אה, רגע, מצאתי עוד אחד - "אדם צובר זכרונות" (וולך, גלבץ שלנו, ראובני) מ-1987. היום המיינסטרים חוזר למשוררים, אבל מסוג אחר - פיוטים מארון הספרים היהודי. 1 הראשון של אלון עדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא מתאפק לתקן בדיעבד את הכותרת של התגובה למעלה.) (וגם "ערב עירוני" הוא מ-1987. רק אני חושב שמצד המוזיקה הוא נקודת שפל של יוני רכטר ויוסי בנאי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי יוסי בנאי, אבל גם לדעתי ''ערב עירוני'' הוא אחד הלחנים הפחות טובים של יוני רכטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם לחן של רוני ידידיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר, וגם לא מצאתי עכשיו את הגירסה הזו ברשת. דווקא מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלחן והביצוע של ידידיה הם לשיר של אלתרמן שבמהותו הוא ערב עירוני, אבל טכנית נקרא ''ערב אסיף''. גם אני לא מצאתי אותו ביוטיוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במוסיקה קלאסית היה מקובל להלחין שירי משוררים. דביסי, דופארק, פורה ועוד הלחינו משירי בודלייר, ובימינו ליאו פרר הלחין ושר מ"פרחי הרוע" של בודלייר (יש גם תקליט ישראלי עם שירי בודלייר). אם כבר משוררים צרפתיים, אז חייבים להזכיר את ז'אק פרוור, עלי שלכת למשל בביצוע האולטימטיבי של איב מונטאן. פרר גם הלחין משוררים צרפתים אחרים כמו ורליין וארתור רימבו. האחרון חביב על אמני רוק כמו ואן מוריסון וגם Waterboys חביבי משכבר הימים שרו על רימבו השיכור, בהשראה כנראה משירו "הספינה השיכורה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משירי אברהם חלפי" של אינשטיין יצא ב-1988, ולאחר מותו של אינשטיין יצאה גרסה מורחבת שבה נוספו כמה שירים שאינשטיין הקליט בשנה האחרונה לחייו. "רוצה ויהיה" של ארקדי דוכין משירי ולדימיר ויסוצקי (אמנם לא משורר עברי, אבל בכל זאת בהחלט משורר) יצא ב-1989. מ-1972 זה כבר יותר מעשור וחצי. ברי סחרוף הקליט שירי משוררים פה ושם לפני שפנה אל הפיוט. אני מאמין שאילו קוטנר היה כאן הוא היה מוצא לך עוד כמה. אגב, דעיכת שירי המשוררים מקבילה לדעיכת הזמרים הגדולים; לא קמו מחליפים לדור הזמרים של שנות השבעים - ארצי, חנוך, כספי, רביץ וכו'. אף זמר (או זמרת) שקם אחריהם לא זכה לאותה מדה של פופולריות ונוכחות צבורית, פרט לשניים שהם בעצם בני אותו דור אבל פרצו באיחור - פוליקר ואהוד בנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי קשור גם לשינוי הגדול ביחס לשפה העברית ומקורותיה, תנ''ך, שירה, ספרות. משוררים וסופרים היו פעם גם מורים בבי''ס, בישראל קטנה יותר עם נגישות בלתי אמצעית לספרות ושירה, כמעט כחלק מחיי היומיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה הידרדרה. כפי שציינתי בתגובה אחרת, אם קוראים ספר שיצא לאור לפני עשרות שנים או ספר שיוצא לאור בימים אלה, הרי שיש הבדל ברור בין העושר לשוני ובעברית המשובחת שהקפידו עליהם באותם ימים, לבין שפת היומיום השטוחה והלועזת שנהוגה כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן. אני סבור שזה גם קשור לכך שבערך מסוף שנות השבעים, להיות זמר הפך פתאום לדבר פחות-ערך; כבר לא די בזה, צריך להיות "יוצר" כלומר לכתוב בעצמך את המלים, והמהדרין כותבים גם את המנגינה. חנוך, כספי וארצי הראו את הדרך הזו - אבל כספי תמיד שר טקסטים של אחרים וגם ארצי המוקדם שר שירי משוררים, שבעיני הם הטובים בשיריו עד היום (מהן המלים שכתב בעצמו, אם לא שתיקה). אם הזמר כותב את מה שהוא שר, הוא לא מחפש טקסטים של אחרים (שהם בדרך כלל בכמה רמות מעל שלו) כדי לבצע אותם. יש עוד דברים שנעלמו. פעם תרגמו לעברית שירים, למשל - כמובן מרוסית, אח"כ בעיקר מצרפתית וספרדית, פה ושם מאנגלית. היום זה כמעט לא קיים - אולי פה ושם איזה תרגום של קלאסיקה של לאונרד כהן או בוב דילן, וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הן המלים שכתב בעצמו? קלישאות שמנוקדות פה ושם בביטוי מוצלח, ורוח יומרנית שמרחפת על פני מי האפסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פה ושם"? סחרוף הקליט שירי משוררים ברוב האלבומים שלו: שם יש (וולך, הכל או כלום); אינני אוהב אותה (טשרניחובסקי, הכל או כלום); הזמנה להצגה יומית (אבידן, הכל או כלום); עוד חוזר הניגון (אלתרמן, נגיעות); נכנע לך (אדף, האחר); רחוק ממך (מסמפל את דליה רביקוביץ', 11א); הלוחש למכוניות (פדיה, אתה נמצא כאן); הדרך לערד (סומק, אתה נמצא כאן).נוסף לאלה האלבום שמוקדש כולו לשירת אבן גבירול. למעשה, היחידים שבהם אין שירי משוררים הם שניים - "חם על הירח" ו"סימנים של חולשה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בקי קטן מאד בדיסקוגרפיה של סחרוף, וכתבתי רק מהזכרון. בכל זאת אני יכול להוסיף לך את ''רבונו של עולם'' (''אנא , הגבר עוצמת אותותיך'') של בארי חזק (שנכתב במלחמת יום הכפורים, ימים מספר לפני שחזק נהרג) ב-''האחר''. נראה לי שעוד אחת הסיבות לצמצום ההקף של הלחנת שירה היא שמאז מתקפתו של נתן זך על אלתרמן, המשוררים הפסיקו לכתוב במשקל והמעיטו בחריזה. קל לאין ערוך להלחין שיר שכתוב במשקל ולמצוא לו קהל אוהדים. שיר ללא משקל דורש מלחינים מסוגם של כספי או גרוניך, נניח, וגם אז קשה לו להיות פופולרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שכחתי את ''ריבונו של'' (המופתי), רק שזכרתי שהוא הופך לצורך ''עוד מעט נהפוך לשיר'' ולא הייתי בטוחה אם חזק נכלל במקרה כזה כ''משורר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ריבונו של" נכלל בספר "ואני תפילתי - שירת התפילה של משוררים בני זמננו" לצד שירים של ביאליק, זלדה, אמיר גלבּׂע ורבים אחרים כמה שנים לפני שסחרוף הלחין את השיר (לטעמי הוא היה גם אחד השירים החזקים באנתולוגיה). מבחינתי זו "תעודת משוררות" מספקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה בהחלט. לא הכרתי את ההיסטוריה הרלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארצות שאנחנו מכירים טוב את המוזיקה הפופולרית שלהן, - אנגליה, ארה"ב, צרפת, רוסיה (לפחות עד מלחמת העולם) - לא כל כך נפוץ להלחין שירי משוררים. אולי. אבל בכל זאת, זה קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הוזכר (בקישור שלך) אדגר אלן פו, זה המקום להזכיר מוזיקאי ישראלי בשם גלעד הישג, שהלחין ושר שירי משוררים באנגלית (פו, קיפלינג, המינגווי). הנה "אנבל לי" של פו. עוד קטעים, באתר שלו. ___________ גילוי נאות: ניגנתי עם גלעד במשך כמה שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן התגובה הישראלית הגאה - שלמה ארצי שר את תרגומו של ז'בוטינסקי לאנבל לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן התשובה הציונית הגאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלבום הראשון של אחינועם ניני וגיל דור כלל הרבה שירים של לאה גולדברג1. חלקם רצו שוב ושוב בגלגל"ץ. 1993. שלושה ימים בואי כלה מריונטות 1 13 מתוך 14, ושיר אחד של רחל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה האלבום השני שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה אתה מחשיב כ'פופולרי', אבל היה למשל אלבום של 'כנסיית השכל' שהוקדש כולו לשירי משוררים. וכמה אמנים פופולריים הלחינו שירי משוררים - למשל רונה קינן (יונה וולך ויעקב אורלנד) ונמרוד לב (רוני סומק). שלא לדבר על פרויקטים מיוחדים, כמו 'שרות לאה גולדברג' שיצא ב-2003. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עומד מתוקן, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שזאת בדיחה על אנגלית בעברית ולא הדבר עצמו... (כשלעצמי, אני בד''כ יושב מפורק, בעיקר בערב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בדיחה. אבל שבאה מאוזלת יד. יש ביטוי עברי הולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שיש מטבע לשון1 כזה, צריך פשוט להגיד לאחר שהוא צודק. 1 עולה בדעתי "צדקת ממני" אחד, מהתנ"ך, בפרשת יהודה ותמר. אולי אין מטבע לשון זמין כי זה לא קורה הרבה, שיהודי יוותר בויכוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״מקבל את התיקון״? ״מודה בטעותי״? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל זה לא "ביטוי", זו אמירה פשוטה. יש כמובן את מודה ועוזב (לברלין), אבל זה למקרים של חרטה רבתי, לא לטעות פעוטה + תיקון זעיר כמו בין רודי וירדן, לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם המקור I stand corrected הוא לא ״ביטוי״ אלא אמירה פשוטה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. "The phrase I stand corrected is a somewhat formal way of saying that you have learned that you were wrong about something"
http://www.learnersdictionary.com/definition/correct |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למילה stand יש משמעות של ״להיות במצב מסוים״ (ראה הגדרה 3 במרים וובסטר). למיטב הבנתי I stand corrected פירושו ״אני במצב שתוקנתי״ (״הריני מתוקן״?) וזו המשמעות המילולית הפשוטה ולא משמעות ״ביטויית״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינתי בתגובה אחרת, אפשר היה לאמר "עמדתי על טעותי" (שזו פרזה מוכרת בעברית, הפניה אליה דרך גוגל). למדקדקים על קוצו של יוד — ירדן היה אמור לאמר את הפרזה הזו בצורה מוטית כמו למשל ”הועמדתי על טעותי" (כדי שיתן את הקרדיט לתיקון למישהו אחר שתיקן אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא שמת לב, הציטוט שהבאתי קורא לזה "phrase". אתה צודק שמבחינת משמעות המלים זה יכול היה להיות צירוף מקרי, אך מה לעשות שזה לא. זה ביטוי, וביטוי מוכר מאוד. תחשוב בהגיון: אילו זה לא היה ביטוי, ירדן לא היה אומר את זה בעברית כבדיחה, ולא היה מתפתח כל הפתיל הזה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקיפדיה, phrase הוא צירוף, המונח לביטוי הוא idiom. ההיגיון שלי אומר שאם לכל מילה במשפט יש מובן, והמובן של המשפט הוא בדיוק המובן שמתקבל מחיבור המובנים של כל המילים, אז למשפט יש משמעות מילולית. אני מסכים שזה משפט שנפוץ לומר אותו דווקא בצורה הזו, וגם שהשימוש במילה stand במובן הזה לא כל כך נפוץ באנגלית. אגב, ״מודה ועוזב״ שהצעת למעלה, זה ביטוי בעיניך או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם IDIOM stand corrected
