|
לבד מטעותי הלשונית בדבר רתימת הסוסים לפני העגלה, נראה כי צדקתי בהשערתי כי רוצחי הנער משועפט אינם מתנחלים. ככל הנראה מדובר בחוליגנים מן הזן הנפוץ והשורץ בחברתנו. חוששני שאיני יכול להסכים אפילו עם "נחמת העניים" הנרמזת בהנחה שמדובר בהתנהגות אספסוף כמוה ניתן למצוא בכל מקום. חוששני כי אלו המתנחמים בכך טועים לפחות בשני היבטים מרכזיים של חיינו. ראשית, איפיון החוליגניזם כהתנהגות אספסוף אינו מקיף את הבעייה ללא ציון גודלו ועוצמתו של אותו אספסוף. האסוציאציה שלי היא לבדיחה על "קומץ" אלפי האוהדים באצטדיון ימקא הפוצחים בשירים גזעניים. כאשר אלפי אוהדים של הפועל תל אביב, ובכללם נשים וטף מזמרים בגאווה אל מול מצלמות הטלביזיה שירים שכל כולם ביטויים שמקומם לא יכירם אצל בני תרבות, אין לנו אלא להכיר בכך שהתנהגות האספסוף חדרה לעומק גדול מאד בחברה שלנו. האם ניתן עדיין לומר כי התנהגות האספסוף לא הפכה כבר לנורמה? כאשר המרחב הציבורי טובע בחוליגניזם של מתיחות טלפוניות לקו החירום המשטרתי ושירי נאצה המוניים במגרשי הספורט, האם ניתן עדיין להילחם בחוליגניזם באופן "מידתי", כלומר רק כאשר מגיעים לדקירות בפתחי הבתים או להבערתו בחיים של נער בן 16? שנית, מי שחושב שניתן לאתר את האינתיפאדה של ערביי ישראל כהתפרעויות של חוליגנים ונוער עבריין, טועה ומטעה. (יש ניסיונות כאלו של פוליטיקאים מן השמאל, למשל חה"כ הרצוג). לפני יומיים בדרכי הביתה, עברתי במכוניתי, על פני הפגנת מחאה בשולי יישוב ערבי בצפון. היתה זו הפגנה שקטה למופת של כ10-15 נערים שניצבו באופן מסודר על שפת הכביש הראשי והניפו דגלי פלשתין. נערים אלו היו בדיוק ההיפך מאספסוף. התנהגותם העידה בהם כי מדובר בנוער מחונך ובעל מודעות פוליטית. אילו היו אלו יהודים, היינו אומרים שמדובר באזרחים למופת. והנה, נמצא מי (ככל הנראה מפלגה פוליטית ערבית, זו או אחרת) שמצא לנכון להסית את בני הטובים הללו לפרובוקציה גסת הרוח של הנפת דגלי האוייב בפני שכניהם האבלים עדיין על רצח שלושת בניהם. דרך האלימות, ההסתה והפרובוקציה, אשר חדרה לחברה הישראלית לעומק כה רב עד שהיא משתרעת על כל הטווח שבין נוער פוליטי מחונך לבין נוער עבריין של ממש, לא עשתה את כל הדרך הרבה הזו ללא עזרתו של הממסד הפוליטי של החברה הישראלית. זה אשר בחר לייסד את שלטונו על האינסטינקטים ותחושות הבטן של האספסוף, במקום על דו-שיח אזרחי ורציונאלי. מי שרכבו לשילטון ולכנסת על גבו של דרקון ההמון, ימצאו עצמם בקרוב מאד נשרפים בנשימת האש שלו.
|
|