|
אני קורא מבין השורות, שאתה סבור שאנשים כמו ביבי, בנט וליברמן, הם אנשים שהקדישו את חייהם אך ורק למען עם ישראל, זה כל מה שעומד בראש מעייניהם, והשיקול היחיד שמנחה אותם זה מה יהיה טוב לעם ישראל. זכותך לחשוב ולהאמין ככה. לצערי, אני רואה את המצב באופן שונה. האנשים המהוגנים והישרים בורחים מפוליטיקה כמו מאש. פוליטיקה זה עסק מלוכלך, מלא אינטריגות, שקרים, מזימות, סכינים בגב, רדיפת כבוד, מרפקים... אז מי מוכן לשחק את כל המשחקים המכוערים כדי להגיע לצמרת? לא נראה לי שדווקא הטהורים ונקיי-הכפיים.
אז אני לא מהמטומטמים שחוזרים עשר פעמים ביום על צמד המילים "גלידה פיסטוק" בכל פעם שמזכירים את ביבי. אני חושב שיש הוצאות לאחזקת קודקוד ממלכתי למדינה, וממלכתיות צריכה לשדר יוקרה, שפע וכבוד. אבל אני גם לא ממש מאמין לכל מילה שיוצאת מהפה של ביבי, ליברמן או בנט, ואני פחות מאמין בטוהר כוונותיהם. לומר לי משהו כמו "מי אתה שתבקר כאלה אנשים משכמם ומעלה", נוגד את ערכי הדמוקרטיה. לכל אזרח במדינה הזכות לבקר את מנהיגיו, כי השלטון בידי העם. הנבחרים הם שלוחים לעשות את רצון העם. וכשהעם מצביע לביבי, בנט וליברמן כי הם הבטיחו דברים מסויימים, מותר לעם לדרוש מהנבחרים לקיים את הדברים שלשמם נבחרו.
להעביר ביקורת על הממשלה בזמן מלחמה, ביקורת שמטרתה לדחוף עוד קצת קדימה, שונה מביקורת של הזדהות עם האויב. אתה מגזים בנושא וצריך להכנס לפרופורציות. לומר שצריך לעשות יותר ושחיילים שלנו מתים בשביל לא להרוג אנשי אויב, זה לא סכין בגב. אז... מתי אתה רוצה שאומר את זה? אחרי שיסתיים המבצע וחמאס ישאר בשלטון? ואז נגיד: אוי... חבל שלא גמרו אותם עד הסוף... חבל שנפלו עוד כמה חיילים... לכן אחוז גדול מהציבור בישראל מנסה לדחוף את המגמה עכשיו. להחצין ולומר לממשלה ולנבחרי הציבור: חבר'ה, זה מה שהעם רוצה, בשביל זה בחרו בכם. זה מה שהבטחתם. עוד קצת קדימה.
ואם זה יעבוד, ואפילו חייל אחד ינצל בגלל זה, לא שווה?
|
|