Agree that one was wrong, as in I stand corrected—we did go to Finland in 1985. This idiom was first recorded in John Dryden's The Maiden Queen (1668): “I stand corrected, and myself reprove.” http://dictionary.reference.com/browse/stand+correct... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי את הספר שהאתר מפנה אליו (The American Heritage Dictionary of Idioms) אבל בחיפוש באמאזון כותבת אחת הביקורות: A random sampling of references I found almost insultingly simplistic include: "as far as possible," "broad daylight," "goof off," "good night." This last is defined as "Expression of farewell used when parting at night or when going to sleep." אם בעיניך ״לילה טוב״ הוא ״ביטוי״ אז אני מוכן לקבל גם את I stand corrected (אבל אתה צריך לקבל את ״מקבל את התיקון״ שהצעתי למעלה).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו מזימה קונספירטיבית? עומד על טעותי -לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עומד על טעותי, ולא תזיזו אותי מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומד את טעותי...מכיר בה, הממ אני רואה שבאמת אין ביטוי מקביל בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודית רביץ ב-1993, עם שני להיטי ענק: "באהבתנו", עמיחי, ו"תמונה", רביקוביץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד אחד של וירצברג, חם מהתנור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הזכירו את זה? ספרו של עודד אסף על הלחנת שירי משוררים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי שאני למדתי אותו בשיעורי האנגלית בתיכון. הוא לא השאיר עלי רושם קיצוני לכאן או לכאן - בניגוד קצת למה שמשתמע מהדיון כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחשוב שפעם רוק-נ-רול התאבדות היה כוכב במסיבות. כנראה שלשיטתה של לינור לא נשארו הרבה מהדור ההוא שיכולים לספר. סביר שגם הדור המורבידי של סוף שנות השבעים תחילת השמונים הולך ונמוג לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, שיר ענק! מהסיומים היותר מושלמים לאלבום1 (נהדר) אי פעם. ובאשר לדור - בשירים המורבידיים של אז היו יותר חיים מאשר בקפצוצים הסינטתיים הפסאודו-שמחים שמוכרים לנו היום2. 1 כן, אני יודע שעוד מעט גם את המושג הזה יהיה צורך להסביר. 2 הכללה גסה ושגויה מן הסתם. אז מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונא לא לשכוח את http://www.youtube.com/watch?v=4gO7uemm6Yo | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאבדות זה אחלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינק ביוטיוב ליריקה: Through early morning fog I see
visions of the things to be the pains that are withheld for me I realize and I can see... that suicide is painless It brings on many changes and I can take or leave it if I please. The game of life is hard to play I'm gonna lose it anyway The losing card I'll someday lay so this is all I have to say. suicide is painless It brings on many changes and I can take or leave it if I please. The sword of time will pierce our skins It doesn't hurt when it begins But as it works its way on in The pain grows stronger...watch it grin. suicide is painless It brings on many changes and I can take or leave it if I please. A brave man once requested me to answer questions that are key is it to be or not to be and I replied 'oh why ask me?' suicide is painless it brings on many changes and I can take or leave it if I please. ...and you can do the same thing if you please...... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כבר הוזכר. אבל מה לעשות, מ.א.ש. אף פעם לא היה גדול בממדים של בואי. את הסרט אפשר היה לראות פעם אחת בקולנוע. את זיגי היה אפשר לשים על הפטיפון בכל רגע ובכל יום שישי בערב מחדש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |