|
||||
|
||||
זה כאן כבר עניין של הגדרה. לפי ההגדרה זיכרון מודחק1 מייצג מקרה אמיתי. לעומת זכרון כוזב שמייצג רעש ש"נשתל" מסיבה זו או אחרת. אם יש לך טראומה מדיוני קרוניות עקב השתתפותך בדיון כזה והדחקת לחלוטין את תוכנו, אבל אתה מתחיל להזכר בו, אז מדובר על זכרון מודחק2. ואם, כהמשך לכך (וכדי לדאוג שהכותרת תהיה רלוונטית) אתה פתאום זוכר מסיבה זו או אחרת שאני כתבתי את המאמר בנושא, הרי שמדובר על זכרון כוזב. 1 אם הוא אכן קיים. אבל לא בכך עוסקת ההגדרה 2 כמובן שמדובר קצת על הוצאה מההקשר, אבל עדיין ברוח ההגדרה. |
|
||||
|
||||
ועל זה בדיוק ההערתי. הפער בין הגדרות משפטיות לראיות התנהגותית. |
|
||||
|
||||
זוהי ההגדרה שמאפשרת דיון ברור יותר. לדוגמה, אפשר לטעון שכמעט לא קיים זכרון מודחק (כלומר: כאשר מצליחים להזכר בו בדיעבד הוא כנראה כבר מזוהם). |
|
||||
|
||||
אבל לפעמים אפשר לקבל אישוש אובייקטיבי (מצד שלישי) לגבי אותו זכרון. לא סביר שאצל שני אנשים הוא ''יזוהם'' (אני מעדיף ''יעוות'') באותו אופן. |
|
||||
|
||||
תקן אותי אם אני טועה אבל דיון ברור איננו המטרה אלא האמצעי בחתירה להראות אשמה או חפות. שככזה, נסיון להבהיר את הדיון יכול להעביר אותו לעולם משפטי מקביל לעולם האנושי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |