|
אני לא חושב. "מבחינה צבאית ההשגים של ישראל היו טובים" - לא נראה לי. אם כך היה לא היה צריך לחפש אותם בתקשורת ובמשרדי פרסום. "פגענו במטרות הראשיות" - למשל? "תוך שמירה על כמות נפגעים זעומה מהצד שלנו" ביחס לסבבים קודמים? עופרת יצוקה? עמוד ענן? "מבחינה מדינית - שזו בעצם הסיבה להלחם- ההשגים של החמאס גדולים ושלנו אפסיים." - לא נראה לי שהחמאס השיג משהו ומצבו לא השתנה ממה שהיה לפני. אם ערביי עזה דומים במשהו לנו, הם מן הסתם תומכים בחמאס מפני שאינם רואים אלטרנטיבה אחרת ומנשקים את היד שהם מפחדים לקלל. אגב, אני ממליץ מאד לקרוא את מאמרו של רוגל אלפר ב"הארץ"- http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2420138 נראה לי שכל אחד מאיתנו חייב לעצמו תשובה על השאלות שמעלה רוגל. רוגל מסכם דבריו כך: "אי אפשר לחיות פה חיים טובים. אפשר למות פה. אפשר לתפוס מחסה. ואפשר, פשוט, ללכת." תשובתי האישית: "אי אפשר לחיות פה חיים טובים"? לא נכון. בכל מקום יש אלו המצליחים לחיות טוב. "אפשר למות פה. אפשר לתפוס מחסה." - זה נכון, אבל אפשר למות גם בכל מקום אחר "ואפשר, פשוט, ללכת." - לא חושב. בשוויץ יש 5 מיליון תושבים. בהודו יש למעלה מיליארד. לא נראה לי שזה נקבע ע"פ משאלותיהם האישיות. מי שיכול לחיות טוב בברלין, בלונדון וכיוב' לא כותב כתבות בעיתון ולא מחכה לתגובותינו. גם לחיות במקום כל כך קשה, כפי שתאר אלפר וגם להתבצר בזרות ובהתנכרות למורשתך, נראה לי עונש כפול ומכופל. גם אני חש מודר ומוזר (מלשון זר) בזמן האחרון, אבל לפחות אני מתעקש לסרב ולא לשתף פעולה עם הזרתי. בסופו של דבר עדיף לאדם להיות פיסה מן היבשת היהודית ולא אי בלב הים הקוסמופוליטי.
|
|