בתשובה לישן באייל הקורא, 31/08/14 3:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חייב לומר, בתור אחד מהעשירון העליון של הסביבתניים והאלפיון העליון של האתאיסטים, שהבחירה של נועה גורמת גם לי אי-נוחות-מה. ענייני איכות הסביבה הם תמיד כמותיים, לעצם הקיום של אדם יש פגיעה בסביבה. גם נועה, לפי הצהרתה בפתיל הזה בדיוק, מוכנה בנסיבות מסוימות לפגוע בסביבה, אפילו באותה צורה בדיוק - היא לוקחת לפיקניק כוסות חד פעמיות. מה זאת אומרת אין ברירה? אפשר לוותר על הפיקניק (ולחסוך לסביבה גם את הזיהום של הנסיעה באותה הזדמנות). בהתחשב בכמות הכח"פ שנצרכת בעולם ובישראל, ובהתחשב בכמות הנזק לסביבה שנועה עושה ביומיום1, ההבדל הקונקרטי לסביבה שתעשינה עוד עשר כוסות בחודש הוא מצחיק. ואילו כשרות, עבור אנשים מסוימים (ולא מעטים), היא מחסום עצום, ומאוד חד (גם אם איפה בדיוק עובר גבול הכשרות משתנה ממאמין למאמין). כך שלי יש רושם שנועה רוצה כאן, אולי במודע ואולי לא, וכנראה באופן צודק לחלוטין בהתחשב ביחסים המשפחתיים, לעשות דווקא. 1ממה שאני יודע על נועה מהאייל. אני לא יודע עד כמה בדיוק היא סביבתנית, אבל אני די בטוח שהיא לא אחת מהאלף הכי קדושים/סהרוריים בישראל. נועה, עם הבת שלך השתמשת בחיתולים חד פעמיים, נכון? ואל תעני לי על זה, אבל את משתמשת בנייר טואלט, נכון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 נכון. אבל אני לא מאמינה ב"אם ממילא אתה עושה ABC, תעשה גם XYZ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי לתת מושג קטן על צריכת הכוסות החד"פ: שוחחתי פעם עם מנהל אחזקה בחברת היי-טק גדולה. האיש אחראי על בנין שבו עובדים כחמש מאות מהנדסים ועוד כשלוש מאות סטודנטים, עובדי קבלן, מאבטחים, מנקים וכו'. הוא סיפר לי שרק בבנין הזה נצרכות בכל חודש כחמישים אלף כוסות לשתיה חמה ושמונים אלף לשתיה קלה, כלומר כשש מאות אלף וכמיליון, בהתאמה, בשנה. רק בבנין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה ליטר מים ודטרגנטים (ושעות אדם) דרושים לשטיפת כמות כזו של כוסות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. מים הם דבר די זול (גם מבחינת עלות אנרגטית לייצורו). קוב מים עולה לך בערך כמו חבילה של 50 כוסות חד"פ, גם אם מדובר במים מותפלים. כמה כוסות אתה יכול לשטוף בקוב מים? לגבי דטרגנטים אני לא יודע, אבל אתמול קניתי בקבוק של 900 מ"ל של סבון כלים איכותי ב-9.90 ש"ח. אפשר לשטוף לפחות אלף כוסות בסבון הזה, כלומר עלות הדטרגנט לכוס נמוכה מאגורה (וזה, כמובן, כולל מע"ם, באריזה בגודל ביתי ולא תעשייתי, של מותג מוכר וכו'). מכאן ניתן לשער שגם כאן, העלות הסביבתית לדטרגנט נמוכה בהרבה (מאד) מזו של כוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו במה שאתה אומר, אבל אני חושב שאולי הקרב יותר צמוד ממה שאתה חושב. בוא ננסה לעגל לצד ״שלי״ ונראה מה מקבלים. ניקח עלות קוב מים לפי ״תעריף גבוה״ (שהוא התעריף למשרדים), בערך 14 ש״ח לקוב וניקח את הכוסות החד פעמיות הכי זולות שמצאתי, 150 ש״ח ל- 3000 כוסות. כלומר במחיר של קוב מים אתה מקבל 280 כוסות. זה נותן לך בערך 3.5 ליטר מים לשטיפת כוס שזה בערך (לפי ניסוי שעשיתי בבית) 35 שניות של ברז פתוח. אני מסכים שהחישוב מוטה כי הנחתי שיש בזבוז של מים אבל לא הבאתי בחשבון בזבוז של כוסות, וגם לא הבאתי בחשבון פתרונות חסכוניים להדחה כמו מדיחי כלים (אנושיים או חשמליים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוסות הללו הן כוסות לשתייה קרה. כוסות לשתייה חמה יקרות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3.5 ליטר מים לכוס זה חישוב בזבזני למדי. וגם - קח בחשבון שכשמשתמשים בכוסות רב פעמיות, אתה לא שוטף את הכוס אחרי כל שימוש (בהנחה שהכוס לידך ואתה שותה ממנה לאורך כל יום העבודה). אבל בד"ך אנשים כן לוקחים כוס חד"פ חדשה לכל שימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לקחת בחשבון את ההבדל בין מקום פרטי לציבורי. בבית אדם יכול לשמור בעצמו על מסגרת השטיפה וההיגיינה. במקום ציבורי אנשים לא רוצים לסמוך על זה ששטפו את הכוס כמו שצריך ומי נגע ומה שתה ואיך עשה... במקום להחזיק מאגר גדול של כוסות זכוכית ולמנות מישהו שישטוף אותן ויסדר אותן, כוסות חד פעמיות הן הפתרון היעיל ביותר שמבטיח נגישות, קלות-אירגונית והיגיינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, אנשים לא בדיוק מתקמצנים על המים של מקום העבודה. להשאיר את הברז פתוח 35 שניות לשטיפה (אפילו פחות אם הזרם חזק) זה לא זמן מדהים באורכו. מה שרציתי להגיד זה שהחסכון פה נופל די קרוב לסטיית התקן. אני בכל מקרה לא אשתה מכוס רב פעמית בעבודה.1 אין מצב שאני שוטף אותה עם הספוג הדוחה שמי יודע איפה השתמשו בו או משאיר לייבוש במטבחון המשותף. שלא לדבר על אם אני רוצה לשתות קר וחם באותו הזמן, שאז צריך לתחזק שתי כוסות. עבדתי פעם תקופה קצרה במשרד בארה״ב שבו היו (בנוסף לחד פעמיות) כוסות קפה רב פעמיות ומדיח, והמזכירות היו מפעילות את המדיח עם הכוסות מהכיור כמה פעמים ביום. לסידור כזה אולי הייתי יכול להתרגל אבל הייתי שם זמן קצר מדי. גם התברר (משלט שהיה תלוי מעל ארון הכוסות) שעובדים ומבקרים נהגו לקחת את הכוסות למזכרת. 1 וכבר יצא בעבר שלא אהבתי את הכוסות החד פעמיות שהמשרד סיפק (קטנות מדי) כך שקניתי והחזקתי במשרד כוסות משל עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבא שאתה שוטף כלים, ספור 21-22-23 וגו', כמו בפרסומת העתיקה לשמירת-מרחק-בכביש, ככה עד 56. ותראה כמה כלים, ברבים, אתה שוטף בזמן הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לספור מעל 11 (וגם את זה למדתי רק בשנה שעברה). ככה אני, סתום, מה לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תעלב סתם, נועה בסך הכל הציעה לך למדוד 35 שניות, באמצעים ציוריים, ולהיווכח ששטיפת כוס לוקחת פחות משליש מהזמן הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מחזיק בעבודה בקבוק למים (חוסך לא רק כוסות אלא גם קימה והליכה למטבחון בכל פעם שאני רוצה לשתות קצת מים - מה שקורה כמה וכמה פעמים ביום), וספל לשתיה חמה - בעיני הרבה יותר נעים לשתות מספל נורמלי, מקרמיקה ועם ידית, מאשר מכוסות הקרטון העלובות האלה. כיוון שאני היחיד שמשתמש בספל הזה אני יכול לשטוף אותו גם ביד ולא בספוג, לדעתי תוך פחות מעשר שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסקה ממחיר כספי למחיר סביבתי קצת בעייתית. לפיה אפשר להסיק שבשקיות ניילון מהסופר הנזק אפסי. פליטת גזי חממה כנראה בקורלציה טובה לעלות האנרגטית של הייצור (לא כשמדובר בייצור בשר בקר), אבל פסולת מתומחרת רק לפעמים ורק חלקית, וזיהום אוויר ומים כמעט בכלל לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע כמה עולה בשר בקר (יחסית לבשר עוף או הודו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רלוונטי. המרכיב של פליטת גזי חממה במחיר הבשר הוא אפס. אבל אולי באמת הניסוח שלי היה רשלני. לצורך המחיר הסביבתי, בשר בקר מקביל לחשמל: גם כשאתה קונה חשמל, מרכיב גזי החממה במחיר הוא אפס. כשאתה קונה מוצרי צריכה, שעלות האנרגיה היא חלק משמעותי במחירם, אז אתה יכול להניח קורלציה בין מחירם לבין הנזק הסביבתי. המקביל לזה הוא מוצרים צריכה שמיוצרים מבשר בקר. זה נתח (חי חי) יותר מצומצם משוק מוצרי הצריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אבל אם הרשויות היו רוצות בכך היה ניתן לתמחר את הפסולת והזיהום באותם מונחים. בחשבון אחרון, יש שתי עלויות בסיסיות לכל מוצר: אנרגיה ועבודה של בני אדם הנדרשים כדי להפיק, לייצר, לשנע, לאחסן, לשווק ולטפל בפסולת שלו. העלויות האחרות למיניהן יכולות להיות מומרות לאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היטל ההטמנה לרשויות שולש במטרה להגביר הפרדת פסולת במקור, וגם עבר חוק האריזות שמחייב יצרנים לטפל באריזות ריקות לאחר שימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל במציאות שאני רואה סביבי ההתקדמויות האלה לא בולטות לעין. אצלי ברחוב יש קצת יותר פחים לאיסוף נייר ומתקנים לבקבוקים משהיו בעבר, אבל זהו. אין לי אפשרות להפריד פסולת יבשה ורטובה, אין לי מה לעשות עם בקבוקי זכוכית, קשה מאד למצוא מקום שאוסף פסולת אלקטרונית... ולגבי אריזות - האם יש לך היום מה לעשות עם האריזות של מה שאתה רוכש, מעבר להשלכתן לפח הרגיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתקדמות תלויה בעיריה או המועצה המקומית. בסופו של דבר כולן יצטרכו לעשות את זה או שהתושבים ישלמו יותר ארנונה. ממקור ראשון אני יודע על כפר סבא, קרית אונו, נס ציונה , מזכרת בתיה ועוד. לאריזות הוקם תאגיד תמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גרה בבאר שבע. לפני כמה ימים הושארה לי הודעה שהעיריה יוצאת במבצע הסברה וחלוקת פחים להפרדת פסולת יבשה ורטובה (הם קוראים לזה ''הדוב החום'' או משהו דומה) והבטיחו לחזור ולבקר. העניין תלוי באמת ברשות המקומית ונראה שאכן ישנה התקדמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפח החום, או פחומי. כל עיר בחרה חיה אחרת שתסמל ותלווה את מסע ההסברה. בד''כ המאמץ מתחיל בבתי הספר ומשם עובר להסברה בבתים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |