בתשובה לאריק, 06/06/14 23:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות שאתה צודק, אני פשוט לא מבין מה עושה שם המילה שייך. קראתי את מגילת העצמאות, ואני לא זוכר שכתוב שם משהו על שייכות. גם ארץ וגם עם הם מושגים שממש לא מוגדרים היטב, אבל אני חושב שיחס השייכות מובן לי טוב מספיק. בדרך כלל שייכות הוא יחס בין אדם לדומם, השטיח (דומם) שייך לי (אדם). אני גם יודע איך להבין שייכות של אדם לאדם ( שזה עבדות). מה שאני לא מצליח להבין זה שייכות בין דומם לדומם (השטיח שייך למזרון?) או בין דומם לאדם (אני שייך לשטיח?). אני יכול להבין באופן מעומעם כלשהו איך אפשר להרחיב את האדם ביחס לקבוצה של בני אדם (כמו למשל עם) ואת הדומם לארץ. למרות שלא ברור לי עד הסוף מה הכוונה ב"פינלנד שייכת לעם הפיני" אני יכול להבין באופן כלשהו (משהו כמו: שטח האדמה עליו נמצאת הארץ פינלנד שייך לקולקטיב האנשים שנקרא העם הפיני), לא בהכרח להסכים, לא להבין את ההשלכות על מישור המציאות של ההכרזה הזאת, אבל להבין את העיקרון, הבעיה שלי היא שאת ההפך (קולקטיב האנשים שנקרא העם הפיני שייך לשטח האדמה שנקרא פינלנד) אני אפילו לא יכול להבין. איך אדם יכול להיות שייך לדומם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא שייך אלא משתייך. הקולקטיב הידוע בכינויו העם היהודי רואה עצמו קשור בעבותות היסטוריים ומיתולוגיים לחבל ארץ שנקרא ארץ ישראל. הכוונה אינה לבעלות של הארץ על העם אלא לכך שהעם מרגיש זיקה חזקה(-שייכות) לארץ. אני מניח שלכל אדם יש מקום שהוא מרגיש שייך אליו יותר מאשר לשאר המקומות, פעמים רבות זה מקום הולדתו, כמודגש בשירי בנימינה של אהוד מנור. אהוד מנור שייך לבנימינה (מרגיש שייכות לשם) ולא בנימינה שייכת לאהוד מנור. כאשר משתמשים ביחס ההפוך- ארץ ישראל שייכת לעם ישראל- גם אז אני חושב שלא מתכוונים לבעלות נדל''נית אלא לחזקה מתוקף אותו קשר מיתולוגי והיסטורי. אלא מאי- הסתמכות על חזקה כזו יוצרת מניה וביה עיוורון כלפי תביעות מקבילות לחזקה מצד גורמים אחרים. צורה זו גם נשמעת לי מיתולוגית מדי, כמו לומר האולימפוס שייך לפנתאון היווני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |