בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/07/14 6:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במלחמת לבנון השניה לא היה תמרון קרקעי מסיבי. מה שהיה במלחמת לבנון השניה, זה לקחת תוכנית מצויינת לפתרון הבעיה, ולהעביר אותה ממגרה אחת למגרה שניה, מבלי לקרא את תוכנה. בפועל לא היה נסיון להשתמש בכוחות קרקעיים כדי לייצר אש, לפגוע בתשתיות או להגביל את תנועת האוייב. כלומר שלחנו כוחות כדי שבעיתון יכתבו ששלחנו כוחות. טכנולוגיה זה טוב ויפה, אבל כפי שרואות עיניך, זה לא בדיוק פותר את כל הבעיה. אין בנמצא היום פתרון פיזיקלי לגלות מרחוק האם מתחת לפלאח מתכת מסתתר טיל או חול, ואם במקרה על הטיל הזה לא דיברו בטלפון, ולא הודיעו למשת''פ, אז אין לנו יכולת טכנולוגית לעשות לגביו משהו לפני שהוא משוגר. גם בית שמתמלא אזרחים לעת בוא הפצצה, זו לא בעיה קשה במיוחד עבור כוחות קרקעיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב"עופרת יצוקה" הכוחות הקרקעיים פגעו בעיקר בתשתיות אזרחיות ובאזרחים, ומעט מאד באמצעי לחימה של החמס ואנשיו. החמס לא ניסה להתעמת עם החיילים ולכן גם לא נפגע, וירי הטילים לעבר ישראל נמשך במלוא עוצמתו, ולא הושפע כלל מכניסת הכוחות עד שהוסכם על רגיעה כשהחמס חשב שדי לו בהרס ובנפגעים האזרחיים. הרגיעה שבאה אחר כך הייתה קצרה בזמן בהרבה מהרגיעה שבאה אחרי "אמוד ענן". לכן, כשמדברים על מבצע שתוצאתו היא הסכם רגיעה צריך לחשוב היטב מה הטעם בהכנסת כוחות קרקע, כי אפשר להשיג את אותו דבר גם ללא זה. גם אם יושג הרס גדול יותר, בסופו של דבר לאחר שתהיה הבנה על רגיעה, הכוחות ייצאו והחמס ישתקם בהדרגה. אמש שמעתי את המושג "תמרון קרקעי, גם מפי האלוף במילואים רון טל ואולי מעוד איש צבא, ולכן ייתכן שלא מדובר בהמצאה שלך אלא במושג שלקחת ממי שהוא בתקשורת. אבל כך או כך אין מאחורי המלים האלה שום דבר שמראה איך זה מועיל בנתונים הנוכחיים. בסופו של דבר מושג הסכם רגיעה, ומגיעים אליו עם כניסה ובלי כניסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמרון קרקעי זה אכן לא מושג שלי. הוא גם לא מושג של התקשורת הישראלית, או הצבא הישראלי. זו אבן יסוד בתורת המלחמה המודרנית (שכמובן היתה מונחת במקום מכובד לא פחות בתאוריות ובפרקטיקות שקדמו לה). קשה לי לחשוב על ספר תאוריה, ברמה הטקטית, המערכתית או האסטרטגית, שלא מזכיר את המושג הזה. בעופרת יצוקה נהרגו בעיקר אנשי חמאס, ספציפית בערך פי עשר משנהרגו עד כה במבצע הזה. ירי הרקטות הגיע לשיא באמצע המבצע ונחלש מאוד (אם כי לא נעצר) לקראת סופו. ירי הרקטות כמעט ופסק (לא שזה מספיק), בטח שיותר מאחרי עמוד ענן. ההבדל המהותי כרגע, מעבר לגיבוי הבינ''ל הרב יותר לו זוכה ישראל, הוא שאחרי עופרת יצוקה היה לחמאס קל לחדש את המלאי, אפשרות שהמצרים סגרו בפניו כרגע. עוד הבדל הוא הנכונות של ישראל (כך לפחות נדמה לי) להכות גם בדרג הבכיר בסבב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבצע עופרת יצוקה בפרוש הירי לא נפסק לפני ההסכמה על ההבנות, רוב הנפגעים מקרב המחבלים נפגעו בתקיפת חיל האוויר טרם הכניסה הקרקעית על טקס של שוטרים שאמנם אין לי בעיה לספרם כמחבלים, והירי חודש לאחר ההבנות כחודש וחצי לאחר המבצע הרבה פחות מאשר אחר ''עמוד ענן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהרגו שם בין היתר גם שוטרי תנועה. גם אותם אין לך בעיה לספור כמחבלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הויכוח עם האלמוני המזוהה, עמדתי מתחזקת דווקא אם הנפגעים אינם מחבלים, אבל עשיתי לו הנחה . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הרקטות על ישראל במהלך עופרת יצוקה מגמה ברורה של ירידה, אם כי לא הפסקה מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן גרף שמתאר למעלה משלושה שבועות. הגרף סביר ולא חשבתי שיהיה משהו משמעותי שונה. היה מעניין לראות גרף דומה מ''עמוד ענן''. איני מעריך ששם יש גרף בעל אופי שונה. לגבי המבצע הנוכחי זה מוקדם מדי, למרות שניכר קוצר רוח מיותר באמצעי התקשרות והפרשנים שהוא מביא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחפשתי בגוגל ''תמרון קרקעי'' מצאתי רק הקשרים שלנו עם עזה ולא שום דבר אחר. אשמח אם תפנה אותי בקישור לאיזה מקור. זה דווקא מעניין אותי, ואולי אלמד משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחפש באנגלית ground maneuver. הנה למשל מאמר משנת 1989 עם המונח בכותרת שלו: http://www.dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/a212899.pdf | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |