בתשובה לג. שמעון, 29/06/00 15:02
הקשר בין מצב כלכלי ותוחלת חיים 6400
נו, באמת, אבל זה לא יתרון ביולוגי. זה יתרון בתנאי חיים - תזונה, רפואה טובה יותר. לא משהו שיחזיק מעמד אם אותו אדם ירד מנכסיו, ולא דבר שאדם לא יזכה לו אם יזכה בהון, לפתע פתאום. הבעיה שהציג מר ש''ה, היא שתמנע המוביליות המעמדית. למשל - אדם עשיר יוכל להקנות לילדיו אינטליגנציה עליונה, שאדם שלא השתמש בהנדסה גנטית לא יוכל להגיע אליה.
למעשה, יש פה סכנה תאורטית שבסופו של דבר המעמדות יהפכו לשני מינים נפרדים.
כאמור - כל זה מאוד תאורטי ולא סביר במיוחד. אבל אנשים אוהבים לפחד.
הקשר בין מצב כלכלי ותוחלת חיים 6424
דובי,

העניין של העניים והעשירים כשני מינים נפרדים הזכיר לי אמירה של הסופר האמריקני סקוט פיצג'רלד שראה בהם מינים נפרדים עוד לפני שבא לעולם מושג ההנדסה הגנטית:
Let me tell you about the very rich. They are different from you and me. They posses
and enjoy early, and it does something for them, makes them soft where we are hard, and cynicl where we are trustful, in a way that, unless you were born rich, it is very difficult to understand. They think, deep in their hearts, that they are better than we are because we had to discover the compensations and refuges of life for ourselves. Even when they enter deep into our world or sink below us, they still think that they are better than we are. They are different.

ולענייננו,
אם בכלל יש ביננו מחלוקת (שכן איני מצוררי הקידמה הטכנולוגית) היא בעיקר בנוגע למידת הניעות החברתית האפשרית בחברה הקפיטליסטית בת זמננו.

אבל תחילה אדגיש, בהקשר החברתי-פוליטי - לא המדעי - איני רואה הבדל מהותי בעזרת איזו טכנולוגיה זוכים העשירים ביתרונות הקשורים לאורגניזם שלהם. בהקשר הזה אין זה משנה עקרונית אם העשיר קונה כליה של ילד תאילנדי כדי להאריך את חייו, עובר טיפול גנטי, או דואג ע"י טיפול שכזה לכך שבנו ייוולד עם כליה בעלת תוחלת חיים פטנטסטית. כנ"ל לגבי אינטליגנציה, לא משנה אם בן העשיר הולך לאוניברסיטה, בולע גלולה ורודה כדי להגדיל את מנת המשכל שלו או שהוא נולד גאון ויודע לצטט את אדם סמית בעריסתו בגלל השבחה גנטית.

אם הבנתי אותך נכון לדעתך יש הבדל. אם הילד נולד מושבח הרי שהוא זוכה ליתרון פרמננטי לכל החיים בעולם הקפיטליסטי-הדרוויניסטי, לעומת המצב הנוכחי שבו לדעתך קיימת ניעות חברתית במידה כזו שכל יתרון הנובע מעושר הוא יתרון זמני, מן גלגל סובב בעולם, העשיר עלול להפוך עני והעני עשוי להפוך עשיר. הנה ג'וליה רוברטס הזונה מתחתנת עם ריצ'רד גיר וילד מאופקים, שורו הביטו וראו, הופך לטייס בחיל האוויר.

ובכן, למיטב ידיעתי היכולת לניעות חברתית בחברה הקפיטליסטית, למעט מקרים בודדים, היא אגדה. כלומר, גם כיום, בלי השבחה גנטית, המעמד החברתי עובר (אמנם לא באמצעות הגנים) בירושה. התנאים החברתיים עושים זאת מספיק טוב כבר עכשיו, הגם שאני מסכים שהשבחה גנטית עוד יכולה לחזק את המצב הזה הקיים ממילא.

הליברליזם-הקפיטליסטי האמריקני וגירסתו האירופית הממותנת, הסוציאל-דמוקרטיה, אכן הגבירו את השפע הכלכלי במאה העשרים. זו עובדה היסטורית. עובדה מבורכת.
(אגב, שפע כלכלי והעלאת רמת החיים הכללית של האוכלוסיה הצליחו ליצור גם משטרים רודניים כגון משטריהם של פרק צ'ונג הי וצ'ון צו הואן בדרום קוריאה; רודנים צבאיים אלה שמו להם למטרה להפוך עם חקלאי לעם מתועש והצליחו בכך מעל למשוער.)

אולם יש להבדיל בין העלייה ברמת החיים הכללית ובין "ניעות חברתית". קופאית בסופרמקט אמריקאי אמנם מגיעה לעבודה במכונית, יכולה לשלם את המשכנתה ואפילו לגדל את שני ילדיה (בממוצע כמובן, ובממוצע 50 אחוז סיכוי שהיא גם גרושה) אבל לילדים הנ"ל סיכוי נמוך מאוד לזנק מהמעמד הכלכלי הזה למעמד כלכלי גבוה.

עם זאת, בדומה לך, דובי, גם שני הילדים הללו יאמינו שזינוק כזה אפשרי. ואם המציאות תטפח על פניהם הם יהיו בטוחים שאי התקדמותם במעלות החברה האמריקנית היא אשמתם הבלבדית (ויהיו להם גם מחלות מתאימות שיתלוו לרגש האשמה הזה.) ולמה שיאמינו שהזינוק אפשרי?

קשה בתגובה קצרה כמו כאן להיכנס לכל התהליך ההיסטורי-תרבותי שיצר מן אמונה שכזו(ספר לעניין זה:
People of Plenty by David Potter),בכן אופן, החברה האמריקנית יצרה אתוס ש*השינוי* הוא תו ההכר שלו. באמריקה אדם שאינו מוכן לעבור שינוי בחייו האישיים נתפס כלא מועיל לחברה. במילים אחרות, הניעות החברתית נתפסת באמריקה לא כאפשרות בלבד, אלא כמעט כחובה. פרקטיקת חיים זו מעלה את *השיוויון* לדרגת מיתוס. מיתוס השיוויון האמריקני מניח שהשיוויון אינו רק אפשרות תיאורטית בטבעו של האדם אלא שהוא מעשה של יום יום בחברה האמריקנית, שכל אדם הוא האדריכל של גורלו.

מחקר השוואתי משנת 1990 מראה ש-‏44% מהאמריקנים מאמינים שהתקדמותם בחברה תלויה אך ורק בהשגיות אישית בלא תלות ברקע משפחתי, באירופה מאמינים בכך באחוזים פחותים בהרבה: %24 מתושבי בריטניה, %22 מהצרפתים, %29 מהגרמנים ו-%20 מהשבדים.

אבל למרות שהמון אמריקנים מאמינים, כמוך דובי, במיתוס השיוויון האמריקני, "החלום האמריקני" - יש פער עצום בין המציאות ובין המיתוס (פוטר ע' 98). היכולת לניעות חברתית באמריקה היא במידה רבה "סיפורי הורשיו אלגר".
(הורשיו אלגר היה כומר אמריקני שנודע בזכות סיפוריו על הצלחותיהם של ילדים עניים לטפס למרום החברה בזכות מסירות למעביד ועבודה קשה. עד היום מחולק באמריקה "פרס הורשיו אלגר" לאותם שאירע להם הנס הזה.)

דובי, אם יש לך נתונים סותרים, שיוכיחו שהיכולת לניעות חברתית בקפיטליזם האמריקני אינה תופעה מצומצמת אלא רחבת היקף באופן משמעותי, אשמח אם תציג אותם כאן.

ובאשר לארצנו. פיגורן של עיירות הפיתוח במשך 50 שנות קיום המדינה מפריכה כל טענה על יכולת לניעות חברתית. לאחרונה הכירו בעובדה זו באוניברסיטת תל אביב ופתחו ביוזמה הקרויה "פרויקט פרייס-ברודי" שיעסיק המון אקדמאים ובעלי מקצועות אחרים וגם יפנה משאבים כדי לחלץ שכונות אחדות ביפו מחוסר היכולת שלהן לניעות חברתית בעצמן. גם באוניברסיטת תל אביב הפסיקו להאמין בסיפורי הורשיו אלגר.

ולסיום, כל החששות שלי מופנים לעבר ולהווה. איני מודאג בכלל מהעתיד שצופן לנו פיתוח הגנום , שהרי במקביל, נביא הנאנוטכנולוגיה, ק' אריק דרקסלר הבטיח לנו ב-‏1992(ובפרט לאל גור שעתיד להיות נשיא ארה"ב) שתוך 15 שנה נהיה בעיצומה של מהפכת הנאנו. טכנולוגיה זו תיצור קרן שפע בלתי מוגבלת שתמחק לנצח כל פער בין עשירים ועניים. היום אנחנו כבר בשנת 2000. עוד שבע שנים א-מאנייק.

בברכה,

ג. שמעון
הקשר בין מצב כלכלי ותוחלת חיים 6425
הערות לתגובתי לעיל:

א. המערכת שיבשה לגמרי את הציטטה של פיצג'רלד. מי שממש מתעקש לקרוא אותה יכול למצאה באתר הציטטות:
למנהלת האתר:
משום מה בשבועות האחרונים איני מצליח אחרי לחיצה על BACK לשוב ולתקן שגיאות שנפלו בטקסט. לחיצה כזו אמנם מחזירה אותי למסך הקודם אבל הטקסט אינו נראה עוד. אתם יכולים לעשות משהו בעניין או להדריך אותי?

ג. שמעון
הקשר בין מצב כלכלי ותוחלת חיים 6430
הסיבה העיקרית שאני מוצא להבדלים הסטטיסטיים שהצגת בנוגע לאפשרות של אוכלוסיות שונות לעבור תהליך של "ניעות חברתית" חיובית היא שבארה"ב מקובעת המחשבה הזאת, כפי שהוזכר מספר פעמים בדיונים באתר, גם במקורות ריליגיוזיים, כלומר - אופן המחשבה של רוב האזרחים האמריקאיים בנושא נופל תחת קטגוריה של אמונה, ולא של הסקה לוגית.

חלק מ"דרך החיים האמריקאית" הוא האמונה הפרוטסטנטית-קלוויניסטית כי עבודה קשה==הצלחה==חסד אלוהי, בעוד בארצות אירופה (בין אם הן קתוליות או פרוטסטנטיות-לותרניות) לא קיימת ההשוואה הנ"ל ולכן ההתייחסות שם אינה חורגת מתחומים כלכליים-סוציולוגיים, והמסקנה המתבקשת מתבטאת באחוזים הנמוכים יותר של "אמונה" בקפיטליזם השיוויוני המאפשר שינוע מעמדי כתוצאה משינוע פיננסי.

הסופר שציינת בדבריך, הורשיו אלגר, הוא דוגמה מעולה להדגמת הקשר הריליגיוזי-קפיטליסטי; אלגר הוא המטיף הברור ביותר של "דרך החיים האמריקאית" ושל מימושה.

גלעד
הקשר בין מצב כלכלי ותוחלת חיים 138284
אתה מכיר את הבדיחה עם משה מקורס צנחנים, ועם המשאית למטה?
(לאחר שלא נפתח המצנח, כהבטחת המדריך, וגם לא מצנח החירום, חושב משה: "עבדו עלינו, בטח גם אין משאית למטה שתחזיר אותנו לבסיס").

נזכרתי בה, כשקראתי בין הבטחותיך שאל גור יהיה נשיא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים