 |
קודם כל, תודה :)
לא טענתי שאי השכרת נכס מצטרפת לעלות בפועל, ולא זהיתי בין הפסד פוטנציאלי לעלות. הצעתי, מתודולוגית, להתייחס לדירה בבעלותך, בה אתה גר, כאילו היא מושכרת בפועל. לכן מצד אחד הנכס נמצא ביוטליזציה מלאה ומייצר תזרים מזומנים חיובי של הכנסות מדמי שכירות (בדיוק ההפך מהפסד פוטנציאלי), אבל מצד שני העלות הריאלית של השימוש בנכס מצטרפת להוצאות השוטפות (אתה עושה שימוש בדירה, וזה כרוך בעלות). מכיוון שבמקרה הנדון הנכס שבבעלותך והדירה בה אתה משתמש הם אותו הדבר, ההכנסות מדמי השכירות מהצד הראשון ועלות השימוש מהצד השני מתקזזים בדיוק.
אני חושב שדקדנות חשבונאית ופורמוליסטיקה פיננסית אינם העיקר בנושא זה. ההפרדה בין נכסים למגורים נועדה לשרת את אמידת רכיב הוצאות הדיור במסגרת יוקר המחייה, ולאפשר להשוותו למקומות ולזמנים אחרים (בלעדיה - כפי שניסיתי להדגים - קל להגיע למסקנות שגויות). אבל אם בכל להדרש לניסוי המחשבתי שלך, נאמר שחברת "מגורים בישראל בע"מ" עוסקת בהשכרת נכסים, ומשרדיה ממוקמים במבנה הנמצא בבעלותה . סביר, אם כך, מבחינה מאזנית לראות את ערך המבנה כשייך לצד הנכסים שלה, את ההלוואה ששימשה למימונו כחלק מההתחיבויותיה, ומנקודת מבט תזרימית לראות את דמי השכירות מהמבנה פעם אחת בצד ההוצאות התפעוליות, ופעם נוספת בצד ההכנסות. אבל מערך השיקולים שמכתיב מבנה דוחות חשבונאיים זה סיפור אחר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש