|
||||
|
||||
1. ממה לחזור בי? 2. ובוודאי שאתה מבין את הקרנף בעל הדבשת שלך. חוליגן מכה יהודים: הוא ובני ביתו עמלק! חוליגן מכה שמאלנים: תקשיב, יש פנים לכאן ולכאן, אפשר להבין את הדם הרותח, צריך לזכור שהשמאלני התחצף לרמטכל ודיבר בנימוס לערבי, בכל זאת ראש הממשלה דרש נקמה. 3. א. לא "חפים מפשע" אבל לא עמלק ולא אורקים. ב. בוקר טוב. אך על פי המסורת היהודית הם מקרה יחיד בלתי-חוזר ובלתי רלוונטי לימינו לעם שיש להכרית אותו ואת זכרו. השימוש בשם עמלק לבני אדם בני זמננו מציב את המשתמש בשורה אחת עם תנועות אחרות שקוראות לגנוסיד. |
|
||||
|
||||
1.מהשימוש ברבים 2.בגידה זה לא "דיברו לא יפה",בגידה זאת עברה חמורה,תמיכה באוייב זה לא "דם הרותח",זאת שחיתות מוסרית ועבירה חמורה. הם לא אנשים תמימים שהותקפו. הם בוגדים. אין קשר לאם הם יהודים או ערבים. יחד עם זאת,כתבתי פה כמה פעמים,מי שפועל באלימות הוא עבריין.נקודה. רק הגנה עצמית מצדיקה אלימות. 3.א.לא חפים מפשע? כלומר אשמים? שצריכים להענש? כלומר,אין לך בעיה עם זה שירו עליהם טיל,אבל כינוי גנאי זה יותר מידי? ב.יש הרבה דעות ומדרשים לכאן ולכאן ולשם,זה לא העיניין. "השימוש בשם עמלק לבני אדם בני זמננו מציב את המשתמש בשורה אחת עם תנועות אחרות שקוראות לגנוסיד."-כמו? כמו מי שאביר הקרנפים קורא להם עמלק?! |
|
||||
|
||||
2. בוגד בוגד בוגד. נחזור על זה מאה פעם, ואולי נשכנע עוד פאנאט אנטיפט לכלות את זעמו במפגין נגד המלחמה. מסתובב פה קרנף צעצוע שמתעצבן על כך שערבים יכולים להתפרנס במדינה שלי, ורואה בהם בוגדים מתוקף השתייכותם הלאומית. יש קשר. 3. כן. מילות גנאי מביאות לדה-הומניזציה של האויב ולמעשי שפטים בערבים "שלי". גם קריאות שמחה נוכח הטיל הנ"ל. אם צריך לירות, תירה. אבל אל תחגוג את המוות. ב. כן, גם הם. |
|
||||
|
||||
2.אני לא הבנתי שהוא מתעצבן שערבים מתפרנסים פה,זה בלתי נסבל ומחריד ולא פחות גרוע מהבוגדים משמאל-יש לך ציטוט של משפט כזה? 2.א.ראית פעם שני אנשים רבים ברחוב? רוסי מסריח,מרוקאי רוצח ..אז קוראים לאוייב שמות ,שום דה-הומניזציה-אין אחוז אחד בארץ (לא טוקבק מצוץ מהאצבע של ילד מתלהב)ששמח שנהרג אזרח תמים. יש מלחמה שהם מנסים להרוג פה כל נפש יהודיה,ילד,אשה,זקן-כולם,אז אמר אורקים או עמלק..יאללה |
|
||||
|
||||
תיקון והבהרה: 1. לא ציינתי שהכאות ואלימות הם פתרון לגיטימי לשום מצב. 2. ציינתי מפורשות שהייתי מעדיף מצב שבו ניתן לקיים שלום אמיתי ובר קיימא. שלצורך זה אני מוכן לתמוך בשחרור מחבלים ודם על הידיים וכו'. 3. לא השתמשתי בשם "עמלק" - שמעורר אסוסיאציות של השמדת עם שלם בשל השתייכותו הלאומית, אלא השתמשתי בכינוי "אורקים" - שמעורר אסוסיאציות של קבוצה אכזרית, שוחרת מלחמה ודם, שכשאין לה אויב "אנושי" להלחם בו ולטבוח בו, אז חבריה פורעים וטובחים האחד בשני. 4. אני בעד דיון מכובד ומשיב בנימוס ובנימוק לכל אדם שכותב אלי. כחלק מחופש הביטוי וכדי שלא יהיה מצב של סתימת פיות (שהשמאל זועק עליו למרות שהוא מנסה לסתום לימין את הפה - לדוגמא: גולש האינטרנט "אביר הקרנפים"), זכותי להביא ולצטט מחוקי מדינת ישראל בעניין שמירה על כבוד הדגל והתנהגות שמערערת את עמידותו של העם בשעת מלחמה, הזדהות עם האויב וכו'. אולי, במסגרת סתימת הפיות שמתנהלת נגד הימין, זה כבר נגד החוק לצטט את החוק? |
|
||||
|
||||
אתה נופל לטעות הקלאסית. הציווי העל זמני לגבי עמלק הוא ''זכור את אשר עשה לך עמלק'' ולא ''מחה את זכר עמלק''. הציווי לגבי מחיית זכר עמלק הוא ציויי חד פעמי שניתן לשאול (וכידוע לא קויים במלואו) |
|
||||
|
||||
זה לא אתה, שהתווכחת עם אריק בזכות מדינת הלכה? ממש מומחה ליהדות. יש שלוש מצוות נפרדות הקשורות לעמלק, והן שלושתן חלק מתרי"ג מצוות עשה: (1) לזכור (תר"ג), (2) למחות זרעו (תר"ד) ו-(3) לא לשכוח (תר"ה). לא למחות את זכרו? שים לב לתר"ד. ציווי חד פעמי? זו מצווה אל-זמנית, כפי שהרמב"ם מדגיש "...עד שלא תישכח המצווה ולא תחלש שנאתו מהנפשות באורך הזמן". במסכת סנהדרין היא מוגדרת כאחת המצוות הראשונות שעל עם ישראל למלא כשישיג ריבונות ("שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה"). הציווי לא קויים במלואו? אולי, אבל לא כי ניסו, ובדברי הימים א' דווקא נרמז שכן (פסוק מג, "ויכו את שארית הפליטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה"). |
|
||||
|
||||
הוכח היום שעם ישראל לא השיג ריבונות. |
|
||||
|
||||
ההוכחה היחידה שנתת כאן, היא עבור האינסוף השני של אינשטיין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |