|
||||
|
||||
1. לא. 2. ההמון לא יודע, לא משער ולא מתכנן דבר. ההמון מרגיש ומקווה. |
|
||||
|
||||
1. אם ככה, אין להאשים אותו בהסתה, בוודאי שאין להאשים אותו על ש"עמד על המרפסת". 2. אם ההמון לא יודע ולא מתכנן, גם אותו אין להאשים בהסתה. על תקוות ורגשות אין עילה להעמיד לדין באף משטר מתוקן. עבירות על החוק הם במעשה או במחדל-מעשה. לא במחשבות ורגשות. אבל זה בסדר להשחיר את פניו של ציבור שלם למרות שלא ידע ולא שיער ולא תכנן. זה לא מעניין. כולם רוצחים (קיצוניים!). |
|
||||
|
||||
אחזור שוב: נתניהו לא היה המנהיג של המסיתים. הם היו המנהיגים שלו. איני מאשים אותו בהסתה או ברצח. איני משחיר את פניו של ציבור שלם (ציבור מצביעי הימין). אני מתאמץ כמיטב יכולתי הדלה להשחיר את פניהם של אספסוף ה"מוות לערבים" וה"תג מחיר". אני מצפה ממנהיג לעמוד בראש ולהנהיג ולא להסתופף בשוליים ולהגרר אחריהם. |
|
||||
|
||||
אבל אם אנשים לא תכננו, לא שיערו ולא התכוונו, איפה פה ההסתה? הרי ברור לכולם כעובדה שהקריאות של "מוות לרבין" היו קריאות בודדות שבהמולה של הפגנה לא נשמעות מעבר לרדיוס של כמה מטרים. ובמצב כולל שבו אספסוף הערבים רואה לגיטימציה של מחבלים לפגוע ביהודים, ללא שום לגיטימציה של יהודים להגן על עצמם, קשה לי מאוד לגנות כמה קשקשני גרפיטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |