|
||||
|
||||
לא הבנתי. איך ההסכם תורם למצב הזה לעומת מה שהיה לפניו? |
|
||||
|
||||
אבל הרי גם לפני ההסכם יכול לטעון שיש חלוקת עבודה כזו. מה ההסכם שינה לגבי הטענה ההיא? |
|
||||
|
||||
שיתוף הפעולה הוא לא רק בהצהרות או באסטרטגיה. אפשר לתאם מתי נוח להוציא פיגוע, מתי נוח להוריד פרופיל, אילו משאבים וכספים להקצות למה ומתי. איזה נאום לנאום ולמי, קשרי חוץ... |
|
||||
|
||||
וזקני ציון יכולים לשתף פעולה על בניסיונותיהם לשלוט בעולם (אחד מהם כבר הצליח להשתלט על מחוז באוקראינה בעזרת כספו. אפילו שהוא לא זקן). אם הם לחוד, אנחנו טוענים שאין עם מי לדבר כי אבו מאזן לא מייצג את מדינת עזה. אם הם ביחד, אנחנו טוענים שזו מזימה. |
|
||||
|
||||
הסיבה שלא מדברים איתם היא לא בגלל שיש או אין מזימה. הסכמים קודמים בוחנים בשיטת התוצאה (האם מקיימים אותם או לא), לפני שרצים לדבר על הסכמים נוספים. אם הם לחוד, אנחנו טוענים בצדק שאין עם מי לדבר כי אבו מאזן לא מיצג את מדינת עזה. אם הם ביחד, אבל חלק מהם ממשיך להפר הסכמים קודמים (שזה יופימיזם ללהמשיך לרצוח, להתחמש, לחפור מנהרות ולהפעיל טירור כנגד אזרחי ישראל) אז חלק אחר שלהם לא יכול לדבר איתנו כאילו הוא לא אחראי להפרות האלו. או שהם מיצגים ביחד את העם הפלסטינאי או שלא. אי אפשר בו זמנית לרקוד על שתי החתונות, לעשות קולולו ולירות יריות שימחה בראש של יהודים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |