|
||||
|
||||
עד כמה שהבנתי מגעת1, בבסיס הרעיון לכתוב דווקא בשם "האייל האלמוני" עומד הרצון שהטכסט ייבחן בפני עצמו בלי שום הקשר תלוי-כותב. מה שקורה בהרבה מקרים, הוא ההיפך הגמור; שאלת זהותו של הכותב, או ליתר דיוק הנסיון לייחס לכותב תגובות אחרות באותו פתיל הופך להיות גורם מרעיש שמסיט את תשומת הלב מהמסר אל המוסר. לא חבל? ובקשר לעולם האמיתי, עזוב. תאמין לי, ניסיתי וזה לא משהו. _______________ 1- כן, כן, לא רחוק. אני יודע. |
|
||||
|
||||
אנשים שהשתמשו בניק קבוע ובשלב מסויים נכוו מיחס הסביבה, או אפילו מיחס מעליב של קורא אחד מסויים, מעדיפים לפעמים ''להתאלמן'', ואז כבר לא אכפת להם אם יש מישהו שמסיט את תשומת הלב מהמסר אל המוסר, הם כבר אלמונים וכבר אי אפשר לפגוע בהם באופן ישיר. |
|
||||
|
||||
אין שום בעיה עם ''אלמונית'' או כל כינוי אנונימי אחר, כל עוד הוא ייחודי בפתיל המדובר. הבעיה מתעוררת רק כשכמה מגיבים בוחרים אותו ניק. |
|
||||
|
||||
אני תוהה איך מגיע לידי ביטוי הרצון שהטקסט יבחן בפני עצמו בלי שום הקשר לכותב. (חוץ ממה שעשו לי) כל אחד פה הוא בסך הכל כינוי, ואיזה אסון יקרה אם ידעו ש"הכינוי" כתב את זה? אלא אם כן הכותב לא רוצה שיעמתו את הדברים שכתב בהודעה זו, עם דברים שכתב בהודעה אחרת. במקרה כזה, מדובר ברצון לזגזג ולהציג קו לא עקבי ולא אמין, וכאן הבעיה. |
|
||||
|
||||
''ובקשר לעולם האמיתי, עזוב. תאמין לי, ניסיתי וזה לא משהו'' - נתמד, העלית על פני חיוך ליותר מכמה שניות, אבל אין ארוחות חינם. רובנו עוד נאלצים לעבוד. אם אתה הצלחת לדלג על השלב הזה, אשריך וטוב לך והלואי על כולנו (או שאתה כבר בפנסיה ואתה אחד מאלה הממוזלים שגם זוכים לקבל אותה. אתה לא נשמע לי כזה זקן, אבל מי יודע. אל תענה לי אף מלה אם אתה לא רוצה להתעסק עם הנושא הזה, זה בסדר מצידי). |
|
||||
|
||||
בעקבות התקפות הטרולים המרושעות על זלדה וויליאם (בתו של רובין וויליאם), דיון בני"ט בנושא המלחמה נגד טרולים. הכותבים נוגעים בפחות או יותר באותן נקודות שעלו באייל. אחת מהן מציעה יישום דמוי Reddit ואחרים שמתמקד בדרוג השם הטוב (או הרע) של מגיבים תוך המתקדות בידע ובאכות תוכן התגובות ולא בזהות המגיב. לטעמי, לא מתאים לאייל. |
|
||||
|
||||
מנגנון כזה קיים גם ב-Quora (בנוסף יש שם מנגנון שלם שבו אתה יכול לענות/לפרסם שאלות באנונימיות) מסקרן אותי לדעת למה לדעתך זה לא מתאים לאייל? |
|
||||
|
||||
האתוס של דיון פתוח לכל ולא לפתוח פתח למנגנון בקרה שיכול אולי להגביל עקב שימוש לא ''נקי''. |
|
||||
|
||||
גם אני חושב שכל הגבלה דיפרנציאלית מנוגדת לרוחו של האייל. חשבתי על הגבלה מספרית אחידה במטרה לסנן תגובות "בשליפה", משהו לא נמוך מדי אבל שיגרום למגיבים להסס לפני הלחיצה על "שלח", נניח 12 תגובות ליממה. אבל הרגולציה על כמות התגובות למגיב נראית לי מסובכת מדי ליישום יעיל, וכל מגיב שנגמרה לו המנה היומית יוכל להמשיך ולהפציץ כאייל אלמוני, מה שעלול להזיק יותר מאשר להועיל. אני מעדיף אייל חפשי גם אם מוטרד לעתים. |
|
||||
|
||||
הנה פתרון יותר פשוט בסגנון ה-KISS: לא חייבים לקרוא כל תגובה. אם קוראים, לא חייבים להתייחס. אם מתיחסים, לא חייבים להמשיך את הפתיל מעבר למה שרוצים. משתמש שיש לא אלרגיה לאיילים אלמונים, שלא יגיב להם, לא יקרא את התגובות שלהם ולא יגדיל לעשות בכך שיגיב לתגובות שלהם ויסביר להם למה הוא לא רוצה להגיב להם (וזאת לאורך פתיל ארוך כאורך הגלות). מפתחים צריכים לרוץ לכתוב שורות קוד, חברי מערכת צריכים לנהל דיונים על מדיניות האייל ואנשים צריכים לשנות את הרגלי הכתיבה שלהם, כי יש פה כמה פרימדונות שקשה להם להתמודד? בו פאקינג הו. בכיינים. זבש״ם. שילמדו להתמודד לבד. הם מתימרים להיות קרנפים ואנשי קש גדולים. |
|
||||
|
||||
(והכי חשוב, אם לא קוראים לא מתייחסים) |
|
||||
|
||||
לא צריכה להיות הגבלה מכל סוג שהוא מלבד גידופים. כל מיגבלה אחרת היא צינזור דעות לא נוחות בתואנות חסרות חשיבות. אם מגיב "וותיק" מורגל בכך שהוא מגיב מקסימום 5 פעמים ביום, זו בעיה שלו בלבד; הוא אינו רשאי לגלגל אותה על מישהו אחר ולחייב את "האחר" להגיב רק 10 פעמים ביום. זה לגמרי לא הוגן כלפי ה"אחר" שמותקף , נאמר, על ידי 20 תגובות . אז מה ? שה"אחר" לא יענה על 20 ההתקפות כלפיו מפני שסיים את מכסת 10 התגובות היומית המותרות לו ? שטויות. דבר אחר. אם מישהו מקבל המון תגובות זה לא רק מפני שדבריו מופרכים. לעיתים קרובות התגובות מרובות מפני שהוא מפר את השממון הרגיל של דעות קונצנסוס לעוסות עד זרא שמושמעות בפורום (הדעות מובאות בניסוחים שונים אבל הן אותן דעות לעוסות). סוף סוף יש קצת דם חדש בפורום ו"הוותיקים" מתלוננים כי שינו להם את כללי המשחק ואת טווח הדעות הצר. ריענון דעות לעולם לא מזיק. לא רואה משהו נורא בסגנון הדיבור החדש, גם אינו פחות ענייני מהמקובל בפורום . |
|
||||
|
||||
זה לא שיש דם חדש, יש דם, מבחינה עניינית אין שום דבר חדש, אותה בורות, אותה פרימיטיביות, אותה חזרה על סיסמאות, גסות הרוח התגברה פי כמה. |
|
||||
|
||||
אין ספק שיש גסות רוח מצד אנשים שכואב להם לקרוא דעה שונה. |
|
||||
|
||||
מוזר להתגעגע לניצה כהנה ולנוכחות של דב אנשלוביץ ואנשי ימין נוספים שהציגו כאן דעות ימניות, לפעמים קיצוניות ביותר, אבל מנומקות, מפורטות, לא מחפשות להתנצח אלא להקשיב, לנסות לשכנע ולהתייחס ברצינות לעצמם ולבן שיחם וגם כשאין הסכמה, לסיים בכבוד הדדי את השיח. כיום, תגובות של שורה וחצי, לא מנומקות, לא מכבדות את השני, את האכסניה ואת עצמם, רק ניסיון ילדותי לומר את המלה האחרונה, נעשו שכיחות. המפתיע הוא שכשקרנף, קוף ואיש קש כותבים תגובות עלובות כאלו, יש מי שמתייחס ומזין אותם. |
|
||||
|
||||
האייל הקורא היה המקום שבו יכולתי להתווכח עם אנשים שמרחק דעותיהם מדעותיי הוא עצום, ובכל זאת להעריך את סגנונם, גישתם ונכונותם להקשיב. לצד ניצה כהנא ודב אנשלוביץ' שהוזכרו כבר, אני זוכר ויכוחים מרתקים עם אורי רדלר ועם גילית החרדית. רמת הוויכוחים כיום לא מגיע לקרסולי הרמה אז. |
|
||||
|
||||
מאד מדויק וברור היה, לפי הסגנון, שלא תהיה כאן כל קבלת אחריות או ניסיון להבנה. המנטרה הזו של ''מנסים לעלוב במי שחושב אחרת'', למרות דוגמאות ברורות ומובהקות של אנשי ימין ותרבות שהיו כאן ושהיה מרתק לשוחח איתם, מביכה. |
|
||||
|
||||
ואולי רמת הדיון ירדה דווקא (אתה יודע מה, גם) בגלל שרמת הסגנון, הגישה, והנכונות להקשיב של השמאלנים ירדה? |
|
||||
|
||||
טוב לדעת שהשמאלנים מתגעגעים לכהנא. |
|
||||
|
||||
הם לא מתגעגעים לכלום. הם מנסים לשמר את הגאוותנות האיליטיסטית שלהם+לעקוץ בעקיפין מי שלא חושב כמוהם. |
|
||||
|
||||
"עקיצה"? סתם שרשרת של (נסיונות) לעלבונות |
|
||||
|
||||
אם היה יוצא לך לנהל דיון עם הגב' כהנא, אולי היית מבין למה מתגעגעים אליה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |