|
||||
|
||||
למה אנשים כל כך מתקשים לא להכריע? אני מבין שבית המשפט חייב להגיע להכרעה. זהו תפקידו. גם כשההחלטה קשה. אבל למה אזרח שאין לו שום כלי סביר שממנו הוא יכול להחליט מה בדיוק התרחש ומה באמת קרה, מרגיש שהוא חייב להחליט (או אפילו להאמין או להתיימר לדעת) מה באמת קרה, מי באמת אשם, מי באמת הקורבן ומי באמת צריך להאשים? גם (הפתעה הפתעה), כל אחד מחליט שהמציאות מתאימה כמו כפפה לעולם הערכים שלו. השמאלני ותלמיד המגדר יודע שהאב אנס. הימני החשדן בבתי המשפט השמאלניים משוכנע שזו עלילה של חולמת חלומות. גברים ערסים עם רגשי נחיתות (ורגשות אשמה על כך שהם שרקו פעם למישהי ברחוב) בטוחים שמדובר בקונספירציה פמיניסטית כדי לפגוע בזכויות הגבר ולרדוף גם אותם בסופו של דבר. הלא ידוע רב על הידוע ובכל זאת הם יודעים, נחושים ומשוכנעים. STFU |
|
||||
|
||||
The notion of "repressed memory" is highly controversial and has been excluded from several courts of law
|
|
||||
|
||||
יפה. אתה המועמד הכי טוב כדי לקפוץ ראשון מהביקורת הנ״ל. אתה טוען שבית המשפט כאילו הסתמך רק על הזכרונות המודחקים לפני שהגיע להכרעה? ואתה עושה את זה כדי להוכיח שאתה לא סובל מדעתנות כרונית? |
|
||||
|
||||
קראת את ההתייחסות לכך בפסק הדין המשלים במחוזי? |
|
||||
|
||||
האייל האלמוני - דבריך נבונים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |