|
זה נוגד משום שיש פער בין הרצוי לבין המצוי. אני מסכים איתך לגבי הרצוי, אבל אומר שהמצוי הוא לא כזה. במקום בו אנו חיים יש צבא שיש לו מדינה. קשה לראשי ממשלה לבצע החלטות עפ״י רצון הבוחר או עפ״י נציגיו בכנסת. בתאוריה יכולת ההחלטה והאחריות היא של הממשלה. במישור המעשי, הדרג הצבאי בישראל חורג מסמכותו, בוחש יותר מידי בביצה הפוליטית, רץ לעתונות כדי להפעיל לחצים על ראשי ממשלה ומאמץ כל מיני ״דוקטרינות״ עם אופי פוליטי. הוסף לכך את העובדה שקשה לסמן איפה מסתיים הדרג הצבאי ומתחיל הדרג המדיני (אלו אותם אנשים בתקופות שונות בקריירה שלהם) וקיבלת את העיסה המקומית.
|
|