 |
|
 |
||
|
||||
 |
"ההבנות לגבי אי פגיעה באזרחים "בלתי מעורבים" נוסחו כשתמונת המצב היתה שמדובר בגוף שאינו לוקח חלק במאמץ המלחמתי של האויב" למה אתה חושב ככה? למיטב הבנתי זה ממש לא מדוייק, אני מתקשה לחשוב על מקרה בהיסטוריה של אוכלוסיה כבושה שלא כללה משתפי פעולה עם מתנגדי כוחות הכיבוש. "האם זה מוסרי מצידך, או מצידי, בשעה שאנחנו יושבים לנו מוגנים ונינוחים, להטיל על חייל את החובה ה"מוסרית" שתתאים למצב שלנו, ולא לזאת שמתאימה למצבו הוא?" נראה לי שזה לא רק מוסרי, אלא ההפך, לא להטיל על החייל (אותו אנחנו שולחים בשמנו) מגבלות מוסריות זה הדבר הלא מוסרי מצידי ומצדך. חד משמעית, כן - יש לצפות מהחייל להגביר את הסיכון האישי שלו כדי לא לסכן אזרחי אויב. ההבבנה הזאת היא מה שמבדיל בין הישראלים השפויים לאנשי הקש, ועצוב לראות שכל פעם שהתותחים יורים כל כך הרבה ישראלים הופכים לאנשי קש שיצדיקו כל עוולה שנעשית בשמם, מותם של תינוקות, הריסתם של בתי חולים, הרעבתם של זקנים, והכל בשביל... טוב, בהתחלה הבנתי למה (רצינו להציל את החטופים), עכשיו כל מה שנשאר זה "להציל את הכבוד" ו"להשיג תמונת ניצחון", והיתרון היחיד של נתניהו על אולמרט (ע"ע מלחמת לבנון השניה), פרס (ע"ע ענבי זעם) ורבין (דין וחשבון) היא שראש האופוזיציה שלו הוא לא ראש האופוזיציה שלהם, ולכן הוא יתן לו גיבוי... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טיפול בבעיה אמיתית של חפירת מנהרות ע״י האויב אל תוך שטח ישראל עם יציאה נוחה ליד ישובים ישראלים זה בכלל לא מה שצה״ל עושה. מה פתאום. טיפול בבעיה אמיתית של שיגור טילים על ישובים, זה בכלל לא מה שצה״ל עושה. מה פתאום. להציל את הכבוד זה מה שאנחנו עושים שם. קלעת בול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נכון, אתה צודק, איך שכחתי, צה"ל באמת "מטפל" בבעיות האלה, והעובדה שהוא עושה את זה בכזאת הצלחה כבר 30 שנה רק מוכיחה את כמה אתה צודק. אין לזה שום קשר לכבוד, שום קשר לתקציב, שום קשר לפוליטיקה... אני לא יודע מתי המבצע ייגמר, אני לא יודע כמה הרוגים יהיו לשני הצדדים כשהוא יגמר, אני לא יודע כמה כסף הוא יעלה בשורה התחתונה, אין לי כדור בדולח. אבל אם נסיון העבר לימד אותי משהו, זה שבשש אחרי המבצע החמאס ימשיך להטיל אימה על אזרחי ישראל, וצה"ל ימשיך להטיל אימה על תושבי עזה. בסיום המבצע הנוכחי אתה יכול להתחיל את הספירה לאחור למבצע הבא, שגם בו כולם יעברו לדום ויפסיקו לשאול שאלות. הלוואי שאני טועה, אבל מי שלא לומד מטעויות העבר יחזור עליהם שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחושת היאוש מאפשרות של שינוי, ההרגשה "מה שהיה הוא שיהיה", הנבואות על סיבוב נוסף עוד שנה או שנתיים ואפילו הציטוט המפורסם של איינשטיין (השני, נו, לא מאיר) "Insanity: doing the same thing over and over again and expecting different results." שהתחיל להתחרות בפופלריות שלו בציטוט מרגיז אחר שלו1, הפכו להיות הלך הרוח בו אני נתקל מסביבי בימים אלה, לדעתי מתוך גישה פאטליסטית בלתי מוצדקת. ייתכן באמת שיהיה סיבוב נוסף, אולי אפילו יותר מאחד, אבל המצב לאחר כל סיבוב כזה אינו חוזר להיות מה שהיה לפניו; מה שמשתנה הוא התודעה של המעורבים. עמים מתעייפים ממלחמות, ואפילו פנאטים דתיים מגיעים, בסופו של דבר, לאיזה מצב של תשישות מוטיבציונית לפתוח שוב בהרפתקה שמסתיימת בהרג והרס, תוך אובדן כל ההשקעות שהושקעו בבניית התשתית שמאפשרת אותו הרג והרס. האידיאולוגיה אמנם עמידה לשינויים במידה רבה, בייחוד כשמדובר באידיאולוגיה דתית, ולכן גם הדיאלקטיקה משתנה רק בקצב איטי מאד, אבל הפרקטיקה בהחלט עשויה להשתנות. אני לא רואה את החמאס הופך לתנועת שלום, ואני לא רואה את רצועת עזה מפורזת, אבל אני בהחלט יכול לראות את החמאס בעתיד הקרוב מפנה קצת פחות מאמצים למרוץ חימוש חדש וקצת יותר לבניית תשתית אזרחית, תוך דחיית החובה הקדושה של שחרור אדמת הקודש לעתיד טיפה יותר רחוק. אם ישראל והעולם ישכילו להתנהג בשכל (ואם השלטון במצריים לא ישתנה שוב), יש תקווה שאותו עתיד יישאר קצת יותר רחוק שנה אחרי שנה, עד שיתמסמס לאיטו ויקבל סטטוס של "כשיבוא המשיח" או המקבילה המוסלמית שלו. זה מה שנסיון העבר לימד אותי, לאו דוקא מהסכסוך שלנו אלא גם מסכסוכים אחרים. ______________ 1- "Imagination is more important than knowledge" שהוא התירוץ הכי מעצבן של העצלנים והבורים, אבל זה לא שייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזה לא היה אף אחד מהאיינשטיינים שאמר את זה. המצב לאחר כל סיבוב כזה אינו חוזר להיות מה שהיה לפניו, לצערינו, המצב לרוב נהיה גרוע יותר. אנשים מתעייפים ממלחמות רק כשיש להם ברירה או שיש להם מה להפסיד. ילד שהרגת את אחותו התינוקת מולו יתקשה להפסיק לשנוא אותך. החמאס לא יהפוך לתנועת שלום, והוא גם לא יפנה משאבים לבניית תשתיות אזרחיות. האינטרס של החמאס הוא להמשיך במירוץ החימוש, משום שאם הוא יבנה תשתיות לתושבי עזה, לתושבי עזה יהיה מה להפסיד, והחמאס יאבד את התמיכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון ש''טיפול אמיתי'' ברקטות והמנהרות לא ייתכן ללא כיבוש מלא וממושך של רצועת עזה, וכיוון שישראל איננה מסוגלת לבצע כיבוש כזה, הרי שמה שצה''ל עושה כעת הוא אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שישראל לא מסוגלת לבצע כיבוש כזה? אני די משוכנע שהיא כן יכולה, אבל לא כל כך רוצה (או ליתר דיוק, ההנהגה שלה לא רוצה). חוסר הרצון נובע מן הסתם, מהשוואת המחיר (יותר דם, פחות כסף, הפסד בבחירות הבאות) והתועלת (פחות דם, יותר כסף, נצחון בבחירות הבאות) הצפויים בכל אחת מהאפשרויות לפעול (או לא לפעול). יש לקוות שהממשלה בוחרת מה לעשות על פי שיקולים של טובת המדינה והציבור (הייתי מצפה שטובת הציבור תהיה שקולה גם לניצחון בבחירות הבאות, אבל זה לא מובן מאליו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה קראתי "לא יכולה". מניסיון "חומת מגן", כיבוש מחדש התבצע רק לאחר כ-1000 אזרחים הרוגים במשך שנה. במקרה העזתי, בלי הלחץ המתנחלי לכיבוש, בלי שת"פ מהרשות הפלסטינית, ומכיוון שחשבונות הרוב היהודי של ריבלין-את-ארנס עלולים להתקלקל, זה יקרה רק אחרי נזק גדול עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, הנזק הכרוך בכיבוש הרצועה עולה על הנזק שבאי-כיבושה. לו הנזק שבאי-כיבושה היה עולה על הנזק שבכיבושה ישראל כן היתה בוחרת בכיבוש רצועת עזה. במילים אחרות, ישראל לא כובשת את רצועת עזה לא כי אינה יכולה אלא כי זה לא כדאי לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשם שאתה לא שודד מיליון דולר מבנק - לא כי אתה לא יכול, אלא כי זה לא כדאי לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנזק הכרוך בכיבוש עזה צריך להוסיף את הצורך להתמודד עם הקנאים והאוילים של ההתנחלות. בכל מקרה, זה האגף הפחות חשוב של המשוואה. אם הבנתי נכון את אא, אני מסכים עמו, צה''ל לא יכול לכבוש את עזה. נקודה. אם יש משהו שצריך ללמוד מן השבועות האחרונים הוא שנכון מעכשיו דבריהם של הקוראים לכבוש את עזה, למגר את החמאס וכיוב' אינם אלא דברי שוא ושגעון של אנשים החיים במציאות של ג'וקים מסוממים בבקבוק. מי שירצה לטעון כי יש תסריט סביר בו, לאחר שבועות לא מעטים של לחימה, במחיר מאות אבידות של חיילים, אלפי אזרחים לא מעורבים הרוגים (כולל אזרחים לא פלשתיניים) והרס חלק גדול מהמבנים בקומפלקס של עזה ומחנות הפליטים שלה, צה''ל יוכל להניף את דגל ישראל ברחי עומר אל מוכתר על מצבת החייל הערבי האלמוני בכיכר פלסטין למשך הזמן הקצר שיקח ללחצים הבינלאומיים להוציא אותו משם, לא אתוכח איתו. חוששני שלא לכך מתכוונים כובשי עזה בסופת לשונם. ''כבדו שערי עזה מכתפיו ויוכלו לו'' (הספדו של משה דיין על רועי רוטברג) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערב בין דברים שאינם קשורים זה לזה. בלתי מעורבים הוא מונח שמתיחס לאוכלוסיה שנמצאת בשטח בעת לחימה. אוכלוסיה כבושה היא זו המצויה בשטח לאחר שכוח זר כלשהו כבר השתלט עליו וייצב שם את שליטתו. אלה שני דברים שונים מאד מבחינת המגבלות והחובות החלים על הכוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובשנות הארבעים אף אחד לא חשב שאזרחים יכולים לעזור לצבא בעת מלחמה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, לא הייתי אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהיה אז, מן הסתם, הכיר את ההיסטוריה הקרובה (אז). ההנחה שמי שניסח את הכללים בשנות הארבעים, אחרי מאה שנים עקובות מדם (לא שהאלף שקדם להם היה שלו במיוחד), לא תיאר לעצמו שיכול להיות מצב כזה נראית לי לא סבירה. הרבה דברים היה להם קשה לנחש שיקרו, אבל אוכלוסיה אזרחים שמשתתפת במלחמה - זה משהו שהם היו אמורים לחוות אותו בחייהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה היא שהחשיבה הצבאית-מקצועית, הצבאית-משפטית והצבאית-אתית בעשור האחרון, גם בארץ וגם בעולם, עוסקת רבות בשאלה כיצד ניתן ליישם את הכללים הקיימים או לשנות אותם כך שיתאימו למצב של לחימה אסימטרית, לעתים בעצימות נמוכה וכאשר אחד הצדדים לפחות הוא צד לא-מדינתי. אנחנו ממש לא היחידים שנתקלים באותה בעיה, ואף אחד עדיין לא מצא פתרון משביע רצון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה נובע פחות ממידת המעורבות של האוכלוסיה האזרחית. לדעתי הסיבות הן טכנולוגיות בעיקר, גם העובדה שלכל אדם שני יש היום מצלמה משוכללת שיכולה לתעד את מעשי הצדדים, גם מהעובדה שהזמן שלוקח לך מהרגע שהצלחת לתעד עד הרגע שהעברת את התיעוד לכל העולם ואישתו נמדד בדקות (ולא בשבועות), ומהצד השני, וגם מהעובדה שכלי הנשק שיש לצדדים משוכללים הרבה יותר מאלה שהיו בשנות הארבעים. אני לא חושב שבויאטנם האוכלוסיה שיתפה פעולה הרבה פחות מאשר בעיראק. אני בהחלט מסכים שאנחנו לא הראשונים שנתקלים באותה בעיה, הרי זאת הנקודה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר בי, לא להציל את הכבוד ולא להשיג תמונת ניצחון. סתם. כל מה שנשאר בסוף זה הרבה גופות לקבור, הרבה דם שפוך, הרבה כסף מבוזבז והרבה כובעים לאכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי כרגע בתגובה האחרונה שלך, ויחד איתה גם בתגובה הישנה. מציק לי פסוק אחד: "כן - יש לצפות מהחייל להגביר את הסיכון האישי שלו כדי לא לסכן אזרחי אויב. ההבנה הזאת היא מה שמבדיל בין הישראלים השפויים לאנשי הקש...". על איזו הבנה אתה מדבר? הישראלים לא מבינים איזו תועלת תצמח להם מהקטנת אבדות אוכלוסיית האוייב, על חשבון הגדלת האבדות של צה"ל? אולי הם לא מבינים את ההוכחה המתמטית, או החישוב שבעזרתו הוכחת את הטענה הזו? הבנה לא רלוונטית כלל במקרה שלך. אתה פשוט מדווח על מצבך הנפשי, על האמונות והערכים שלך. אם כבר, הישראלים הם הרציונליים והם המבינים. הם מבינים את העובדה הטריוויאלית שמותו של אחד משלנו הוא נזק מוחשי ומיידי; בנוסף, מותם של אזרחי האוייב גורם לנו אמנם נזק יחצני מסויים, אבל אולי ירתיע את האוייב לתקוף אותנו בעתיד. הישראלים הם השפויים, וזה דווקא אתה שלא מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שמה שאי אפשר להבין בעזרת "הוכחה מתמטית" או "חישוב" אי אפשר להבין? אתה טוען שאישקש מייצג את ה"ישראלים"? אני בהחלט חושב ומקווה שרוב הישראלים הם השפויים, זה בדיוק גם מה שאמרתי למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שפוי כמו שדעא''ש והחמאס שפויים,שנייכם מצהירים שאתם רוצים למות,אבל מעדיפים שאחרים ימותו במקומכם | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |