 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי שום בעיה עם שיטת השמות הזאת1. אבל אם המטרה שלה היא שיוויון בין השושלת המטריארכלית לזאת הפטריארכלית, נראה לי שלראשונה יש יתרון מובנה לא מבוטל - הודאות שהצאצאים שייכים לה. ---- 1. או כל שיטה אחרת2 2. מצידי אפשר להנפיק מספרים רנדומלים בתור שמות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם יבטלו את התקנה המפגרת שאסור לעשות בדיקת אבהות, יהיה אפשר ליצור וודאות במקים של ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד טובת הילד, גם אם הוא ממזר (שלא באשמתו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובשם טובת הילד ניתן לשדוד אנשים שלא קשורים אליו? בשם טובת הילד, שימצאו את האבא האמיתי שלו שיפרנס אותו, ושיטפלו באמא המרשעת, הגנבת וחסרת האחריות שלו, שמנסה לעשוק אדם תמים שאין לו שום קשר לילד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה לעשות לי "If by whiskey"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לטעון שתי טענות. 1. בשם טובת הילד אי אפשר להתחיל לשדוד אנשים. אם האיש איננו אביו של הילד, מה פתאום להכריח אותו לגדל את הילד? 2. אדרבא. טובת הילד היא למצוא את אביו האמיתי, ולא לגדול עם מישהו שמסתכל עליו בספקנות ואולי גם בעין עקומה, בחשד שהוא לא הבן שלו. חשד שהוא לא יכול להוכיח כי לא נותנים לו, וזה עשוי להגביר את הטינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עד כמה שאני מבין, לא ניגשים לאדם אקראי ברחוב ודורשים ממנו מזונות. 2. יש משהו בדבריך, אבל העולם מספיק קשה ואכזרי גם ככה. יש מקרים התואמים את התיאור שלך, ויש לא מעט אחרים בהם עדיף שהחשד ישאר חשד בלבד. קטונתי מלשפוט אם הנזק בחוק עולה על התועלת שבו. ובהקשר הזה יש לי הערכה לרבנים שמונעים הכרזת ילד כממזר במקרה של ספק - ולעיתים אף דואגים להמציא את הספק (כמו בתרומת זרע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הוא לא אדם אקראי. הוא חי עם האשה הנתעבת שמרמה אותו וגורמת לו לגדל ילד שאינו שלו, כדי לכסות את הבגידה שלה. זה בסיס מספיק בשביל להכריח אותו לגדל את הילד כשהוא מכריז על רצונו להתנער מן הספק? 2. אם ככה העולם מספיק קשה ואכזרי מכדי שנאסור על פעילות נוסח רובין הוד. באמת! גזל הוא גזל. הגענו למצב כל כך מעוות שמלכתחילה מתירים את הגזל. אין לי שום הערכה ל"רבנים" האלה. הם לא רבנים וזו לא עמדתה של היהדות. במקורות מופיע פעמים רבות על חובתם של הרבנים ובתי הדין לחפש ולהכריז על הממזרים. "רב" שמצניע ממזרים מועל בחובתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקורות מופיעים כל מיני דברים מעניינים. כך למשל מופיע במקור אחד, אולי אתה מכיר, התלמוד הבבלי קוראים לו. במסכת קידושין דף ע"א נאמר: אמר רבי יהושע בן לוי: כסף מטהר ממזרים, שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף; מאי 'מגישי מנחה בצדקה'? אמר רבי יצחק: צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה. ... אמר אביי: אף אנן נמי תנינא: משפחת בית הצריפה היתה בעבר הירדן, וריחקה בן ציון בזרוע; עוד אחרת היתה וקירבה בן ציון בזרוע. כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב; כגון אלו - דידעין, אבל משפחה שנטמעה – נטמעה. תאנא: עוד אחרת היתה, ולא רצו חכמים לגלותה מזלם של אותם חכמים שלא פגשו בך, היית מסביר להם שהם "חכמים" שמועלים בחובתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה קירב משפחה אחת וריחק אחרת? והאם יעלה על הדעת שכסף מתיר איסור ממזרים? הרי זו שחיתות ברורה. ואם היית לומד את כל העמוד היית רואה שחכמים ישבו בבית המדרש ובדקו יחוסים והפרישו ממזרים מתוך הכשרים עד שבאו לידי סכנת נפשות ופרשו. כלומר - חכמים רצו לברר אבל הממזרונים עמדו לרצוח אותם. וכן עזרא לא עזב את בבל עד שעשאה כסולת נקיה. שהפריש משם את כל הפסולים. ולכן כשיבוא אליהו, ירחיק אלה שקירבו אותם בזרוע - שלא בצדק, ויקרב את אלה שריחקו אותם בזרוע - שלא בצדק. פעם שעברה שהעליתי את הקובץ, אמרת שלא הצלחת לגשת אליו. אני מעלה אותו לכמה שרתים שונים כדי שתוכל לעבור עליו ולראות את כל האיזכורים. את כל התנאים והאמוראים שהכריזו על ממזרים והרחיקו אותם למרות שניסו להסתתר ולהיטמע. קישור ראשון קישור שני _________.rtf קישור שלישי קישור רביעי. בדקתי את הנושא לעומק. לחז"ל היה המון מה לומר בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחז"ל היה הרבה מה לומר בנושא, ולבסוף פסקו להלכה שמשפחה שנטמעה נטמעה. כך כתב הרמב"ם: בימי המלך המשיח, כשתתיישב מלכותו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו... ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני. אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות, זה ממזר וזה עבד--שהדין הוא שמשפחה שנטמעה, נטמעה. טוב, גם המלך המשיח הוא "מלך" "משיח", כנראה גם הוא מפחד. כך כתב גם הרמ"א (אבן העזר סימן ב' סעיף ה'): משפחה שנתערב בה פסול ואינו ידוע לרבים כיון שנטמעה נטמעה, והיודע פסולה אינו רשאי לגלותה אלא יניחנה בחזקת כשרות, שכל המשפחות שנטמעו בישראל כשרים לעתיד לבוא. נו, עוד "רב" אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואתה מאמין לרמ"אי ההוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה בכלל לא היה ר' משה איסרלש שכתב את זה, אולי זה היה משה סנה כשהיה הרמ''א של ההגנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מתמודד הממסד הדתי עם האתגר שעולה בRFC2450 (סליחה. ב־RFC5513)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב המקרים, בתוך הקשר נתון ראשי תיבות מסוימים מתיחסים לאדם אחד. אם זה לא המצב, אז בדיוק כמו בויקיפדיה יש צורך ב-disambiguation ואז מוסיפים כינויים. כך למשל, ראשי התיבות "הראב"ד" יכולים לייצג אחד משלושה חכמים שונים וגם את המונח "הרב אב בית-דין". אז אפשר לציין את מקום מושבו של החכם המוזכר, אפשר למספר אותם (הראב"ד השלישי הוא המפורסם ביניהם) או לציין את שם הספר המוכר שלהם - כמו כאן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ואתה לא המלך המשיח, היות וה"רב" שאתה מדבר עליו הוא לא מלך המשיח, אף אחד לא מטהר ממזרים. ולהניח למשפחה שכבר נטמעה, זה לא כמו כמו להטמיע משפחה מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? האם הרעיון הוא ששם משפחה לפי האב הוא סוג של פיצוי על הקישור החזק יותר בין הצאצא לאם? ותגדיר "שייכים". ההורות הביולוגית היא כבר לעתים קרובות לא ההורות המשפחתית. וגם את מה שקוראים "ההורות הביולוגית" צריך להפריד להורות גנטית והורות-הריון, שהן לא בהכרח זהות. נכון שיש לאם-ההריון יתרון מוחלט במידת הודאות של הקשר, ונכון שלרוב אם-ההריון היא גם האם הגנטית וגם האם המשפחתית העיקרית. בכל אופן, אני אישית רואה בהורות המשפחתית חשובה לעין ערוך יותר מההורויות הביולוגיות, ושם היתרון האמהי לא מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה פיצוי? הרעיון של שושלת פטריארכלית נובע מכך שהזכר יכול להחזיק בקרקע, רכוש ונשים, כי הזכר יכול להגן על קרקע, רכוש ונשים - ולא להיפך. כך זהות השבט מתבססת על טריטוריה שהזכרים מגינים עליה. בגלל הדומיננטיות של הזכרים, הנקבות שמצטרפות אל השבט מסתגלות אל אורח החיים שלהם, במקום שהזכרים יסתגלו אל אורח החיים של הנקבות. נקבה יכולה להחליט שהיא קובעת, והיא תמצא זכר שיפרה אותה, אבל לא יגן עליה ולא יחזיק אותה בטריטוריה שלו. ושיהיה לה בהצלחה בהתמודדות מול שודדים וחיות טרף, כשהיא מנסה להגן על קניינה ועל הילדים שהיא מולידה ממשכבים מזדמנים עם גברים שלא מתחייבים. אני חולק על ההגדרה של "לעיתים קרובות". נכון שהיום זה יותר נפוץ מבעבר. אצל משפחות חד מיניות זו האופציה הכמעט יחידה. אבל עדיין סטטיסטית זה מיעוט זערורי. עדיין הצורה המקובלת ברוב המקרים היא שהורות גנטית וביולוגית היא גם ההורות המשפחתית. כל השאר זו חריגה מהנורמה. כמה שלא ינסו להפוך את זה למקובל, זה ישאר חריגה מהנורמה בגלל שזה מסובך פי כמה וכמה מהגרעין הטבעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק ההיפך - הרעיון הוא שהענקת שם המשפחה של האב הוא הצהרה מצד האב שהוא מכיר באבהותו, ואולי גם נטייה של המסורת לחזק דוקא את הקשר שאינו מובן מאליו. זה לא פרס, זה אחריות. ובנוגע לשאר - אין ספק שהעולם השתנה, ובהחלט יתכן שיש מקום לשיטה אחרת. קצת קשה לי להבין למה זה משנה כל כך, אבל שיהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפסקה הראשונה - הבנתי. יש בזה היגיון, רק שהשיטה המסורתית היא שלא רק הילדים מקבלים את שם האב אלא גם האישה. גם אני לא מייחס לזה חשיבות עליונה, אבל גם לא זניחה. אילו זה היה הגילוי היחיד של סקסיזם בחברה, זה באמת היה זניח. מכיוון ששוויון מגדרי הוא לא מובן מאליו, להצהרה הסמלית יש בעיניי חשיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להזכיר ש"השיטה המסורתית", של שם שושלת פטריארכלית, היא חדשה מאוד. השיטה הזו נכפתה על רוב מניינו של העם היהודי במהלך 10 הדורות האחרונים, למן המהפכה הצרפתית ועד לעליית יהודי תימן. משעשע לצפות בקרנפים פונדמנטליסטים מגנים עליה כאילו הייתה תורה מסיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתורה מסיני אנשים מתייחסים לבית אבותם ולא לבית אמותיהם. לדעתי הפמיניזם הרס כל חלקה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא המרצע מן השק. אתה מגן על הקונספט של שם משפחה, בשם מסורת מאוד טרייה. אבל למעשה, מה שמעניין אותך זה שרק הזכרים ייזכרו, ושהנשים ישקעו לתהום הנשייה. לך להפגין בעד ביטול זכות ההצבעה לנשים במקום אחר, ז'יד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עוד כלום. בדיון על עונש מאסר שקיבל מי שהרג כלב, עלה חרדי לרדיו וציטט מויקרא על העונש שיושת על מי שהרג בהמה סתם כך: "דם ייחשב לאיש ההוא, דם שפך". כמי שרצח חתולים ומתיימר להיות אדוק, הקרנף צבוע. הוא לוקח מן ההלכה רק את המשרת את משנתו הגזענית והסקסיסטית ואז מפלבל בעיניו ואומר: התורה אשמה, עלי כמאמין זה נכפה. אבל לרצוח חתולים למרות האיסור מהתורה על רצח בעלי חיים, שם הוא כבר לא יכל להתאפק, גירד לו הרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתולה שלי מבקשת למסור לך שחתול אינו בהמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, ברכותי (כמדומני חתולך נאסף אל אבותיו) שנית, מסור נא את התנצלותי, היא צודקת, כמובן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |