|
||||
|
||||
ובאנלוגיה: טענותיו ומענותיו של מאן דהו מענינות. המסקנה: מספרים טבעיים אינם קיימים. זהו עניין על טבעי. קחו למשל את הספרה 2 . ספרתי פרות, לעיתים היו גם קבוצות של שתי פרות, אך מעולם לא ראיתי את הספרה 2 משתרבבת לה מפרה כלשהי. כן רבותי, מספרים הם מבנים מלאכותיים של מוחינו הקודח המתאימים לצרכים מסויימים. הכל עניין של פרגמטיקה. לעיתים מועיל לאמר 2+2=4 , לעיתים לא: למשל כשממירים מרקים גרמניים ליורו בבנק עדיף לאמר: קיבלתי כאן 3 יורו ולא 4 . הינה כאן 2 יורו, והנה עוד 2 יורו וזה נותן כרגע 3 יורו ביחד. הרי הכל עניין של החלטה, ולצרכי זה מה שמתאים כרגע. שדות חשמליים? מי ראה אותם בכלל? קונסטרוקציה דמיונית. ומי ראה באמת שכדור הארץ מסתובב סביב השמש? מה, כשאתה אדוני רואה את השמש שוקעת בים, נראה לך הגיוני שאנו מכרכרים סביבה כסביבון? רק מה, הכל פרגמטיקה, כן. |
|
||||
|
||||
"סחתיין" על הלשון המהופכת והנסיון לסרקאזם. אם מה שנטען זה שאלוהים קיים כמו שדרקונים קיימים, אז אלוהים אכן קיים. הבעיה שלמילה "קיים" יש משמעות מעבר ל-"קיים בתודעתנו" (קריא: הדבר הקיים במציאות, אותו תודעתנו תופשת בצורה זאת או אחרת וממשיגה אותו). ניתן כמובן להגיד שתודעתנו תופשת דבר מה וממשיגה אותו כאלוהים, אך הפירושים לאותה מילה בודדה הם כה רבים ושונים כך שהיא מתרוקנת מתוכנה (מילה זאת סובלת מתסמונת "תפשת מרובה לא תפשת"). אין שום הסכמה לגבי מהו הדבר אותו אנו מנסים להמשיג. מיליון אנשים יבינו את המילה "אחד" באותה צורה משום שהיא מושג המתאר דברים ברורים במציאות היום-יומית. ("אחד" מוגדר היטב). מליון מדענים יבינו את המובן *הפורמלי* של המושג "שדות חשמליים" המתאר תופעות *מציאותיות* ("שדות חשמליים" מוגדר היטב). מליון אנשים אולי יהנהנו בהסכמה כאשר יאמרו להם את המילה "אלוהים" אך כל אחד מהם יבין ממילה זאת משהו אחר לגמרי , אם בכלל ("אלוהים" כמילה בודדה, לא מוגדר היטב). למה אתה מתכוון כשאתה אומר אלוהים ? לאלוהים של קאנט ? לאלוהים משולל התארים של ליבוביץ ? לסיבה הראשונית ליקום (פה יש המון הנחות יסוד מוטעות) ? לזקן נחמד המשתעשע לו בבריות ? אולי אתה מתכוון ש*הכל* זה אלוהים ? (אם הכל זה אלוהים, אז מדוע אנו צריכים את המילה אלוהים ? האם אפילו ה"הכל" לא מספיק לנו ?) למילה אלוהים, ללא קונטקסט מאוד מוגדר של דיון וללא הגדרה ספציפית מספקת לצורך הדיון, יש אותה משמעות כמו למילה "דגונוקדקוריחנגוכן". עד כמה שאני יודע "דגונוקדקוריחנגוכן" לא קיים עד ש(לפי הסדר): 1) "דגונוקדקוריחנגוכן" יוגדר כהלכה. 2) יוכח קיומו של "דגונוקדקוריחנגוכן". (מושגים מופשטים רבים אכן נתקעים ב-1, אלוהים תקוע הרבה לפני). |
|
||||
|
||||
The soul yearns for god (St. Augustin)
The emotion of Love lets the meaning of God converge into a single meaning amongst the diversity of people Hence, this suggests a singular denotation to the diverse acts of thinking (cognitions) about God Do you love unicorns? maybe, to a limited degree, if you do not hate them Yet the love of God, like a true love, is infinite "My bounty is as boundless as the sea My love as deep; the more I give to thee, The more I have, for both are infinite My true love is grown to such excess I cannot sum up sum of half my wealth (Romeo and Juliet) Can you have infinite love to something that do not exist, where love is turned towards the concrete, the larger in degree it is , the more concrete the object of love is being rendered This concreteness is characterized by a sense of immanence of the One in Nature. In a very typical form it is expressed in Wordsworth's lines: A motion and a spirit, that impels All thinking things, all objects of all thought And rolls through all things or That light whose smile kindles the Universe, That Beauty in which all things work and move And a woman that contemplates the attitude of an Atheist, Richard, who compares God to a Vapour in "The end of the affair" by Graham Greene: Dear God, I had said; I should have said , Dear Vapour. I had said, I hate you; but can one hate a vapour? And yet Richard believed in less even than a vapour. He hated a fable, he fought against a fable, he took a fable seriously. I couldn't hate Hansel and Gretel, I couldn't hate their sugar house as he hated the legend of Heaven. When I was a child I could hate the wicked queen in Snow White, but Richard didn't hate his fairy-tale devil. The devil didn't exist, and God didn't exist, but all his hatred was for the good fairy tale, not for the wicked one. Why? I looked up at that over-familiar body, stretched in imaginary pain, the head drooping like a man asleep. I thought, something I've hated Maurice (her true lover) , but would I have hated him if I hadn't loved him too? O God, if I could really hate you, what would that mean? |
|
||||
|
||||
"The emotion of Love lets the meaning of God converge into a single meaning " *הצהרות* זה דבר יפה. אפשר להצהיר את ההיפך.אפשר להגיד שפרץ הרגשות האישי (אהבה) כלפי מושג ריק זה (אלוהים) הוא הגורם לאנשים להנהן בהסכמה מזויפת כאשר הם בעצם מדברים על דברים שונים לחלוטין. מכל דבריך אפשר ללמוד משהו על הרוח האנושית, אבל על אלוהים אין הם מלמדים דבר. "A motion and a spirit, that impels לשורות אלו יש יופי פואטי מסויים אבל בתור נסיון הבהרה על מה אנו מדברים הן לא יותר מפטפוטי ביצים.All thinking things, all objects of all thought And rolls through all things or That light whose smile kindles the Universe, That Beauty in which all things work and move" פסקא א' = אלוהים מצוי בכל. לא מסביר מה מצוי בכל. יופי שמראים לנו איפה למצוא אותו, אבל מה לעזעזל מחפשים ? or פסקא ב' = אלוהים הוא היופי ביקום ושל היקום. כאן אלוהים הופך להיות לא יותר מאשר ביקורת קולנוע על היקום, וזה כבר די פאתטי.אהבתי לחדי קרן, שדים, פיות, אלים יווניים, דרקונים ומכשפים גבוהה בהרבה מאהבתי אל אל מונותאיסטי זה או אחר. הקשר בין אהבה זאת לקיומו של משהו הוא כמובן מופרך מיסודו. |
|
||||
|
||||
Can this sublime beauty and this infinite love apply to truely empty concepts, like unicorns?
Why not then? |
|
||||
|
||||
Is the natural number 2 an empty concept like a unicorn
or it denotes all possible groups of 2 objects? Is infinity then, an entity towards which some other structure show afinity an empty concept? You can talk about the density of diverse infinities (correspondence with various series which may indicate how the concept of God is regulated, from Heavy to light Nevertheless, do these infinities denote anything or everything like the number 2? if you say, they denote too much, then nothing in fact, which one is more empty? Since "A is more empty than B is nonsense to say, that means that the group of these infinities refer to something. To what? I hold that to the coupling of the totality of nature, together with the basic affinity of the high form of life to it - embodied as an infinite love lacking in acknowledgement of this sublime entity means higher life being diminished - in terms of creative powers, morality or other structures that allows higher forms of life to flourish for the sake of God - implies for the sake of the flourishing of life, then |
|
||||
|
||||
Please understand that some determined preachers here
made you fed up and allergic to the concept of God down to the roots of your hair (Elokim boreh olam and all that). Maybe you read "the end of the affair" by Graham Greene before any further step? |
|
||||
|
||||
הי מיכאל, איזה כיף של אתר. באמת יהיה לי כיף שנדבר על דברים אולי קצת נריב...ברכות (tenderly)... אז הנה אני מתחילה... "My bounty is as boundless as the sea להבנתי, מהות הנשמה היא האהבה, שהיא גם האלוהות בתוכנו, החובקת כל,העוטפת ומתאימה עצמה להכיל הכל-כמו אוקיינוס עמוק, חסר גבולות, אין-סופי. כשחווים אהבה זו, אהבה ללא תנאי שאינה קשורה בדבר ובאיש, אהבה שהיא מהות קיומנו, חווים התעלות רוחנית, אושר-עושר רב עד שלא ניתן לאמוד אותו.My love as deep; the more I give to thee, The more I have, for both are infinite My true love is grown to such excess I cannot sum up sum of half my wealth Can you have infinite love to something that do not exist, where love is turned towards the concrete, the larger in degree it is , the more concrete the object of love is being rendered האלוקות אינה קיום קונקרטי, אך היא אנרגיה קיימת, אנרגית היש, האנרגיה שמכוונת את היקום, שניצוץ ממנה הוא המהות שבתוכנו. אנרגיה זו עצמה היא האהבה. על כן החיבור הרעיוני לאלוקות מחבר אותנו גם פנימה לעצמנו, אל האהבה שבתוכנו, שהיא המהות של קיומנו ומטרתו להביאה לביטוי.האהבה שאנו מכירים "כלפי" מישהו, אינה אהבה אמיתית כי יש בה תנאי (אתה תיתן לי ואני אתן לך) וכי לרוב היא בעצם התאהבות = השלכה של דמוי פנימי. אך יש לה מטרה, לעורר בנו את אותה תחושת התעלות, אותה אנו מכירים ומוקירים בהתאהבות, להזכירנו את התחושה הצפויה לנו כאשר באמת נתחבר אל עצמנו, אל המהות שהיא האהבה האין סופית שבתוכנו. That light whose smile kindles the Universe, וזו תמצית אותה מהות = אהבה = אור = יופי = חיוךThat Beauty in which all things work and move sense of immanence of the One in Nature ולכן אותה גדולה ועוצמה של האחד באה לידי ביטוי ביקום, כניצוץ הנמצא בנשמת כל חי, צומח או דומם. אותה אנרגיה בראה את הכל ומגלמת עצמה בכל.A motion and a spirit, that impels All thinking things, all objects of all thought And rolls through all things לעניין המחשבות, אלו הן אנרגיות שבני אנוש תופסים אותן כאילו הן פרי המצאתם. בני אנוש מגלים הזדהות עם אנרגיות חולפות אלו וכך תופסים את עצמם ו/או את ה"מציאות". המציאות היא המצאה, בריאה שלנו באמצעות אותן אנרגיות הקרויות מחשבות. כמו בניה בלגו. מחליפים את ה"חלקים", כלומר המחשבות הבונות את ה"מציאות" - משתנה ה"מציאות". או בקיצור, המציאות היא סיפור שאנו בונים לעצמנו ומזדהים איתו, מגיבים אליו=סנסציות גופניות אותן אנו מפרשים כ"רגשות". את השמות לרגשות אנו נותנים בהתאם להקשר ופרשנות=כלומר שוב בניה באמצעות אבני הלגו=מחשבות. אם אין מחשבות=פרשנות, אין בעצם "רגשות" אלא תחושות גופניות שאם לא נותנים להן פירוש; אם לא מלבים אותן; אם לא מתנגדים להן - הן מתפוגגות מאליהן די מהר אל תוך אותו אוקיינוס אין סופי=כל היש=אין=שקט=שלווה=אהבה. כל התיאור האחרון אינו "תיאוריה" אלא פרי חוויה רוחנית עמוקה שחוויתי, בה השלתי מעצמי את המחשבות, את ה"עצמי" שהוא פרי בריאה של המחשבות, ונותרתי עם התחושות הגופניות אשר התפוגגו במהירות אל אותו אין-סוף=שקט=אהבה. וזו היתה תחושת התעלות, אושר עצום ואהבה טהורה שגם הגדולה בהתאהבויות לא דומה לה. עכשיו תורך... ויקי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |