|
אמרת ועניתי לך על מה שאמרת. שאלתי אותך שאלה פשוטה: אם החמאס והרשות הסכימו זה עם זה שהם שותפים להנהגת העם הפלסטינאי, באיזה מובן הפרות הסכמים ע״י החמאס אינן הפרות הסכמים של הצד הפלסטינאי? על כך ענית לי שאי אפשר להאשים את הצד הישראלי בהפרת הסכם, במקרה בו מתחלפת ממשלה בישראל והממשלה החדשה מפירה את ההסכם. על כך עניתי לך שאתה יורה לעצמך ברגל כי זו דוגמא מצוינת דווקא למצב בו אפשר להאשים בצדק את הצד הישראלי בהפרת הסכם מדיני. חילופי שלטון זה תירוץ גרוע שאפילו אתה היית קופץ בביקורות נזעמות אם וכאשר הוא היה מתרחש בצד הישראלי. על כך ענית לי לגמרי לא לעניין והבאת כדוגמא מקרה בו לדעתך הפרה ישראל את ההסכמים (בעברית מדוברת: מה זה קשור עכשיו?).
בקיצור, אם אפשר לחלץ איזו תשובה עניינית מריבוי הדברים הלא רלבנטיים, אתה בעצם טוען שאין סימטריה בגלל שישראל חזקה והפלסטינים תלויים בישראל. הפרות הסכמים של הצד הישראלי הן באשמת הצד הישראלי והפרות של הסכמים של הצד הפלסטינאי הן או יתומות או באשמת הצד הישראלי. עם חוסר סימטריה שכזה, בו צד אחד יוצא זכאי מראש על כל הפרה פוטנציאלית שלו, ההסכמים לא יכולים להיות שווים את הנייר עליו הם חתומים.
הפלסטינאים רוצים עצמאות? שיתחילו לקחת אחריות על ההחלטות והמעשים שהם עושים כקולקטיב. החמאס הוא לא ״עשבים שוטים״.
|
|