בתשובה לרון בן-יעקב, 06/06/14 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדינת ישראל ''שייכת'' לעם, שיהיה לו רוב בכנסת. ארץ ישראל ''שייכת'' לעם, שאמונתו בכך שזו ארצו חזקה יותר ושנכונותו לסכן את חייו, ואף להקריבם, עבור כך גדולה יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שני המשפטים טעות. מדינת ישראל קמה בהסכמה בינלאומית רחבה במטרה לתת פתרון מדיני לעם היהודי. היא מדינת היהודים ולעולם תהיה. ארץ ישראל לא שייכת לאף אחד, עם ישראל שייך לארץ ישראל ולא להיפך. גם היבוסים והחתים שייכים לארץ ישראל, וגם הפלסטינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עם ישראל שייך לארץ ישראל ולא להיפך" אם אני אומר שהשטיח שלי שייך לי זה אומר שאני יכול לעשות בשטיח שלי מה שאני רוצה לעשות כולל למכור אותו (ומרגע שמכרתי אותו הוא לא שייך לי יותר). כשאתה אומר ש"עם ישראל שייך לארץ ישראל" מה זה אומר וכשאתה אומר ש"ארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל" מה זה לא אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי האישית, מבחינה מוסרית אדמה יכולה להשתייך רק למי שגר עליה או למי שמעבד אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל האינדיאנים ועמים נוספים האדמה כלל אינה יכולה להיות שייכת לאף אחד. גם אצל היהודים חלות מגבלות שונות על מי שמעבד את האדמה. אבל בעולם המודרני מקובלת בעלות חוקית על אדמה על ידי המדינה ועל ידי גופים משפטיים אחרים. כך ארצות הברית רכשה את אלסקה רכישת אלסקה [ויקיפדיה] וכך יהשע חנקין [ויקיפדיה] רכש אדמות ממשפחות ערביות ומכר אותן לגופי התישבות יהודיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההתערבות, אבל מה הקשר בין עמדתו האישית-מוסרית של אנטילופה בקשר לשייכותה של אדמה לתגובתך לדבריו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הביע את עמדתו האישית, אני הראיתי לו שיש עמדות אף יותר אידאליסטיות שמקובלות על עמים שלמים, ואולם ישנם חוקים בעניין שהעולם נוהג על פיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון אומר מה שכתוב במגילת העצמאות. השני אומר שארץ ישראל היא מושג היסטורי, דתי, ואם תרצה מיתולוגי, אבל מושג גאוגרפי די עמום. אפשר לומר שארץ ישראל היא המולדת אליה נכסף העם היהודי בגלות. אי אפשר לומר שהיא שייכת למישהו או למשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאתה צודק, אני פשוט לא מבין מה עושה שם המילה שייך. קראתי את מגילת העצמאות, ואני לא זוכר שכתוב שם משהו על שייכות. גם ארץ וגם עם הם מושגים שממש לא מוגדרים היטב, אבל אני חושב שיחס השייכות מובן לי טוב מספיק. בדרך כלל שייכות הוא יחס בין אדם לדומם, השטיח (דומם) שייך לי (אדם). אני גם יודע איך להבין שייכות של אדם לאדם ( שזה עבדות). מה שאני לא מצליח להבין זה שייכות בין דומם לדומם (השטיח שייך למזרון?) או בין דומם לאדם (אני שייך לשטיח?). אני יכול להבין באופן מעומעם כלשהו איך אפשר להרחיב את האדם ביחס לקבוצה של בני אדם (כמו למשל עם) ואת הדומם לארץ. למרות שלא ברור לי עד הסוף מה הכוונה ב"פינלנד שייכת לעם הפיני" אני יכול להבין באופן כלשהו (משהו כמו: שטח האדמה עליו נמצאת הארץ פינלנד שייך לקולקטיב האנשים שנקרא העם הפיני), לא בהכרח להסכים, לא להבין את ההשלכות על מישור המציאות של ההכרזה הזאת, אבל להבין את העיקרון, הבעיה שלי היא שאת ההפך (קולקטיב האנשים שנקרא העם הפיני שייך לשטח האדמה שנקרא פינלנד) אני אפילו לא יכול להבין. איך אדם יכול להיות שייך לדומם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שייך אלא משתייך. הקולקטיב הידוע בכינויו העם היהודי רואה עצמו קשור בעבותות היסטוריים ומיתולוגיים לחבל ארץ שנקרא ארץ ישראל. הכוונה אינה לבעלות של הארץ על העם אלא לכך שהעם מרגיש זיקה חזקה(-שייכות) לארץ. אני מניח שלכל אדם יש מקום שהוא מרגיש שייך אליו יותר מאשר לשאר המקומות, פעמים רבות זה מקום הולדתו, כמודגש בשירי בנימינה של אהוד מנור. אהוד מנור שייך לבנימינה (מרגיש שייכות לשם) ולא בנימינה שייכת לאהוד מנור. כאשר משתמשים ביחס ההפוך- ארץ ישראל שייכת לעם ישראל- גם אז אני חושב שלא מתכוונים לבעלות נדל''נית אלא לחזקה מתוקף אותו קשר מיתולוגי והיסטורי. אלא מאי- הסתמכות על חזקה כזו יוצרת מניה וביה עיוורון כלפי תביעות מקבילות לחזקה מצד גורמים אחרים. צורה זו גם נשמעת לי מיתולוגית מדי, כמו לומר האולימפוס שייך לפנתאון היווני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר, בכל אופן לא קשר הכרחי ומחיב, בין הסיבה שבשלה הוקמה מדינת ישראל לבין השאלה, אם הסיבה הזו תישמר לעד. כפי שאמרתי, ביום בו מרבית אזרחי המדינה יהיו ערבים, זה היום בו תחדל המדינה להיות מדינת היהודים. כל שנדרש לשם כך הוא שינוי חקיקה (ביטול חוק השבות היהודי וחקיקת , חוק שבות ערבי, למשל). במסגרת השיחדש, שחלקים רבים בעמנו אימצו בהשפעת השמאל ההזוי,המרושע והמסוכן, מובנם של מושגים רבים הפך להיות בלתי ברור. כך, למשל, מושג השייכות. סליחה, אבל אינני מבין אותך ובעיקר אינני מבין, כיצד אתה תופס את מושג השייכות. אולי אני מיושן ולא מתקדם מספיק, אבל האדמה שלי שייכת לי ואני אינני יכול להיות שייך לאדמתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האדמה שלך שייכת לך, אבל - "למה זה כל כך חשוב לדעת מה הגבולות הנוכחיים שלה?" - תגובה 633782. הממ... זה פראדוקסלי משהו, ולא זו בלבד, אלא שהכרזה כזאת, חוששני, עלולה להוות פתח לסכסוכים ולשפיכות דמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, הסכסוכים (בין היתר על הגבולות) הם אלה הגורמים לחוסר הבהירות שלהם/להיעדרם. ההסטוריה מלמדת, שהסיבות לסכסוכים ולשפיכות דמים הם בעיקרם דתיים/כלכליים/ועוד. היעדר שלום בינינו לבין לבנון, לדוגמא, אינו נובע מהיעדר גבול מוסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את התחביר של המשפט הראשון, אבל באופן כללי הבנתי מהתגובה כי ההיסטוריה מלמדת שדוגמאות בלתי קשורות הן דבר נפלא, משופרא דשופרא. אתה יכול להכריז, אם כן: "אדמתי שייכת לי ולא חשוב מה גבולותיה הנוכחיים. בספר הקדוש שלי מסופר שלפני כ-300,000 שנה היתה לי הרבה יותר אדמה, לכן מחר בבוקר אני עומד לכבוש את כל השטח מהודו ועד כוש, ואז זו תהיה אדמתי ואלה יהיו גבולותי. אם זה הצליח לאחשוורוש אין סיבה שזה לא יצליח לי". סביר להניח שאף אחד לא יראה בהכרזה זו הכרזת אדם שפוי והנושא יטופל בהתאם, אבל ייתכן שמישהו רחמן ינסה בכל זאת להסביר לך: "אבל אדוני, אחשוורוש היה מזמן, בזמנים שהכרזות כאלה ופעולות כאלה היו מקובלות וכך נקבעו גורלותיהם של מיליונים לחיים ובעיקר למוות. כיום, בניגוד לזמנים ההם ובייחוד בעקבות הלקחים שלאחר סיום מלחה"ע II, 'גבול' הוא כבר לא מונח גיאוגרפי בעיקרו, אלא הוא מונח בעל משמעות בינלאומית משפטית-דיפלומטית, ואתה לא יכול להחליט החלטה פרטית שתשפיע על חייהם ועל מותם של מיליוני אנשים, גם לא תוכל לטעון שהם אשמים בכל, וכי לו הם היו נכנעים בשקט הכל היה טוב ושליו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כותב הודעה זו כשאני יושב על אדמתי, שאיני יודע מהם גבולותיה במדויק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום בו יבוטל חוק השבות כבר אז תפסיק המדינה להיות מדינת היהודים. גם שינוי כזה לא יכול לדעתי להתקבל בלי מלחמת אזרחים, ואני אלחם נגד זה באותה נחישות. הפעם אהיה בצד שלך. מעניין, הא? "האדמה שלי שייכת לי" - זה, כמו שאמרנו, נדל"ן. מה שחנקין קנה- שלנו. מה ששייך למדינה ולקק"ל - שלנו. מה שמחוץ לגבולות המדינה- לא שלנו, אפילו אם אדוני הבטיח את זה לאברהם, יצחק ויעקב. לכן כדאי לדעת מה הגבולות של המדינה. אתה לא יכול להשתייך למולדתך? אהוד מנור לא שייך לבנימינה? דיין לנהלל? בן גוריון לשדה בוקר? האם נהלל שייכת לדיין? שדה בוקר לבן גוריון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם מישהו יסביר לי מה זה עם ומה זה משנה אם יש במדינה רוב ערבי או רוב יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה עם אני אשאיר לאחרים. אני אתמקד בשאלתך על נחיצות הרוב היהודי במדינה. מדינת ישראל נוסדה בהמשך לתהליך ארוך של הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. העם היהודי היה מפוזר בעולם ולאורך הדורות סבל מאנטישמיות שהתבטאה בפרעות, גזרות ונסיונות השמדה. התנועה הציונית [ויקיפדיה] שאפה לבנות ליהודים בית, כבר מ 1882 החלו עליה מאסיבית והתיישבות של יהודים ציונים בא"י, אבל רק ב 1917 הצליחה התנועה הציונית לשכנע את האימפריה הבריטית לתמוך בשאיפותיה בהצהרת בלפור [ויקיפדיה]. המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י) [ויקיפדיה] היה האמצעי המדיני לסייע לממש את הצהרת בלפור. הערבים בא"י בחלקם היו עוינים את הכוונות של היהודים, וערכו פעולות איבה והתפרעויות נגד יהודים ומרידות בשלטון המנדט. הבריטים הקימו ועדות חקירה לארץ ישראל [ויקיפדיה] כדי לנסות להתמודד עם הדילמה של כתב המנדט שמחייב אותם לדאוג לבית לאומי ליהודים אבל לא לפגוע בזכויות של המקומיים. בסופו של דבר הוקמה ועדה של האו"ם- ועדת אונסקו"פ [ויקיפדיה]. ועדה זו המליצה פה אחד לסיים את המנדט בהקדם האפשרי, ולהעניק לארץ עצמאות לאחר תקופת מעבר. הצעת הרוב היתה חלוקה לשתי מדינות עצמאיות-יהודית וערבית עם מערכת כלכלית משותפת כאשר אזור הכולל את ירושלים ואת בית לחם ישאר נייטרלי ומפורז בחסות האו"ם. העצרת הכללית של האום הצביעה על תכנית החלוקה [ויקיפדיה] וקיבלה אותה ברוב גדול. עם קבלת תכנית החלוקה - - הבריטים הודיעו על סיום המנדט ביום 15/5/48 - רוב ההנהגה הציונית, ובראשה הסוכנות היהודית, הסכימה לתכנית. - ההנהגה הערבית התנגדה לתכנית. - החלו מהומות בארץ, שהיו השלב הראשון של מלחמת העצמאות. ערב סיום המנדט, ביום 14/5/48 התכנסה מועצת העם [ויקיפדיה] ובן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית מה המשמעות של מדינה יהודית? - מדינה שמטרתה לרכז ולהוציא לפועל את השאיפות הלאומיות של העם היהודי, ולהיות ביתו. זו מטרת העל של המדינה, ותכלית קיומה. לכן ההכרזה הראשונה אודות אופיה של המדינה בהכרזת העצמאות היא: מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. מדינה יהודית היא מדינה ששומרת על מסורות וערכים יהודיים- ששפתה עברית, שיום המנוחה שלה הוא יום השבת, שהחוק שלה מושפע מהחוק היהודי, שחגיה הם החגים היהודיים, שבתי הספר שלה מלמדים את ההיסטוריה היהודית ואת התרבות היהודית (תושב"ע, מורשת או איך שקוראים לזה היום), שיוצאת מגדרה כדי לא להפריע לקיים מצוות ומנהגים יהודיים. זו מדינה שנוח במיוחד להיות בה יהודי. כדי לשמור על כל אלה ועדיין להיות דמוקרטיה על המיעוטים במדינה להיות מספיק קטנים כדי לא להשפיע השפעה מהותית על אופיה. ההתחשבות הדמוקרטית במיעוטים מחייבת להתחשב בהם גם כשהם קטנים- לדוגמה שפתה הרשמית של המדינה היא עברית וערבית, למרות שהערבים הם פחות מרבע מהתושבים. בין 1951 ל 1966 שיעור היהודים בקרב תושבי ישראל היה יציב בין 88% ל 89%. מ 1967 עד 1994 שיעור היהודים ירד באטיות ועקביות מ 85% ל 81% מ 1994 עד 2005 הוא התדרדר מ 81% ל 76% ומ 2005 עד 2015 הוא שב לרדת באיטיות מ 76% ל 74.9% סיפוח יו"ש למדינת ישראל יביא לכך ששיעור היהודים בקרב תושבי המדינה ירד ל 60% לכל היותר. בשיעור כזה ישראל תתקשה מאוד להיות גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית, ומכיוון שתכליתה הראשית להיות מדינה יהודית היא תצטרך לוותר לחלוטין על הדמוקרטיה. הבעיה היא שיהודים רבים בעולם רואים היום בערכים הדמוקרטיים חלק מהמורשת היהודית, ועלולים להסתייג מאוד ממדינה יהודית שאינה דמוקרטית. מאידך יהודים רבים כלל לא מוצאים יתרון בדמוקרטיה ויוותרו עליה בלי בעיה כדי לשמור על אופיה היהודי של המדינה. כיוון שאיננו רוצים שעצם קיומה של מדינת ישראל ייצור קרע בעם היהודי, זה ממש הפוך לתכליתה, חובה עליה לשמור על רוב יהודי גדול מספיק שיאפשר לה להשאר גם יהודית וגם דמוקרטית. רוב נינוח כזה הוא לדעתי שלשה רבעים לפחות, ובמינימום שבמינימום הוא אחד יותר משני שלישים. וישנה גם האפשרות הזו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שצריך רוב יהודי כדי שהמדינה תהיה יהודית. מדינה יהודית לפי מה שאתה אומר: 1. "מאפשרת ליהודים להגר אליה" 2. "שפתה עברית" 3. "יום המנוחה שלה הוא שבת" 4. "החוק שלה מושפע מהחוק היהודי" 5. "שחגיה הם החגים היהודיים" 6. "בתי הספר שלה מלמדים את ההיסטוריה היהודית ואת התרבות היהודית" 7. "יוצאת מגדרה כדי לא להפריע לקיים מצוות ומנהגים יהודיים" 1. ההגירה לא צריכה להיות מופלית על בסיס דת, במיוחד כאשר אין הבדל מעשי בין אדם לא דתי שסבו היה יהודי, לאדם אחר, לא לפי הדת ולא לפי המדינה. 2. השפה נקבעה כבר והיא לא תלויה ברוב כזה או אחר אלא באחוז האנשים שדוברים אותה במדינה. כך שהיא לא צפויה להשתנות. 3. יום המנוחה ישאר כמו עכשיו, כמו שזה קיים במדינות אחרות שאינן יהודיות. למה שיום המנוחה ישתנה? 4. למה זה משנה למישהו ממה החוק מושפע, החוק שוב לא משתנה כתלות ברוב של דת כזאת או אחרת. 5. כל אחד יכול להמשיך לחגוג את חגיו לפי אמונתו. 6. בתי ספר יכולים להמשיך ללמד היסטוריה יהודית. המדינה בכלל לא צריכה להתערב בתכנים של בתי ספר שונים. 7. כדי לא להפריע, צריך לא לעשות כלום ולא לעשות מעשה מיוחד. לא להפריע זה המצב הטבעי. להפריע זה המצב הלא טבעי. החלוקה ליהודי וללא יהודי היא שיוצרת את הבעיה, אם יתיחסו לאנשים שכבר גרים כאן כאנשים שווים ללא התיחסות לדת מצד המדינה, אין חשיבות לרוב יהודי או לא. יהדות היא דת, מי שמקיים אותה הוא יהודי, מי שלא מקיים אותה, איננו, וזה עניינו הפרטי ולא עניינה של המדינה, אין שום מקום לערב את הדת בחוקי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהדות היא שיוך אתני, תרבותי ומסורתי לא פחות משהיא דת. ולכן ישנם רבים מאד, כולל רוב מייסדי המדינה הזאת, שהם יהודים גם כשאינם מקיימים את מצוות הדת, בסתירה למשפט האחרון שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשימה שעשית אינה "רשימת הדברים שהופכים מדינה למדינה יהודית" אלא "רשימה של דברים שמדינה יהודית עושה, בין היתר" כשכתבת את הרשימה הנגדית לא הבנתי למה התכוונת. למשל 1. ההגירה לא צריכה להיות מופלית על בסיס דת מה הכוונה "לא צריכה"? האם מדינה יהודית לדעתך לא צריכה להפלות בהגירה או להיפך- שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית? בסעיף 7. אתה צודק ואדייק- אחליף "לא להפריע" ב"לעזור או לאפשר". לדוגמה- האוכל בצה"ל כולו כשר בכשרות לא נמוכה בכלל, זה מאפשר לשומרי כשרות לשרת בצה"ל בלי לחשוש מהאוכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשימה היא דברים שאתה כתבת שמגדירים מדינה יהודית. אם אתה אומר שיש עוד אז כוונתך בעצם שמדינה יהודית היא מדינה שבה יש חוקים שונים שמתיחסים לדת היהודית ומקלים על אנשים שחשובות להם מצוות היהדות תוך כדי קושי על אנשים שלא חשובות להם מצוות היהדות. ובנוסף יש בה חוקים שמיטיבים עם אנשים שהם צאצאים של יהודים. אני לא בטוח שכבר עכשיו רוב האנשים במדינה תומך בכל החוקים האלה. הכוונה שלי ב1. זה שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית לפי ההגדרה שהבנתי ממך למדינה יהודית וכפועל יוצא לא צריכה את חוק השבות. גם לשיטתך אני לא רואה איך צאצא ליהודי שהוא עצמו אתאיסט תורם כהוא זה למדינה היהודית. בקשר לרוב יהודי יש לי שאלה אליך, מה היה קורה במקרה וגם ללא סיפוח, הילודה של לא יהודים פה הייתה גורמת לרוב כזה להעלם. סיפוח לאו דווקא גורם לזה. מה תוכל לעשות במקרה זה? לגרש אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשימה, כמו שכתבתי קודם, אינה מגדירה מדינה יהודית. בתגובתי הראשונה כתבתי לך מהי מדינה יהודית. הדברים אולי נבלעו שם אז אחזור עליהם כאן מה המשמעות של מדינה יהודית? - מדינה שמטרתה לרכז ולהוציא לפועל את השאיפות הלאומיות של העם היהודי, ולהיות ביתו. אתה חושב שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית ולא צריכה את חוק השבות, אבל היא כזו. לא רק שהיא כזו, אלא שזו תכלית קיומה. לא לחינם הבאתי את כל ההקדמה הארוכה שנותנת את הרקע לקום המדינה. אתה צריך סיבה טובה מאוד כדי לשלול את התכלית היסודית שעבורה קמה המדינה, ולא ראיתי שניסית אפילו לשלוף סיבה כזו. צאצא ליהודי שהוא אתאיסט לא צריך "לתרום" למדינה היהודית. המדינה נבנתה על מנת לתרום לו. לשאלתך הדמוגרפית כבר עניתי בתגובה הקודמת אבל אני אפרט: כמדינה יהודית, ולא רק מדינת היהודים, לאורך כל שנות קיום המדינה היתה חשיבות עליונה לרוב יהודי מוצק מאוד בגבולותיה. מדיניות העליה עזרה לשמור על רוב זה גם כאשר הילודה של לא יהודים בתחומי המדינה היתה גבוהה יותר מזו של יהודים. כעבור עשרות שנים של עליה, היום יותר מ 80% מיהודי העולם מרוכזים בשתי מדינות- ישראל וארה"ב, ולכן קשה יותר לסמוך על עליה עתידית כגורם מאזן לפערים עתידיים בילודה. מאידך המגמות הדמוגרפית לא מעלות חשש רציני לאובדן הרוב היהודי המיוחס בגבולות המדינה הנוכחיים (כולל הגולן ומזרח ירושלים) גם ללא עליה מסיבית בעתיד. קצב הילודה של לא יהודים הולך ויורד, ושל יהודים לא. אבל אני מסכים שצריך לדון בשאלה העקרונית, ומבחינה עקרונית אין הבדל בין אבדן הרוב היהודי כתוצאה מסיפוח או כתוצאה דמוגרפית של ילודה. כפי שכתבתי, אבדן הרוב היהודי המיוחס (שני שליש) יעמיד בפני המדינה אולטימטום- להשאר דמוקרטית או להשאר יהודית. כדי להשאר גם וגם היא תצטרך להתכנס לתוך גבולות שממשיכים לקיים את הרוב היהודי המיוחס, וגם זו אפשרות1, אבל אנחנו דנים כאן במקרה ההפוך. במקרה כזה, כיוון שתכליתה של המדינה להיות מדינה יהודית, והדמוקרטיה היא רק כלי ליישום הציונות, נראה לי שהמדינה תוותר על הדמוקרטיה ולא על יהדותה. זה יהיה מצב מאוד מצער ולכן המדיניות הציונית לאורך כל השנים עוד לפני קום המדינה, והמדיניות הממשלתית אחריה, חתרה להמנע ממנו בכל מחיר. מאז הקמתו של גוש אמונים הולכת ומתחזקת מגמה בקרב ציבור הולך וגדל שעניין הרוב המיוחס הוא לא כל כך קריטי עבורם. זהו ציבור שאינו מחשיב במיוחד את הערכים הדמוקרטיים ומוכן לוותר עליהם תמורת ערכים אחרים שהוא מחשיב יותר. כוחו הפוליטי של ציבור זה גדול יותר מכוחו האלקטוראלי ויש חשש שהוא יצליח לכפות את רצונו על ההנהגה ולגרום למדינה לאבד את הרוב היהודי המיוחס וכתוצאה את צביונה הדמוקרטי. אני חושב שזהו חשש גדול בהרבה מהחשש הדמוגרפי שהעלית, והוא זה שצריך לעניין אותך מבחינה אופרטיבית, ולא יהדותה של המדינה, שהיא נתון. _____________ 1 תכניתו של שר הביטחון ליברמן "אום אל פחם תמורת אריאל", למשל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |