 |
נתחיל בזה שאם אתה אומר ש"אין טעם להכנס אליו" סימן שגם אתה חושב שהוא.. ובכן... קיים. ברוך הבא למועדון הלוקים בנפשם ובשכלם על שם הד"ר המתוסכל. אם אתה מסכים שהוא קיים אז אולי כדאי לשקול ולנסח מחדש את תגובה 634186?
אולי הם "בד"כ לא שרירותיים", אבל זה ממש לא שייך לדמיון בין מעצרים שרירותיים לחטיפות. זה כמו שאני אגיד שקיים דמיון בין ארנב לבקן לבין תולעת מצויה ואתה תענה לי שהארנבות הן ברדך כלל לא לבקניות.
אולי עדיף להיעצר ע"י ישראל מלהיחטף ע"י חמאס, אבל זה, שוב, לא רלוונטי. אתה טענת שאין דמיון בין מעצרים שרירותיים לבין חטיפה. מעצר שרירותי, לצורך העניין, הוא גם מעצר על ידי ממשלת החמאס בעזה, וחטיפה, לצורך העניין, היא גם חטיפה על ידי ממשלת ישראל. לגמרי לא ברור לי למה אתה מעדיף את הראשון על פני השני, בכל מקרה, תשאיר את החלוקה לשפויים וללא שפויים לד"ר המתוסכל (הוא הרי כבר קילג אותך כלא שפוי, אז אני לא לוקח את הדיאגנוזה שלך ברצינות).
לא היו כל כך הרבה חטיפות חמאסיות על מנת להסיק מסקנות סטטיסטיות (החמאס מעדיף להשקיע ברציחות, נראה לי שזה יותר קל לוגיסטית ויותר אפקטיבי מבחינת הטרור), אם נוציא את החטיפה הנוכחית (שאנחנו לא יודעים איך היא תסתיים, או אם היא באמת חטיפה של החמאס) אני חושב שהיתה חטיפה אחת "מוצלחת" ואיזה ארבע כושלות (וקסמן, סספורטס וסעדון ובטח שכחתי מישהו), מחטיפות כושלות אי אפשר להסיק מסקנות סטטיסטיות. אין ספק שזה לא כיף גדול, אבל זה לא נובע מההבדל שבין "חטיפה" ל"מעצר שרירותי" (שגם הוא לא כיף כל כך גדול כמו שמספרים לך) אלא מההבדל בין החוטף לעוצר.
הלוואי שזה יגמר בטוב, אבל למיטב הבנתי זה לא תלוי בי, ואני לא רואה שום דרך שבה זה שאני אפסיק לחשוב תעזור לזה להסתיים בטוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש