בתשובה לאביר הקרנפים, 27/06/14 10:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, הדוגמא האחרונה שלך באמת מסבירה כבר את הכל, אילו מן אנשים הם אלו, אלו פרימדונות?: "התחלתי ללמוד מיד לאחר שירותי הצבאי מבלי לבזבז זמן בחיפוש עצמי או בטיול ארוך במזרח. למדתי בתוכנית המצטיינים למדעי המוח באוניברסיטת בר-אילן וקיבלתי תואר ראשון בביולוגיה ובפסיכולוגיה. לאחר סיום התואר הראשון התחלתי ללמוד לקראת תואר שני בנוירוביולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. כן כן, לא סתם "לימודי שקר" באיזו מכללה נידחת. כעבור שנה וחצי עברתי למסלול הישיר לדוקטורט." "וגיבורי המקלדת טובים מאוד במציאת פתרונות בסגנון "תמצאו עוד עבודה". ובכן, את השנה האחרונה העברתי בעבודת מחקר מהבוקר עד הצהריים, משם המשכתי היישר ללמד ילדים קטנים מדעים. כשחזרתי הביתה מיד אחרי שהרדמתי את הבת הקטנה שלי התיישבתי מול המחשב לכתוב מאמרים על מנת להרוויח בכבוד עוד קצת כסף. אבל האם זה הפתרון? לעבוד בכמה עבודות 12 שעות ביממה? ומי יגדל את הילדה שלי? מי ידאג להתפתחות שלה בשנים הראשונות החשובות?" ומה שהורג אותך באמת זו השאלה האגואיסטית: "ואיזו רשת ביטחון אני ובעלי נוכל לספק לילדים שלנו?" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היוצא מן הכלל מעיד על הכלל. העובדה שבתגובתך בחרת להתמקד אך ורק במישהי שבאמת למדה לתואר רציני ולא בזבזה זמן וכסף, מלמדת שכל השאר הם לא כאלה ולכן לא התמקדת בהם. וגם אותה כותבת שיוצאת מן הכלל שמבזבז זמן וכסף, חוזרת להיות כמו כולם שמצפה בתור התחלה לקבל יחס כמו הותיקים והמנוסים בענף. היא בעצמה מתמרמרת בטור שהמעסיקים מעדיפים להעסיק ולשלם את המשכורות השמנות לאנשים שצברו ניסיון. כלומר, כשלה ולבעלה יהיה נסיון, עוד כמה שנים, המצב שלהם ישתפר. כמו שהרבה זוגות מתבססים עם הגיל, הניסיון והשנים, לאחר שהם רוכשים לעצמם וותק ושם בקריירה שלהם. אחת הבעיות שציינתי, הייתה הציפיה של אנשים לקבל את ההטבות והתנאים של ''ההורים שלנו'' שעבדו שנים כדי להגיע למעמד הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |