|
||||
|
||||
יפה, אז לפחות אנחנו מסכימים שכאשר מישהו מבצע מעשה שנכפה עליו על ידי צד שלישי1, זה מקטין עד מאד - או בלשונך אפילו מזכה אותו לחלוטין - מביצוע הפשע. אז ביררנו את העקרון פה, עכשיו רק נשאר להתווכח על המחיר, כמו שאומרת הבדיחה הנושנה. אני וחלק ניכר מהאחרים פה טוענים שהחמאס בעצם לא משאיר ברירה לישראל, אלא לפגוע בחפים מפשע (או לא להילחם, כמו שאמרנו). והטיעון העיקרי שלך נגד האנלוגיה, עומד כל כולו על זה שכיפת ברזל ברוב טובה2 מקטינה מאד את מספר הנפגעים אצלנו. זה נראה לי טיעון מאד בעייתי מוסרית, וגם על זה כבר דנו כאן. האם זה מכשיר בעיניך את מבצע עופרת יצוקה, בו עוד לא היתה כיפת ברזל? ומה בקשר למנהרות שהאיום שלהן בעין על אלפי תושבי עוטף עזה - נראה שלפי התפיסה שלך, מספיק שאחד או שניים מפיגועי המנהרות המתוכננים לא היה נמנה על ידי חיילי צה"ל (וחלקם שילמו בחייהם כידוע), ואיזה חמישים קיבוצניקים מהדרום היו עכשיו גופות, ובעיניך זה מה שהיה מטהר ומכשיר את הפגיעה ההכרחית של צה"ל באזרחים? לדעתי זה טיעון בלתי מוסרי. פשוט מאד. אולי ראית יותר מדי סרטי פעולה אמריקאיים, שקלישאת הפתיחה שלהם היא סצינה שבה רוצחים את המשפחה של הגיבור, רק כדי שהקהל ירגיש טוב עם זה שמיד אחר כך הוא יפצפץ להנאתו (של הקהל) מאות רעים מרושעים לרסיסים. 1 ויש שיאמרו צד 2.5, אבל על זה כבר יש פתילים אחרים. 2 והשקעה של מיליארדים, שהיתה יכולה ללכת למערכת הבריאות למשל, במקום. זה אולי נראה לך איזוטרי, אבל פגיעה כלכלית במדיה, כולל שיתוק שלה על ידי הרקטות איננה דבר פעוט ערך, שזה חלק מטיעון ה'רובה צבע לא מזיק' שלך. הי, החמאס לא יצא למלחמה בגלל הפגיעה הכלכלית שהסגר (נניח) על גבולותיו גורם לו? מסתבר שגם אחרים חושבים שפדיעה כלכלית שווה מלחמה והרוגים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |