בתשובה להפונז, 24/07/14 6:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי מה שנטען (ואני לא יודע אם זה נכון) לחמאס רקטות M302 שלהן ראש קרבי של עד 200 ק״ג חומר נפץ. ראש כזה יכול להרוג אדם לא ממוגן גם ממרחק של 50 מטרים. לגראד יש רדיוס הרג של 15-20 מטר (שוב, למטרה לא ממוגנת). האורך והרוחב של מטוס הוא באמת 70 מטרים, אבל שטח החתך שלו (מכל כיוון) קטן משמעותית ממעגל ברדיוס של 70 מטרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שיורים לגוש דן, אז נסכים פלוס מינוס על השערוך של הגראד. גם אם ניקח רבע מהעיגול ברדיוס שבעים, עדיין נקבל סיכוי של פי חמש לגפוע במטוס, ועכשיו תכפיל את זה ב-400 נוסעים והתוחלת לנזק עולה פלאים. אבל כמו שאמרת, הם אכן שינו את המסלולים, אז אפשר להסתפק בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם גראדים לא יורים לתל אביב, אבל אין לי מושג מה הצינורות מסוג M75 סוחבים עליהם (למען האמת, הפגיעה ביהוד נראתה פחות קשה מפגיעה אופיינית של גראד, אבל קשה לדעת בוודאות על סמך התמונות הספורות שפורסמו) אז כנראה שבאמת נאלץ להסתפק בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי אין מושג. יש טענות שראש הקרב הוקטן אכן, כדי להגדיל את הטווח, אבל אין לי סימוכין לזה. אז נסיים באנקדוטה שהדיון הזה העלה אצלי אסוציאטיבית: אי אז הייתי בתרגיל שכלל ירי חי של תותחים ומרגמות באזור אימונים כלשהוא בדרום. בעודנו מטווחים, חלף לפתע מטוס אימון של בית הספר לטיסה בגובה נמוך, ישר מעל1 שטח הטיווח שלנו. גם אז, למרות הסטטיסטיקה שפעלה לטובתו, זה גרם לי לצמרמורת לא נעימה. 1 בעצם צריך לומר 'בתוך', מאחר והפגזים חולפים בנפח שמעל שטח הטיווח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לסבר את האוזן: מבחינה סטטיסטית, יעילות הארטילריה האנטי אוירית (פגזים שמתפוצצים בגובה מתוכננן מראש או עם מרעום קרבה וממטירים רסס שאמור לפגוע במטוס) של הגרמנים במלה"ע I היתה פגיעה אחת לכל 11,500 פגזים, וזה לגבי מטוסי בוכנה איטיים. הסיכוי שרקטת קרקע-קרקע, שאין לה מרעום קרבה או חיישן גובה, שכלל לא מכוונת למטוס אלא למטרה קרקעית, תפגע במטוס סילון מודרני שטס בשמיים, היא אפס לכל עניין ודבר, והיא נשארת אפס גם במכפלה ב400. לעומת זאת, פגיעה במטוסים על הקרקע או בטרמינל עצמו אפשרית וסבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתווכח, רק טענתי שהסיכוי שהיא תפגע בהולך רגל קטן הרבה יותר. (ותיזהר כשאתה מכפיל גדלים קטנים ב-400 וטוען שהם לא משתנים, זה שלב אחד מלהראות לי שהרקטה לא תפגע במטוס, כי כל פעם היא מכסה את חצי המרחק ביניהם, ואז את מחצית המרחק שנותר, וכן הלאה, ומאחר שיש כאן אינסוף חציות וגו', היא לעולם לא תגיע אליו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה של מתמטיקאי. המהנדס מרכיב על הרקטה מרעום קרבה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מסכים איתך. ההסתברות שרקטה שנורית למרכז הארץ תפגע בי היא כנראה מאותו סדר גודל כמו ההסתברות שהיא תפגע במטוס שממריא או נוחת באותו זמן וניתן לחשוב עליה כעל אפס לכל מטרה מעשית. מצד שני ההסתברות שהיא תפגע בעובר אורח כלשהו היא גדולה בהרבה, ולו משום שצפיפות האוכלוסיה בגוש דן היא גבוהה בהרבה מצפיפות המטוסים בשמים שמעל לגוש דן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם המשפט האחרון אני מסכים לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטוס שנמצא על הקרקע או קרוב לה (ממריא או נוחת) - נכון. מטוס שטס בשמים - לא נכון. זה היה נכון רק אם היה מדובר ב''כדורי ברזל''. ברגע שיש רש''ק החישוב משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק ענין של צפיפות האוכלוסיה. כשהרקטה טסה באוויר, היא והמטוס נמצאים במרחב תלת ממדי ומפגש ביניהם יחייב התאמה בכל שלושת הממדים. תחשבו על שני יתושים שטסים אקראית בהיכל הספורט ביד אליהו במשך שתיים-שלוש השניות שבהן מפגש עלול להתרחש, ונסו לשער את הסיכוי למפגש. לעומת זאת, כאשר הרקטה נופלת המרחב הזה מתמפה אל המרחב הדו-ממדי של הקרקע. גם בלי להיות מתמטיקאי גדול נקל להבין שבמיפוי הזה ההסתברות גדלה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אני מלכתחילה טענתי נגד ההשוואה בין הסיכון למטוס ובין הסיכון לעוברי אורח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה דווקא די דומה, כי גם מסלול הרקטה בתלת-מימד הוא חד ממדי ולא אפס-ממדי. 2. לא הגון להשוות את הסיכויים בין המטוס הלא מוגן <שלי> לאיש ברחוב <כלשהו>. השוו בין מטוס כלשהו לעובר אורח כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום בדיוק יצא לי להיות באזעקה מצפון לנתב"ג ממש מתחת מסלול הגישה. נעמדנו ליד קיר בטון ובדיוק מעלינו ראינו מטוס שהיה לקראת נחיתה ששינה מסלול ב-180 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה לקח לו את כל זמן האזעקה, התמרון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתכוון לזמן שהסירנה עובדת, כי זמן ההתראה הוא דקה וחצי וזה די והותר למטוס להסתובב ולצבור גובה (זה מה שראיתי שהוא עשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. המסלול של הרקטה מה״שמיים״ ל״אדמה״ חותך את כל ערכי ציר z האפשריים. מכאן שקיימת נקודת זמן בה הרקטה והמטוס נמצאים באותו z. בנקודת הזמן הזו המיקום של הרקטה ושל המטוס הם דו מימדיים והסיכוי הוא אותו הדבר כמו המקרה הפרטי z=0 (כלומר המקרה של בן אדם או מטוס חונה בטרמינל). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |