בתשובה לשוקי שמאל, 04/08/14 15:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין, תודה. אבל הם המשיכו עם הפצצות הטרור גם אחרי נורמנדי, לא? בפרט, דרזדן. ועוד מחשבה, שהיא חוכמה בדיעבד גם אם היא נכונה. גרמניה גמרה את מלחמת העולם לא רק במפלה, אלא גם בהלם תודעתי שלא מוגזם לתאר אותו כמהפך בנפש האומה. יחד עם היפאנים, הם הפכו מלוחמניים לעמים הסולדים ביותר ממלחמתיות וצבא. ההרגשה שלי היא שחלק מזה הוא התוצאה של המוות ההמוני והחורבן שכלל האזרחים חוו ממש על בשרם. בפרט, דרזדן (והירושימה, בהתאמה). ועכשיו, צרור שאלות באוויר: אם זה נכון, האם זה משנה את המבט המוסרי על ההפצצות (ולו בדיעבד)? מדברים רק על התועלת הצבאית שהיתה או לא היתה, על חיי החיילים שנחסכו או לא - אבל האם אפשר לדבר במונחי תועלת על הפיכת אומה שלמה לאנשים טובים יותר ומוסריים יותר? (והאם יש בזה רלוונטיות למאבק עם החמאס?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה מצוינת. (אבל מה, אבוי למי שהגיע לתוצאה הזאת, ואבוי גם למי שניצח אותו באופן הזה). אגב, בטוקיו מתו יותר אזרחים כנראה מבהירושימה בהפצצות המוניות, אבל לאורך יותר זמן כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הבולשיט הזה? אתה מגינים על פושעי מלחמה? צ'רצ'יל, טרומן,קרטיס לה מיי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא ממך. לבך במקום הנכון, אבל חדל לך מההצהרות הפסקניות כל כך. קרטיס לה מיי, שהיה מקבילו של האריס המפציץ, בפרט בזירה היפאנית, ניהל מלחמת התשה רצחנית כנגד אוכלוסיה האזרחית היפאנית. בהפצצות התבערה שלו ניספו כ-220,000 אזרחים וכ-40% מן המבנים בערי יפאן חרבו. ראוי לציין שאחת ההצדקות של האמריקנים היתה "שהיפנים ביזרו 90% מהייצור המלחמתי לסדנאות קטנות של קבלנים פרטיים באזורים אזרחיים, מה שהפך את תעשיית המלחמה היפנית לחסינה מפני הפצצות קונבנציונליות בחומר נפץ מרסק." בראייה היסטורית אתה צודק. היה זה פשע מלחמה. הסיבה העיקרית לכך היא שההפצצות הללו ככל הנראה לא ממש הועילו. באוגוסט 45 הוטלו על יפאן 2 פצצות אטום שבעצמן גרמו למספר דומה של הרוגים. בראייה היסטורית הפצצות הללו ככל הנראה הצילו יותר יפאנים מאשר אלו שהן הרגו. הזעזוע הקונספטואלי מן הנשק החדש המאפשר הרג עשרות אלפים וחורבן ערים שלמות בפצצה אחת שיתק לרגע את הפיקוד הצבאי היפאני ואיפשר לגורמים האזרחיים לאחוז בחזרה בהגה השלטון ולסיים את המלחמה. הנה כי כן רבים יאמרו לך שהטלת הפצצות לא היתה פשע מלחמה. כעת מה שאתה צריך לשאול את עצמך, כמה מכל זה יכלו האמריקנים לדעת בזמן אמת? אתה מבין כעת כמה קשה לפסוק הלכה בעניינים אלו? בראייה רחבה ובשיקול כולל, מוטב לרדוף ולגנות את אלו הגורמים לפרוץ מלחמות מאשר לשפוט מוסרית את אלו העושים מה שהם עושים בזמן המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קרטיס לה מיי וגם רוברט מקנמרה ידעו שמה שהם עושים ועשו הוא פשע מלחמה. אתה טוען שלא ניתן לשפוט מוסרית אנשים שביצעו פשעים בגלל שהם נולדו בתקופה אחרת? בוודאי ובוודאי שאפשר וזו חובה לשפוט. כי למרות שיש אנשים אינטליגנטים יותר או פחות אבל כולם יודעים את ההבדל בין טוב ורע. היפנים כבר היו מוכנים לכניעה מלאה אבל לא היו מוכנים להרג הקיסר. הקיסר היפני הוא לא סתם קיסר אלא אל עלי אדמות כמו לומר לאמריקנים להרוג את ישו. טרומן פושע מלחמה גזען ואיש נבזה הטיל את הפצצות ללא שום צידוק צבאי. (גם אם היה צידוק צבאי הוא לא היה מתקבל עלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היפנים לא היו מוכנים לכניעה מלאה. היפנים התכוננו למלחמת התאבדות המונית- עד הילד האחרון. יש תאוריה שגורסת שהיפנים בכלל נכנעו בשל כניסת ברה''מ למערכה, על כל הכרוך בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד אתה מבין מה שאתה קורא או שאתה כותב כמו תוכי ממה שאתה חושב שאתה יודע. כן היפנים לא היו מוכנים לכניעה מלאה כי האמריקנים דיברו על סילוק-חיסול הקיסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה טעם להתווכח איתך הייתי מתווכח. לך תמציא תאוריית קונספירציה חדשה במקום לבזבז את זמנך על הSHEEPLE פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסקר אמריקני נשאלו מעל 2400 אמריקנים אם הטלת הפצצות האטומיות היה מעשה צודק או לא. רק 22 אחוז ענו שזה לא היה צודק. האייל החשוך הוא אכן חשוך כמו רוב האמריקנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון והטיעונים האמריקאים התבססו על האקסיומה שיהיה צורך לפלוש פלישה יבשתית ליפן ולכבוש אותה. היות שלאמריקאים היה צי עצום מסביב ליפן, היה אפשר לבצע סגר שבהיעדר מחצבים ודלק, היה חונק את המדינה; אפשר היה להשיג קצת פחות מכניעה טוטאלית. קצת פחות מכניעה טוטאלית אפשר היה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון והטיעונים האמריקאים התבססו על הנרטיב של פושעי המלחמה. אבל לך תסביר לטמבל שחושב שהוא יודע היסטוריה כי הוא רק קרא היסטוריה שנכתבה ע''י הממסד האמריקני והתרגומים שלהם לעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי אתה טועה באופן מוחלט בגלל נקודת מבט פשטנית מדי. אתה מפספס את העובדה כי השלטון היפאני לא היה מונוליטי. מצד אחד החצי הצבאי של הממסד השלטוני לא התכונן ל"למלחמת התאבדות המונית- עד הילד האחרון.". האסטרטגיה שלהם היתה לנהל קרב התשה במישור המרכזי של יפאן במטרה להביא לשיפור תנאי הכניעה של היפאן (למשל ביטול הדרישה לכניעה ללא תנאי והמשך השלטון הקיסרי). מצד שני החצי האזרחי של הממסד השלטוני ביפאן ידע שהמלחמה האבודה וחיפש דרך להיכנע (הרודן הצבאי טוג'ו הודח למעלה משנה לפני הכניעה, אמנם גם בגלל יריבות בתוך הממסד הצבאי, אך ההדחה סימנה החלשות של השליטה המוחלטת של הגורמים הצבאיים בקבינט הקיסרי). הבעיה היתה שהשלטון האזרחי היה נטול כוח מול הממסד הצבאי ונאלץ לפעול בחשאי ללא ידיעת מפקדי צבא, מה שלא הקל על המהלכים שלהם (הם ניסו למשל לפעול דרך בריה"מ שמסיבות משלה לא התכוונה לסייע בכיוון זה). רק ההלם התודעתי שנגרם הן מן הנשק החדש להשמדה המונית והן מן ההתמוטטות הפתאומית של הצבא היפאני במנצ'וריה מול הסובייטים, איפשר לגורמים האזרחיים לאחוז בהגה השלטון (בהכרעה אישית של הקיסר מול הצבעה של 3 מול 3 בקבינט שלו) ולהודיע על הכניעה. גם מהלך זה לווה בכמעט פוטש של קצינים צעירים שיכל להסתיים ברצח הקיסר ובני משפחתו, אבל רוב מפקדי הצבא נותרו נייטרליים ונאמנים לקיסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המוסר של האמריקאים אתה מגן? אלו שנישלו את האינדיאנים וקיבצו אותם בשמורות. אלו שהעבידו את הכושים וביטלו את ההפרדה הגזעית רק לפני 50 שנה? אלו שהטילו על הווייטנאמים איג'נט אורנג' ונפלם. אלו שהטילו שתי פצצות אטום על היפנים. שתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה עבד מאז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נאלץ להסתבך ביומרנות מה ולבקשך לקרוא את הפתיל החל מ-תגובה 636640 פשוט כתבתי שם בפרוט על חלק מן השאלות ששאלת כאן. כתבתי כי למיטב הבנתי הדיון הזה נוגע בלב ליבה של הדילמה המוסרית של "צוק איתן" כפי שהיא נפרשת ברגעים אלו ממש. ואשוב ואומר כי לדעתי אין כרגע דיון יותר רלאבנטי מדיון זה. בראייתי שלי, הצידוק העיקרי של ישראל למה שנעשה ואולי עוד יעשה ברצועת עזה הוא העדר האלטרנטיבה. במקרה זה אני סבור מדובר בפשע של אין ברירה. האירוניה של אלת הגורל הוא שטיעון האמת הזה הוא כמעט הטיעון היחיד שבו נתניהו ושותפיו אינם יכולים להשתמש. לגבי מה ששאלת בתגובתך: א. דרזדן אכן התרחשה ב-פברואר 1945. לגבי הסיבה הספציפית להפצצת עיר זאת הדעות חלוקות עד היום. באמצע שנת 1944 מטוסי ה-P-47 תנדרבולט ו-P-51 מוסטנג הפכו למבצעיים והמיכלים הנתיקים שלהם אפשרו להם לטוס עם המפציצים ולהגן עליהם גם בתוך גרמניה, בנה"ב חידשו את המבצעים נגד התעשייה ותשתית האנרגיה של גרמניה עד שהצליחו בתחילת שנת 45 לפגוע בה פגיעות אנושות. בד בבד עם הפעולות האלו המשיכו גם הפצצות הטרור על ערי גרמניה. ההפצצות האלו היו פעולות תגמול בעיקר כנגד מתקפת הרקטות V-2 נגד לונדון וערים אחרות. ב. כפי שניסיתי להסביר, הגישה של האריס הקצב וג'וליו דואה היתה הרבה יותר מרחיקת לכת מאשר תיארת. איש אינו טוען שלהפצצות אלו היה ערך צבאי. האריס חשב שבעזרת הפצצות אלו יהיה אפשר לגרום למהפכה פנימית בגרמניה שתפיל את הנאצים (ביולי 44 זה היה די קרוב). צ'רצ'יל ואחרים לא האמינו עד כדי כך בפוטנציאל ההכרעה של המפציצים הארוכים, אבל אם לצטט מן הזיכרון הם דברו בקירוב על מערכת התשה שתמנע שינה מן העובדים בתשלובת התעשייתית-צבאית ותשבש באופן עקיף את הייצור הצבאי של גרמניה. ג. אני איני מאמין בקשר בין החורבן וההרס בערי גרמניה ויפאן לבין המטאמורפוזה שרוקנה את הבלון הפאשיסטי שם. אני חושב שהשאלונים ומערכת הסקרים המפורטת שערך חה"א האמריקאי בתום המלחמה תומכת בדעתי. ההתרוקנות של הבלון הפאשיסטי התרחשה לפני ואחרי החורבן הגדול של 1944-45. מלכתחילה התמיכה בפאשיזם המיליטריסטי ביפאן ובפרט בגרמניה היתה יותר אופורטוניסטית מאשר רעיונית. ידועים הסקרים שהראו כי 75% מן הגרמנים התנגדו למלחמה בפולין. כמו כן ידוע בגרמניה וגם ביפאן כי מיד עם תום המלחמה התמיכה בפאשיזם-נאציזם לא פחתה. הצניחה בתמיכה היתה חלק מן ההשתלבות של יפאן וגרמניה במלחמה הקרה לצד בנה"ב המערביות. פריצת המאבק מזרח-מערב מיד בתום המלחמה איפשרה מדיניות מאוד ליברלית של הכיבוש כלפי הנכבשים ומצד שני סייעה לקבלת הרפורמות הליברליות-דמוקרטיות ע"י הנכבשים. ד. בנקודת המבט שלך יש הרבה מן האמת, אבל אני מעדיף את הניסוח הבא: עצם הכישלון של הפרוגרמה הפאשיסטית-נאצית (ולאו דוקא החורבן וההרס עצמו) אפשרו את להמון האופורטונסטי לאמץ את האידיאולוגיה הדמוקרטית-ליברלית של הכובשים. ביפאן, אף יותר מאשר בגרמניה, הזעזוע התודעתי של הפצצות האטומיות, החידוש שבהן יותר מאשר ההרס המיידי, אפשר לשלטון האזרחי ביפאן להחזיר לידיו את רסן השלטון ולסיים את המלחמה. ה. לחיזוק עמדתי, אנא חשוב על החורבן שנלווה לסיום מלה"ע הראשונה שהשפעתו התודעתית היתה גדולה יותר מאשר במלחמה השנייה והיא ניכרת עד היום. בפרט אם אתה מסתכל מנקודת המבט של מדינות המערב (ארה"ב, בריטניה, צרפת ואף גרמניה) החורבן במלה"ע הראשונה היה כבד (בפרט בהיבט התודעתי) לאין ערוך מאשר במלחמה השנייה. אתה צריך לזכור כי שם היה מדובר באובדן דור של "טובי בנינו" שהשפעתו ארוכת הימים שונה לגמרי מאשר אבדנם של אזרחים רבים מן החלקים החלשים יותר (קשישים ועניים) וממיעוטים בלתי פופולאריים. ו. ועוד מילה: "הפיכת אומה שלמה לאנשים טובים יותר ומוסריים יותר"? אשרי המאמין. קרוב לודאי שמדובר כאן בעוד מופע של המהירות בה משנה ההמון האופורטוניסטי את דעותיו ואמונותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו "הכישלון של הפרוגרמה הפאשיסטית-נאצית"? ומה הבדיל אותו מ"ההצלחה" בתחילת המלחמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי היתה פשוט לעובדה שהמשטרים הפאשיסטיים הפסידו במלחמה. יכול להיות שניסוח בהיר יותר לא היה מזיק כאן אבל פשוט אין לי כזה כרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מסכים עם עיקר דבריו של ירדן שהתבוסה הקשה והסבל האדיר הם ש" אפשרו את להמון האופורטונסטי לאמץ את האידיאולוגיה הדמוקרטית-ליברלית של הכובשים"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לטענתי מה שאפשר ל''המון האופורטוניסטי לאמץ את האידיאולוגיה הדמוקרטית-ליברלית של הכובשים'' היתה עצם התבוסה עצמה (בלי קשר למידת ההרס והחורבן שנלוו לה) והעובדה שהם הפכו לבני ברית מחוזרים של הכובשים במלחמה נגד האוייב החדש ממזרח. העובדה השנייה הפכה מהר מאד את תהליכי הדה-נאציפיקציה והדה-מילטריזציה למילים ריקות. בנה''ב הסתפקו בהוצאה להורג של המנהיגים הבכירים ובמזרח גם של כמה גנרלים יפניים (שיש המרננים שחטאם העיקרי היה שהם הביסו את האמריקאים) והסתפקו בכך. בשום שלב, לא הגרמנים ובפרט לא היפאנים, גילו איזושהי כמיהה יוצאת דופן למיליטריזציה שחייבה את בנה''ב לעשות משהו נגדה. כאשר מקארתור ואנשיו ביפן הכריזו על ביטול מעמדו של הקיסר היפני כאישיות מקודשת, אני חושב שהקיסר עצמו תמך בכך. האזרחים היפאנים היו מזועזעים אבל לא הביעו התנגדות. הרושם שלי הוא שהעובדה שהקיסר האמיתי היה מקארתור בעצמו הקלה על המהלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לכם שפרל הארבור לא היתה התקפת פתע נכון? או שאתם מאמינים לגרסה הרישמית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין לבן אפלק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, והצי הפאציפי האמריקני קשר את ספינות המערכה שלו בזוגות לרציפים כדי לחסוך ליפאנים פצצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוד - מה דעתך על התאוריה של ברי חמיש לפיה שמעון פרס אחראי לרצח עופרה חזה (עמה היו לו קשרים רומנטיים), משום שהיא עמדה לחשוף מידע מרעיש על פרשת ילדי תימן? בחיי שאני לא ממציא - ראה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה ראשונה זה היה: "מה דעתך על התאוריה שלפיה ברי חמיש אחראי לרצח עופרה חזה (עמה היו לו קשרים רומנטיים) ..."? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להיכנס לקישור אבל פרשת ילדי תימן ידועה לכל מי שמתעניין לדעת ולא מקבל את גרסת הממסד. לשיטתי כמעט אוטומטית הממשל אשם והוא הראשון להיות חשוד מאחורי כל רעה חולה. מאותו רגע שמשהו קורה הממשל צריך להוכיח שהוא לא אשם. והכי קל לדעת שהממשל אשם כאשר הוא מטיל את האשמה על גורם אחר. ואם הוא אומר שדבר נעשה בדרך מסויימת אז קרוב לוודאי שזה נעשה בדרך אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לבטח שם לב שהטיעון שלך מעגלי, ולכן בלתי פריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי הקישור נפתח בלי בעיה. מדובר בראיון שערך אלי אשד עם ברי חמיש ב-2005, ושעסק בתאוריות הקונספירציה של האחרון. חמיש טוען שם, בין השאר, שהרצל נרצח בגיל 43 בידי הבונים החופשיים, משה דיין ידע שהערבים עומדים לפתוח במלחמת יום הכיפורים (שאותה בכלל תיכנן קיסינג'ר), שמעון פרס הוא מרגל של קבוצת בילדלברג, ברוך גולדשטיין לא ביצע את הטבח בחברון (שהיה מזימה של כרמי גילון), וחייזרים שמגיעים לכדור הארץ בעב"מים ומעברים בנות אדם הם הנפילים מהתנ"ך. בתשובה לשאלה "האם פרס קשור לדעתך גם לקונספירציות אחרות מלבד רצח רבין?", ענה חמיש: "בוודאי. האיש קשור לכל מיני מעשי רצח מיסתוריים שלא פוענחו. רחבעם זאבי, רפאל איתן, מוטה גור. דוגמה אחת מני רבות: אני חושב שבהחלט סביר שהוא האחראי לרצח הזמרת עופרה חזה שאיתה היו לו ככל הנראה קשרים רומנטיים. לדעתי היא עמדה לחשוף מידע מרעיש על פרשת ילדי תימן ולכן חוסלה אף היא." לאיזה מבין תאוריות הקונספירציה האלה אתה מאמין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שמותרת כאן בחירה מרובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפספסת את המשתמע מכל זה-שמעון פרס הוא חייזר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך בכלל אפשר להעלות על הדעת שהוא חייזר. ממתי אמהות ערביות יולדות חייזרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ"א מאוכלס בבני אדם ובעלי חיים בני אדם לא רוצים שהילדים שלהם ימותו+בעלי חיים לא רוצים שהילדים שלהם ימותו=מי שרוצה שהילדים שלו ימותו חייזר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים עשויים מבשר + בעלי חיים עשויים מבשר = מי שעשוי מקש חייזר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השינוי התודעתי בגרמניה וביפן נבע (גם) מה"חינוך מחדש" שביצעו בעלות הברית במדינות אלו במסגרת הכיבוש: דה נציפיקציה בגרמניה ודה מיליטריזציה ביפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף: מה זה הבולשיט הזה? אפילו ניסויים מחשבתיים טהורים, במסגרתם אפשר לערוך השוואה מוסרית בין שתי חלופות וודאיות, מעוררים קשיים קונספטואלים ועקרוניים (ע"ע דילמת הקרונית ושות'). ומה אתה עושה כאן? משווה בין מציאות קונקרטית שהתרחשה בפועל, לבין מציאות חלופית ספקולטיבית לחלוטין, שהגשמתה מותנית בסינכרון מדוייק ועדין - הכולל השפעות הדדיות, היזונים חוזרים ומערב אלפי מוסדות חברתיים - של אינספור תהליכי עומק ארוכי טווח, הנוגעים בשדות פוליטיים, חברתיים, כלכליים, פסיכולוגים וסוציולוגיים. גם דטרמניסט היסטורי מושבע (אם עוד יש כאלה) צריך לגייס מידה עצומה של היבריס כדי לקחת ברצינות את האפשרות שהידע בידיו מאפשר, אפילו רק בקירוב היוריסטי, להעריך את הסבירות של תרחישים מהסוג הזה. משימה כזו אינה כרוכה סתם בחשבון הסתברויות, אלא אפופה ב-knightian uncertainty באופן מובהק. לכן, לטעמי, הניסוי המחשבתי שאתה מציע אינו בשום פנים ואופן תרגיל אינטלקטואלי נחמד המועיל לגיבוש פרספקטיבה היסטורית, אלא מצוי איפשהו בין סיפור מד"ב ספקולטיבי לעילא ללא קשר למציאות, לבין רציונליזציה חצופה שנועדה לכסות ולהצדיק עוולות היסטוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, רצוני להוסיף עוד פרט. באחרונה יצא בעברית ספר המתאר את חיי היומיום בברלין במהלך מלה"ע ה-II. אחד העניינים הנידון שם בהרחבה הוא מה היתה השפעת ההפצצות על האוכלוסיה האזרחית בברלין, בפרט ב-44-45 כאשר ההפצצות הפכו משמעותיות ומתמשכות. בעוד החוקרים האמריקניים של חה"א ניסו לשאול על ההשפעה של ההפצצות על היחס למשטר, הנשאלים דברו בעיקר על עצבנות, תשישות מנטאלית ואטימות (numbness) שהיו תוצאה של עייפות כרונית ודיכאון. הגרמנים התרכזו בקיום היומיומי וכלל לא חשבו על השלטון או הסיבות למלחמה וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהיפנים והגרמנים היו עוד כמה עמים שסיימו את המלחמה עם תוצאה של מוות המוני וחורבן שכלל האזרחים חוו ממש על בשרם. הרוסים, הסינים, והיהודים חוו זוועה קשה בהרבה מהגרמנים והיפנים, והפכו להרבה יותר לוחמניים משהיו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שזה רלוונטי לאזור שלנו, שבו מתו יותר מ11 מליון מוסלמים מאז קום המדינה והם עדיין שוחרי מלחמה וחורבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרושם שבשני המקרים מדובר במאניה, שהובילה למפלה כפי שכתבת, ולהתמוטטות ובכך למחיקה חלקית של האישיות הקודמת, ואילו במקרה של מלחמות המנוהלות בידי ממסד דתי מדובר אולי בבעיה שונה, שההיבריס אינו עומד דווקא במרכזה ודיכויו אינו גורם לשינוי-תודעתי-חברתי. אולי בבעיה מתחום ההתמכרות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |