בתשובה לeasy, 24/07/14 12:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא רק ענין של צפיפות האוכלוסיה. כשהרקטה טסה באוויר, היא והמטוס נמצאים במרחב תלת ממדי ומפגש ביניהם יחייב התאמה בכל שלושת הממדים. תחשבו על שני יתושים שטסים אקראית בהיכל הספורט ביד אליהו במשך שתיים-שלוש השניות שבהן מפגש עלול להתרחש, ונסו לשער את הסיכוי למפגש. לעומת זאת, כאשר הרקטה נופלת המרחב הזה מתמפה אל המרחב הדו-ממדי של הקרקע. גם בלי להיות מתמטיקאי גדול נקל להבין שבמיפוי הזה ההסתברות גדלה בהרבה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אני מלכתחילה טענתי נגד ההשוואה בין הסיכון למטוס ובין הסיכון לעוברי אורח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה דווקא די דומה, כי גם מסלול הרקטה בתלת-מימד הוא חד ממדי ולא אפס-ממדי. 2. לא הגון להשוות את הסיכויים בין המטוס הלא מוגן <שלי> לאיש ברחוב <כלשהו>. השוו בין מטוס כלשהו לעובר אורח כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום בדיוק יצא לי להיות באזעקה מצפון לנתב"ג ממש מתחת מסלול הגישה. נעמדנו ליד קיר בטון ובדיוק מעלינו ראינו מטוס שהיה לקראת נחיתה ששינה מסלול ב-180 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה לקח לו את כל זמן האזעקה, התמרון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתכוון לזמן שהסירנה עובדת, כי זמן ההתראה הוא דקה וחצי וזה די והותר למטוס להסתובב ולצבור גובה (זה מה שראיתי שהוא עשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. המסלול של הרקטה מה״שמיים״ ל״אדמה״ חותך את כל ערכי ציר z האפשריים. מכאן שקיימת נקודת זמן בה הרקטה והמטוס נמצאים באותו z. בנקודת הזמן הזו המיקום של הרקטה ושל המטוס הם דו מימדיים והסיכוי הוא אותו הדבר כמו המקרה הפרטי z=0 (כלומר המקרה של בן אדם או מטוס חונה בטרמינל). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |