בתשובה לאריק, 25/05/14 10:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין הגזמה בתנ"ך איך שאנחנו מפרשים את זה יכול להיות ההגזמה. לדוגמא מצאו הוכחות לזה שהעולם נברא הרבה לפני מה שהתורה אומרת שהוא נברא, אז אפשר להסיק מכאן שהתורה לא נכונה ואפשר להסיק מכאן שאנחנו לא מבינים! כתוב שאלוקים ברא ביום הראשון:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. {פ} ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. {פ} ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ} יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. רק ביום הרביעי נקבע יום כ 24 שעות לפני זה הגיוני שיום היה אלפי שנים, מיליוני שנים וכ"ו.. וככה כל דבר. אז לפני שאתם אומרים שהתורה לא נכונה תבדקו טוב אולי אתם ראיתם רק חלק קטן ולא בטוח הבנתם נכון!! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ככ היקר, במילים אחרות: אתה מרגיש שנכונות האמונה שלך היא אקסיומה שהכל נגזר ממנה (ואיכשהוא - גם הסתירות הפנימיות לא יכולות להפריך אותה). כמובן שזכותך המלאה להאמין שזה נכון, אבל בחור חכם כמוך בטח גם מבין שכל הטיעונים שנגזרים מהאקסיומה הזאת לא רלוונטים למי שלא מסכים להניח אותה מלכתחילה. מה דעתך לקיים את "איש באמונתו יחיה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי גם לפני כמה ימים את זה שאני לא בא לשכנע פה אף אחד! אבל אתם כתבתם את דעתכם אני כתבתי את דעתי אני מסכים לגמרי עם המשפט "צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק) העם אשר התנהגותו עופלה (= התנשאה, כמו "ויעפילו לעלות ההרה"), ולא ישרה (= היתה במרמה) - נפשו בו (= הוא ימות, כמו ויקרא כ9: "מוֹת יוּמָת... דָּמָיו בּוֹ"). לעומת זאת, *העם הצדיק יחיה בזכות אמונתו, אמינותו ונאמנותו* (ראו אמונה = אמת, יציבות והתמדה). מי שהתנהג בגאווה ובמרמה ימות, והעם הצדיק לא ימות - העם הרשע ממנו לא יבלע אותו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתה מצוטט אז כבר תצוטט נכון... אנשים מצוטטים לא נכון ואחרי זה מפרשים לא נכון זה למה אתם מבינים אחרת מאתנו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על העזרה, אבל כתבתי "איש" ולזה התכוונתי. ___ את התואר "צדיק" אני משאיר לחבקוק ולמגלגלי העיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אל תצוטט !! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מנטפקים: "אל תצטט" (ולא "אל תצותת"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, טעות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנכון הוא ''צדיק באמונתו יחיה'' ולכן הפריבליגיה שמורה למתי מעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וביום החמישי, שהיה כבר יום אחד, נוצרו כל בעלי החיים. בניגוד לעדויות שאנו רואים שהם התפתחו במקביל לצמחים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, הניקוד אינו תורה מסיני. הניקוד נוסף לתנך מאוחר יותר כאשר גם יושבי ארץ ישראל כבר החלו לאבד את מסורת ההגייה הנכונה של העברית והיה צורך להעלות על הכתב גם רמזים להגיה. ספר התורה הקדום ביותר שיש לנו (כתר דמשק - חוץ ממגילות ים המלח שנוסחן אינו בדיוק כנוסח המסורה) נכתב זמן לא רב לאחר התגבשות מסורת הניקוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המידע שבמאמר ערכתי מן הספר ``מסע אל פסגת הר סיני``, הרב מרדכי נויגרשל, בהוצאת ``יהדות מזוית שונה``, עמ` 11-47. מעמד הר סיני - הוכחת האלוקים והיהדות מעמד הר סיני בו התגלה האלוקים, מהווה את יסוד אמונת היהדות. מעמד זה, הינו מעמד יחיד במינו בהיסטוריה; אין עם בעולם אשר בצקלונו סיפור אודות אירוע היסטורי דומה, בו אלוקים התגלה להמונים. סיפוריהם של כל הדתות מתחילות מיחיד, שבא וסיפר על עצמו ניסים ונפלאות מכל הסוגים, אשר אינו מדבר על התגלות אלוקית ברורה בפני המונים, בדומה למעמד הר סיני. לו הייתה אפשרות להמציא סיפור שכזה, ודאי היו הדתות השונות שמחות מאוד להמציאו ולאמצו שכן העדרו מחליש בצורה משמעותית את האוטנטיות של דתם. וזאת מכיוון שיסודה של הדת – השליחות שקיבל המייסד – בנוי על סיפורו האישי ללא כל עדים וללא הוכחה של ממש (איש לא ראה את מוחמד פוגש את המלאך גבריאל – כפי שמאמינים מאמיני האסלאם – הוא היחיד שנכח על פי סיפורם, בפגישות האלה והוא זה שבא וסיפר. כמו כן איש לא ראה את מייסד הנצרות מקבל שליחות כלשהיא מהאלוקים – לכל היותר ניתן לומר שהוא בא וסיפר). בנקל ניתן לפקפק בנכונותו של הסיפור. כל אדם יכול לבדות מלבו אינספור סיפורים, ואם הוא מוכשר וכריזמטי יצליח גם לשכנע המונים בנכונותם. שונה לחלוטין דת שיסודה בהתגלות המונית, שתחילתה בהמונים המספרים כי ראו אלוקים, כי שמעו דברי אלוקים וכו`. קהל גדול לא יכול להמציא יחד סיפור, ולספרו במדויק כאילו כולם ראוהו והיו עדים לו. התורה ידעה מראש כי איש לא יצליח להמציא סיפור שכזה. ספר דברים, פרק ד`: ``בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה, באחרית הימים, ושבת עד ה` אלוקיך ושמעת בקולו... כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ [לאורך כל ההיסטוריה האנושית] , ולמקצה השמים ועד קצה השמים [בשום מקום ביקום], הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו, השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש, כאשר שמעת אתה ויחי``. כלומר: התורה המדברת אל היהודי שבכל דור ודור, מבטיחה כי בשום מקום ביקום ולאורך כל ההיסטוריה האנושית לא יהיה מעמד כמו הר סיני בו אלוקים מתגלה לעם (``הנהיה כדבר הגדול הזה``). ולא רק זאת, אלא התורה מוסיפה ומתחייבת שאיש לא יוכל להמציא סיפור כזה (``או הנשמע כמוהו``)! אם אכן ניתן להמציא כזה סיפור, מי כמו כותב פסוקים אלו שיודע שניתן לעשות זאת, יתחייב לכך כיצד נטל סיכון כה גדול להבטיח שאיש בעולם לא יצליח להמציא כזה סיפור ולספרו (שהרי הסברנו שהעדרו של סיפור התגלות המונית מחליש את יסודות הדת) מעמד הר סיני הוא אירוע היסטורי מוכח. וזאת מ-2 סיבות: 1. התורה מועברת מדור לדור תוך רציפות היסטורית בלתי פוסקת. 2. האירוע עצמו ארע בפני רבים. רציפות היסטורית היא מילת המפתח במחקר ההיסטורי, והיא הסיבה העיקרית לראות אירועים בעבר כעובדות היסטוריות. אירועים שעוברים ברצף, נחשבים כעובדות. סיפורה של אישיות היסטורית כאלכסנדר מוקדון, עובר מדור לדור כסיפור שהתרחש לפני המונים. אם הומצא, איש לא ראהו, ולכן קשה מאוד להסביר כיצד ניתן היה להמציאו לשכנע המונים שאכן היה. הנה סיפורו של מוחמד, נביא האסלאם שסיפר כי ראה את המלאך גבריאל בהיותו לבדו במדבר, עובר מדור לדור ברציפות היסטורית בלתי פוסקת. ידוע לנו כי אכן היה אדם שכזה, המונים ראוהו! ואולם, אין אנו יודעים מאומה אודות אמיתות סיפורו, שכן אפילו לפי הסיפור שלהם – איש לא ראה את מוחמד פוגש את המלאך גבריאל מלבד עצמו. תורת ישראל עברה עד הלום תוך רציפות היסטורית אינטנסיבית שאין דומה לה בשום אומה ולשון ושאין כדוגמתה סביב שום סיפור היסטורי אחר. אין איש בעולם היודע לנקוב בשמות אישים כל שהם בדורות השונים, ולו גם בחלק קטן מהם בלבד, ששמו להם מטרה להעביר את סיפורו של אלכסנדר מוקדון. הרציפות ההיסטורית סביב סיפורו הינה רציפות סתמית, ואילו התורה עוברת ברציפות היסטורית שמית מפורטת. הרציפות ההיסטורית של העברת הדורות מתוארכת היטב. אנו יודעים מי היו ראשי הדורות שהעבירו את התורה מדור לדור, באיזה תאריכים ``מלכו`` ובאיזה תאריך נפטר כל אחד והעביר את שרביט ההנהגה למנהיגי הדור שאחריו. רציפות היסטורית צפופה וברורה שכזו היא לבדה הופכת כל מעשה ``השתלה`` של סיפור שלא היה, למשימה בלתי אפשרית. שמות מנהיגי האומה, שהיו ראשי שושלת הקבלה, מוכרים לנו לדורותיהם. אנו יודעים גם פרטים רבים אודותיהם, על אופיים, על האמרות השגורות בפיהם, על האירועים שהתרחשו בתקופתם, כולל התרחשויות שונות בחייהם הפרטיים, ולעיתים השתמרו גם מראה פניהם וגופם. נוכח פירוט שכזה אין להניח שיתכן שתוכנס לפתע מערכת אדירה כתורת ישראל בלא להשאיר חותם. מצוות ``זכר ליציאת מצרים`` מצוות כה רבות נצטוו ישראל לקיים ``זכר ליציאת מצרים``, וזכר לשאר אירועי המדבר (חג השבועות, זכר למתן תורה. חג הסוכות זכר לסוכות ולענני הכבוד). כל חייו של היהודי מוקפים במעשים שנעשים ``לזכר``. לולא ניתנה תורה ליוצאי מצרים והולכי המדבר שזכרו את כל אותם אירועים, כיצד ניתן היה לצוות על כך כיצד החלו לקיים את אותן מצוות ``לזכר`` כיצד ניתן לצוות מאן דהו לעשות מעשים על מנת לא לשכוח, אירועים שמעולם לא ראה על אף שלא היינו באותם אירועים, אנו מקיימים אותם כי אבינו קיימן כל חייו, והרי לא מדובר בהנהגות שלפתע אי באמצע חייו החלו לנהוג לפיהן. והם עשו כן מאותה סיבה עצמה – שאבותיהם קיימו וכו`. אין בעיה להמשיך זיכרונות, אבל אין אפשרות להתחיל בהם אם לא זוכרים אותם בפועל. הראשונים שהחלו לקיים את אותן מצוות חייבים היו אפוא להיות עדי ראיה. האם השתלה הייתה יכולה להצליח? השתלה לא אפשרית מפאת מספר סיבות!: 1. על ה``משתיל`` היה מוטל לשכנע המונים לקבל מערכת ובה, בין השאר, חוקים יוצאי דופן הקשים להבנה. 2. היה עליו לשכנעם בצורה כזו שעוצמת השכנוע תהיה חזקה דיה, כדי להותיר רושם עז בליבם עד יומם האחרון וזאת כדי שיוכלו להעביר את הסיפור לבניהם אחריהם. 3. כיצד נעלם ה``משתיל`` מהזיכרון הלאומי ההיסטורי לאן נעלם ``אירוע ההשתלה`` שאיש לא תיעדו האם איש לא יחוש בתרמית כאשר יבקש ה``משתיל`` : ``אנא בטובכם, אל לכם לספר כי אני סיפרתי לכם את הסיפור... עליכם לספרו כאירוע הידוע לכם זה מכבר...`` בנוסף, אם היו מביאים לעם את התורה בתקופה מאוחרת יותר, מן התאריך עליו מדברת המסורת, היה קשה מאוד לשכנעו לקבלה כי מה יאמר המביא האלמוני אם יאמר ``קבלתי אותה היום וכתבתיה`` אז מייד יאמרו לו: הרי בתורה כתוב ``ויכתוב משה את התורה הזאת...`` (דברים ל``א, פס` ט`). כלומר, שהיא נכתבה כבר ע``י משה. מובן אפוא שהמשתיל לא יוכל לומר`` ``היום כתבתיה`` או ``היום נכתבה``, עליו יהיה לומר, כי הייתה כתובה, וכדי שלא ישאל מייד: ``כיצד לא שמענו על קיומה`` יהיה עליו לטעון, כי הייתה ואבדה, והוא גילה אותה! ואולם כאן ישאלוהו: `` הרי בתורה כתוב שיש הבטחה שלא תשכח – ``וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו`` (דברים ל``א, פס כ``א) והנה נשכחה! שכן, איש לא זוכר אותה מלבדך... ואם הוא יטען – הנה אני זוכר, התורה עברה במשפחתי בסודיות, אז יאמרו לו שני דברים: 1. כשהתורה כותבת ``וענתה השירה הזאת לפניו לעד`` אנו מצפים שלעדות זו יהיה כוח שכנוע כיאה וכיאות ל``עדות`` שהאלוקים מעיד ואם כל העדות מסתכמת בהעברה כה מצומצמת אז זו לא עדות קבילה. ממילא הפסוק לא התגשם. 2. הרי כתוב בתורה : ``רק השמר לך ושמר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה` בחורב`` (דברים ד` פס ט`). איך יתכן שציווי כזה, הכתוב בלשון חמורה כל כך, לא נשמר ע``י איש ואם לא נשמר כיצד ישכנעם ``המשתיל`` שהם צריכים להתחיל במסורת עקשנית שכזו. מסקנה: ``השתלת`` התורה בתקופה מאוחרת מזו שהמסורת טוענת לא הייתה מצליחה, וממילא היא בלתי אפשרית. כיוון שלא הייתה ``השתלה`` הרי ברור כי התורה נכתבה בזמן שהמסורת טוענת וניתנה לאנשים שחוו את המאורעות שיכלו לאשרם או להכחישם. ומתוך שקיבלו את התורה יש כאן הוכחה נוספת שמעמד הר סיני אכן היה כמתואר. מדוע התורה לא הייתה יכולה להתהוות בשלבים כמה סיבות לדבר : 1. היום שבו התורה נחתמה היה חייב להיזכר. היכן הוא 2. כיצד נשמטו מהזיכרון הלאומי כל אותם ``שלבי התהוות`` מדומים 3. בספר דברים פרק ד` פס ב` נאמר: ``לא תוספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו``. אחרי שפסוק זה נכתב לא הייתה כל אפשרות להוסיף מאומה על דברי התורה. שכן כל מי שינסה להוסיף, מייד ידחה ע``י ההמונים. דומה הדבר לתכונת ``הגנת מסמך`` הקיימת ברוב תוכנות המחשב המודרניות. כשמפעילים תכונה זו, המסמך ננעל בפני שינויים. כיצד עברה תורת ישראל בדייקנות במהלך דורות רבים מבלי להשתבש הבה ננסה להמחיש את הדברים ולבנות משחק ``טלפון שבור`` (משחק הילדים) וסביבו ``מנגנוני הגנה``, שיוודאו שלא יחול כל שיבוש בהעברת המסר. מנגנון הגנה מס` 1. כל ילד מעביר עם המילה את העצם אודותיו דובר. אם המילה הינה ``כיסא`` עליו להעביר כיסא. בתורה כזאת הילד השני השומע את המילה ``כיסא`` ודאי לא ישמע אלא ``כיסא``. מנגנון הגנה מס` 2. הילד הראשון יעביר פתק ובו ראשי פרקים של המסר המועבר או רמז אודותיו. מנגנון הגנה מס` 3. כל ילד אומר את המילה לחברו 50 פעם. גם אם עשר פעמים מתוך החמישים ישמע השומע וריאציות שונות של המילה הנידונה, הרי שברוב הפעמים ישמענה במדויק. מנגנון הגנה מס` 4. ניצור עשרה טורים של חמישה ילדים כל אחד. כל הילדים היושבים ראשונה בכל טור וטור, יתאמו ביניהם לומר את אותה מילה. אם הילדים האחרונים יאמרו מילה זהה, נדע כי המילה עברה במדויק. מנגנון הגנה מס` 5. נעשה את התרגיל במשך עשרה ימים בזה אחר זה. כל יום ומצב הרוח שלו, רמת ריכוז משלו. אם בכל אותם ימים הגיעו לאותה תוצאה, סימן שהיא נכונה. מנגנון הגנה מס` 6. הילדים יוזהרו שמי שישבש ייענש קשות, ומי שידייק יקבל פרס. בצורה כזאת, הילדים ישתדלו לדייק כמיטב יכולתם. מנגנון הגנה מס` 7. נעודד מוטיבציה ע``י הסברת גודל התרומה לחברה, לאנושות וכד` אם ידייקו. סיבה נוספת לעורר אצל הילדים רצון לדייק. והנה התורה הועברו מדור לדור כשסביבה כל אותם ``מנגנוני-הגנה`` המוודאים כי מאומה לא זויף: מנגנון הגנה מס` 1. התורה עוברת מדור לדור כרצף רעיוני הנסמך למעשים הנעשים ברציפות יום יום, ולעצמים המלווים את אותם מעשים (טלית, תפילין, שופר, לולב ועוד). מנגנון הגנה מס` 2. התורה מעוברת בצמוד למסמך כתוב המכיל את עיקרי הדברים. מנגנון הגנה מס` 3. התורה נלמדת וחוזרת ונלמדת מידי יום ביומו במהלך ההיסטוריה. התורה מצווה ``ושננתם לבניך`` וגם הנביא ישעיהו אומר (נ``ט) ``ואני, זאת בריתי אותם אמר ה`, רוחי אשר עליך, ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה` מעתה ועד עולם. לא עברה שנה בהיסטוריה בה לא נוצרו מאות יצירות תורניות. לא עברה שנה מבלי שאלפי יהודים עסקו בתורה. מנגנון הגנה מס` 4. שושלת הדורות בה עוברת התורה איה שושלת אחת בלבד אלא רשת של שושלות המתפרסת על פני כל העולם. חלקן היו מנותקות זו מזו במשך מאות רבות של שנים, ואע``פ כן בסופו של דבר חזרו כולם עם אותה תורה שבכתב, אותה תורה שבע``פ, אותם ששה סדרי משנה ואותו תלמוד בבלי. מנגנון הגנה מס` 5. מידי יום ביומו חוזרים יהודים על אותה תפילה ועל אותן מצוות. מנגנון הגנה מס` 6. מעבירי התורה התייחסו לתורה ברצינות שאין למעלה ממנה. רבי ישמעאל אמר לרבי מאיר תלמידו, שהיה סופר סת``ם: ``בני, הוי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת, או מייתר אחת נמצאת מחריב את כל העולם כולו``. (תלמוד בבלי מסכת עירובין דף י``ג). ובאמת ספר התורה נשמר בכל העדות ובכל תפוצות ישראל ללא שינויים של ממש (מלבד כמה הבדלים בכתיב מלא וכתיב חסר וכו`). מנגנון הגנה מס` 7. היהדות פיתחה מוטיבציה אדירה להעביר את המסר בצורה מדויקת. היא דיברה על מעלתם של הלומדים תורה ועל המעבירים אותה בדיוק גדול. מוטיבציה זו באה לידי ביטוי במהלך ההיסטוריה היהודית בכל תפוצות ישראל במסירות נפש שמסרו נפשם היהודים על כל פרט ופרט. לצערנו הגדול ניתנו לעם היהודי אינספור הזדמנויות להוכיח בדם, את מסירותו לתורת ישראל ולאלוקי ישראל. רבים הם סיפורי מסירות הנפש המלווים את ההיסטוריה היהודית. דוגמת 400 ילדים שהפילו עצמם לים ובלבד שלא לעבור על איסורי תורה חמורים. ניסים. הניסים מלמדים שנותן התורה הוא הכוח השולט בטבע. כל הדתות בעולם מספרות על ניסים, שעשו מחולליהן ו``קדושיהן``. אך המכנה המשותף לכל הניסים הללו הינו שכולם אירעו בפני יחידים והתרחשו לפרק זמן קצר ביותר. לעומת זאת, הניסים שהתרחשו במעמד הר סיני, התרחשו לעיני המונים, ונמשכו ברציפות במשך 40 שנה, מה גם מדובר באירועים אשר לא יתכן שהיו אחיזת עיניים, שכן מתואר, כי לא אכלו ולא שתו במשך 40 שנה אוכל טבעי. כל אותן שנים אכלו מן – לחם ניסי - ושתו מי בארה של מרים – באר ניסית. והרי אף אם יעלה מישהו רעיון, כי ניתן לאחוז עיני אדם רעב, ולשכנעו שאכל, אף אם באמת לא אכל, והוא יחשוב שבע, הרי ברור כי אין הדבר יכול להמשך אלא זמן קצר בלבד שכן הגוף דורש את שלו. דוגמה לניסים שנעשו במשך 40 שנה במדבר: 1. עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה, היו מנחים את העם במסעם במדבר (שמות י``ד פס יט`- כ`). 2. ירידת המן בכל יום מן השמים, בכמות שתספיק לעם שלם (שמות פרק ט``ז). 3. בארה של מרים נדדה עמם לכל מקום במדבר (במדבר פרק כ`). נבואות הכתובות בתורה שהתגשמו הנבואות מלמדות שנותן התורה הוא הכוח השולט בהיסטוריה. בבואנו לבחון נבואה כלשהיא, יש לחפש אחר הקריטריונים הבאים: 1. נבואות שנאמרו ללא ספק זמן רב לפני התגשמותן. 2. פשוטו של מקרא ``ופשוטה של היסטוריה``. 3. נבואות מפורטות הנוטלות סיכונים: נגד ההיגיון ונגד הניסיון ההיסטורי. 4. אבסורדים ופרדוקסים. נבואות ירמיהו וישעיהו על בבל: הבה ננסה לעמוד במקומו של הנביא ירמיהו, ולראות את אשר הוא ראה מול עיניו. ירמיהו רואה את האימפריה הבבלית בתפארתה, כובשת את כל העולם, בלתי מנוצחת ומעל הכול – כובשת את ארצו, מגלה את בני עמו, ומחריבה את ארצם. ובכל זאת ירמיהו אומר שבבל האדירה תחרב! ירמיהו וישעיהו ניבאו על העיר בבל את הדברים האלה : ``היתה בבל צבי ממלכות, תפארת גאון כשדים כמהפכת אלוקים את סדום ואת עמורה, לא תשב לנצח ולא תשכון עד דור ודור...`` (ישעיהו י``ג, פס` נ`). לפנינו הבטחה חד משמעית שמהרגע בו תחרב בבל לראשונה, אחרי שהנבואה נאמרה עד... הנצח, איש לא יצליח לבנותה! איזה אדם יעז לדבר על נצח עלינו לזכור, כי גם בימינו אנו, ימים בהם הטכנולוגיה כה מתקדמת ובקלות יחסית ניתן ליצור תשתית לעיר חדשה, מכל מקום, ערים שחרבו – אם במלחמה, אם באסונות טבע, חזרו ונבנו שנית באותו מקום עצמו. אפילו הירושימה ספוגת הקרינה הקטלנית, שהיגיון חייב לכאורה להימנע מלבנות תחתיה עיר באותו מקום, חזרה ונבנתה שנית במקומה הראשון. קל וחומר בעת העתיקה, עת שכה קשה היה לבנות תשתית. מתוך הערך ``בבל`` ב``אנציקלופדיה המקראית``: בבל (עיר)- ``עיר זו שהייתה במשך האלף השני והאלף הראשון לפני הספירה בירתן של אימפריות שונות, לא נשאר ממנה היום אלא שדה חורבות נרחב על שפת נהר פרת ממזרחו...`` אנטישמיות: ``והיית שמה למשל...`` (דברים כ``ח פס` ל``ז) ``ונתן ה` לך שם לב רגז, וכליון עיניים, ודאבון נפש. ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך, בבקר תאמר מי יתן ערב, ובערב תאמר מי יתן בקר, מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה``. (דברים כ``ח פס` ס``ז). תופעת האנטישמיות הינה תופעה בלתי מובנת שהעסיקה חוקרים רבים שניסו להבינה, ואחרי כל המחקרים נשארה התופעה תמוהה. כותב הפרופ` יוסף בן שלמה: ``שנאה זו הינה עקרונית ובלתי מותנית, לא במצב כלכלי ולא בתנאים חברתיים, לא בצורת המשטר ולא בהתייחסות אליו, לא בהצלחה ולא בכיעור, לא בנחשלות ולא בקידמה, כי בכל אלו התנסינו והשנאה בעינה עומדת. ...שונאים אותנו בתואנת היותנו טובים מדי, ומאידך על היותנו מוצצי דם, שאנו בדלנים וגם שאנו מתערבים יתר על המידה. שונאים אותנו בתקופות של שפע כלכלי ורודפים אותנו בעת שפל. מואסים בנו במשטר מלוכני, גם במשטר דיקטטורי או דמוקרטי, ואילו באנרכיה אנו מהווים טרף ראשון לכל בוזז. רואים בנו אחראים לכל כשלון ומיותרים בכל הצלחה, מכים את המתרפס ותוקפים את זקוף הגו, מונעים את קיום מצוות התורה ולעומת זה אין קולטים את המתבולל. כל שעה וכל מצב יש בהם עילה לשנאת ישראל....`` (``סקירה חודשית`` לקציני צה``ל נובמבר 1974). תופעה כזו שאין לה הסבר טבעי ואינה ניתנת לחיזוי מראש. והתורה ידעה! וידעה גם להבטיח למרות הכול שלא נכלה! כיוון שמעמד הר סיני מהווה עובדה היסטורית, וכיוון שהתיאורים על אודות אורחות החיים במדבר, וביציאת מצרים אכן התרחשו, הרי אנו יודעים כי נכון הדבר שיש כוח השולט בטבע ובהיסטוריה והוא נתן את התורה כמערכת הוראות הפעלה של האדם והעולם. מסקנה: התורה ניתנה בסיני, ע``י השולט בטבע ובהיסטוריה וכל פרטיה מדויקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים נמחזר את עצמנו שוב ושוב ונזכיר שהתנ"ך עצמו מפריך את טיעון הרציפות הבלתי פוסקת? בתנ"ך הקדוש כתוב, שחור על גבי לבן, שדורות שלמים שכחו את תורת אבותיהם, ועד שלא נתגלו הכתבים מחדש על ידי חלקיהו (ושפן הסופר החביב כמדומני), לא סיפר אב לבנו בשום יציאת מצרים, ולא קוימה שום מסירה רציפה במשך עשרות שנים. וזה רק במקרה שהתנ"ך טרח להזכיר. קל להאמין שקיטועים כאלה ב'רציפות' התחוללו שוב ושוב (ומן הסתם, משחזרו שוב למסורת העתיקה טרחו להאדיר ולהגדיל את מספריה עשרות מונים, כמקובל. מי שחושב שהמשחק 'טלפון שבור' הומצא במאה העשרים, לא יודע עד כמה הוא קטן ועלוב ליד המשחק 'פפירוס שבור'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני העוברים בבטן אמם, כאשר התינוק האחד קורא בפליאה בבטן אמו: "תראה איזו אמא נפלאה ואוהבת יש לנו, כיצד היא מאכילה אותנו בכל יום". אך אז השיב לו העובר השני בבוז: "איפה אמא? האם תוכל להצביע לי עליה? האם ניתן לראותה? ומדוע היא הביאה אותנו לעולם אם המקום הזה רק נהיה צר יותר ויותר, עד שלבסוף נתנתק מחבל הטבור ונמות ללא מזון ואויר!" והשיבו העובר הראשון באמונה: "הרי אמא נמצאת בכל מקום, אתה רואה אותה כל הזמן ומרגיש את חומה, תוכל לראות את דאגתה לנו בעצם העובדה שאנו חיים וקיימים. אני בטוח שאמא הביאה אותנו לעולם עבור מטרה טובה והיא אוהבת אותנו, גם אם המקום נהיה צר וקשה, יש לאמא מטרה וסיבה טובה לכל זה. אני גם בטוח שזה לא הסוף, ואף כאשר נתנתק מחבל הטבור נמשיך לחיות, אני מאמין באמא ולכן אני גם מאמין שיש חיים אחרי הלידה!" את אלוקים לא מדמיינים. אלוקים אינו "יצור" בעל גוף או צורה, מקום או אפילו זמן. אי אפשר לדמיין אותו גם אם רוצים. אפשר להרגיש אותו, ואפשר לחשוב בחוכמה אודותיו, אך הוא מעבר לכל דמיון. הוא הכל וסיבת הכל, כפי שמסביר הרמב"ם הקדוש (ספר המדע, הלכות יסודי התורה א'): "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא, וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם, הוא שהנביא אומר (ירמיהו, פרק י, י): "וה' אלוקים אמת" - הוא לבדו האמת... הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ, והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית... ואי אפשר שיסוב בלא מסבב... אלוקים זה אחד הוא... לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו בעולם. אילו היו האלוהות הרבה - היו גופים וגוויות, מפני שאין הנמנים השווים במציאותן נפרדים זה מזה, אלא במאורעות שיארעו הגופות והגוויות". אלוקים אינו פיזי, אך הוא מקיים את כל המציאות הפיזית. כשאנו קוראים בכל יום את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", לימדונו המפרשים לכוון במילה "ה"' שהוא יתברך "אדון הכל, היה הווה ויהיה". כלומר שהוא קיים מנצח נצחים ויתקיים לנצח נצחים, ונמצא בכל זמן ומקום, זהו ביאורו של השם המפורש לפי הפשט. אומרים שזו גם סגולה נפלאה להינצל בעת סכנה, כאשר קוראים את המילים "אין עוד מלבדו" בכוונה גדולה, ומכוונים שהוא יתברך האמת היחידה, בעל הכוחות כולם, ושום אדם או כח אחר בעולם אינו יכול להזיקנו כלל. אם תרצה להבין טוב יותר מהו אלוקים, ומה בעצם רצונו מהאדם, עליך לקרוא את החוברת שיחה גורלית. (חוברת שעוסקת במציאות הבורא, האינסוף והזמן, הדתות, תורה שבעל פה, בחירה חופשית, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). מומלץ לקרוא עד הסוף המפתיע ולגלות את משמעות החיים האמיתית למענה נבראה הנשמה... ולא לוותר על אף נושא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו העוברים האלה אכן היו כל כך אינטליגנטיים וסקרנים כמו שאתה מתאר, אני יכול לחשוב בשליפה על חמישה ניסויים לפחות שיכלו לעשות כדי לוודא שאכן אמא קיימת, ושהם יכולים לתקשר איתה. בעיטה אחת קטנה ושומעים את אמא גונחת. צביטה קטנה ברחם ומרגישים שאמא זזה. אגרופים קטנים במורס, ואחרי חודש אפשר לעשות עם אמא שיחות שלמות. אם מקשיבים היטב, שומעים את אמא מדברת עם החנווני. היא ולא מלאך, היא ולא שרף. אלפי ומיליוני אנשים מאד אינטליגנטיים, שחשבו הרבה וניסו הרבה, לא הצליחו ולו פעם אחת בודדת לעשות ניסוי שיוודא את קיומו של אלהים, או לפחות את קיומו בצורה שמתקשרת ולו קמעה עם בני האדם. אז הסיפור החביב הזה שלך לא עובד, אולי תנסה אנלוגיה אחרת מוצלחת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה איתך אני מרגיש את אלוקים, אני מבקש אושר אני מקבל הורים חברים , אני מבקש אומץ אני מקבל ניסיונות להתמודד איתם וכ''ו. אתה מגיע בול לנקודה אבל חסר לך עוד צעד אחד קטן בשביל להבין.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודי מרגיש את ברהמה, אחמד מרגיש את מוחמד, ג'ון מרגיש את ישו (כולל אושר, הורים, חברים, יו ניים איט), טום קרוז מרגיש את העכבישים החיזריים של הסיינטולוגים, היפני מרגיש את אלי השינטו בגינה שלו, ואפשר להמשיך עוד ועוד. הניסוי שהצעתי עבור העוברים יעבור (כמעט) לכל עובר ועובר, ללא הבדל גזע, מין, או איזה סיפורים סיפרו לו כשהוא היה קטן. אבל האמת כדאי לעצור כאן, אין לי שום כוונה להתווכח על מה שאתה מרגיש. מבחינתי זה סבבה לגמרי, אני רק מראה לך כמה טיעונים למה לאנשים שלא מרגישים אותו דבר, יש סיבות למכביר לא להאמין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |