בתשובה לאריק, 21/05/14 10:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם רוב הדברים שהזכרת בפיסקה האחרונה גם לי יש בעייה. אין לי שום ספק שאנחנו (==מדינת ישראל בהתנהלותה בשטחים) רחוקיםם מלהיות טלית שכולה תכלת, והרבה דברים נעשים באופן לא ראוי. חלקם מתוך כוונות פוליטיות נסתרות, וחלקם - אולי גרוע יותר - מתוך טיפשות, אדישות, אטימות ולפעמים סתם בטלנות ועצלנות. בעיקר חורה לי לאחרונה ההתעלמות הפושעת מכנופיות החוליגנים שמסתובבות בשטח ועושות כרצונן, מבלי שיבוא איזה שוטר שראוי לתפקידו ויזרוק אותם לכלא. אני כן רוצה לומר שברמה העקרונית, ההשוואה בינינו לבין שאר אומות העולם איננה מופרכת כשלעצמה. שליטה צבאית-בטחונית על אוכלוסיה שאיננה אזרחית, וודאי חלקה אויב בעין ובפועל, היא מתכון בטוח להפרות חמורות של זכויות שלא קורות ליעיתים במצבים אחרים, שלא לומר שהיא גם מתכון בטוח לשפיכות דמים ברמה כזאת או אחרת. אבל אם נקבל לרגע את העמדה שסיום המצב הזה מסובך מאד וכרגע אולי כל האופציות האחרות גרועות יותר, אני חושב שכדי 'לשפוט' עד כמה אנחנו נוראים, מקור הייחוס העיקרי הוא מקומות וזמנים אחרים בהיסטוריה שבהם עמים אחרים נאלצו להתמודד עם סיטואציה דומה. זה מתקשר אגב לעקרון הראשוני שהגדרתי לפיו מוסר הוא (כמעט) תמיד ענין יחסי. אם כל האנשים, כשהם ממהרים לפגישה, עוברים באדום חופשי ועל הדרך דורסים זקנות חסרות-ישע, ואתה במקרה כזה עובר בכתום, צופר לזקנה אבל עוצר לפניה, ועל הדרך גם מפטיר קללה עסיסית - אז יכול מישהו לשבת מהצד, כשהוא שותה בנחת תה ולא ממהר לשום מקום, ולומר לך: אתה איש איום ונורא, עבריין ומניאק בכללי, ובכלל לא משנה לי מה שאחרים עושים. אבל לדעתי נקודת הייחוס שלו שגויה ולא הוגנת. זה אגב לא אומר לרגע - לפני שקופצים כל אנשי הקש - שכדאי שתעבוד קצת על הנימוסים ודרך-הארץ שלך, בזמנך הפנוי ולפני שתגיע למצב שגם אתה תדרוס זקנות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה. אני זוכר שבמבצע ״עופרת יצוקה״ אני חושב, היה מקרה בו צה״ל הרג את בנותיו של רופא מעזה, והוא דיבר בשידור חי עם אחד מערוצי הטלביזיה. למרות שהילדים שלי ישנו במקלט כל התקופה - הלב נשבר. ועם זאת, אתה חושב לעצמך - זה ארוע איום ונורא. מזעזע באמת. ילדים, ראבק. אבל כמה מאות מטרים מטווח ביתו של אותו רופא, יש עמדת מרגמות/ קאסמים /וכו׳ שהאנשים שמאיישים אותה לא יורים בשוגג. הם מנסים בכוונה תחילה לירות למרכזי אוכלוסיה ולהרוג ולפצוע כמה שיותר אנשים. מבחינתם, ככל שזה יהיה יותר חמור ומזעזע - למשל,גן ילדים, הרי זה משובח. ואז אתה בוחןשוב את הארוע עם הרופא, ובצד הזעזוע גם מסתדרת ההבנה שבמלחמה כמו במלחמה - יש גם קורבנות חפים מפשע. אבל אין חייל צה״ל אחד, גם לא כזה מההתנחלות הימנית ביותר לדעתי (ואני לא מכיר כאלה) שיירה בכוונה תחילה על ילדים שלא עשו כלום. להבדיל מהצד השני. אז כשאני מנסה להסתכל על שאלות של מוסר, אני שואל האם יש כזה דבר מוסר ממוצע. היינו, מוסר לאומי, מוסר של אומה, שמורכב גם מהמוסר שלי (שפסול לדעתך אולי) וגם מהמוסר שלך. ובהסתכלות כזו, אני חושב שמדינת ישראל עדיין יכולה להחשב כמוסרית. בוודאי לעומת כל מדינות ערב סביבנו, מול רוסיה, ומול ארה״ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת, הטענה של האלמונית לא היתה שישראל "מוסרית", אלא ש(ואני מצטט): "אין באמת דיכוי"1, אתה יכול לטעון שהדיכוי מוצדק, אתה יכולת לטעון שהוא מוסרי... אבל לטעון שהוא לא קיים? מסוג הטענות שאי אפשר באמת להגן עליהן מלבד על ידי הטקטיה הכל כך מייאשת של שינוי הנושא, וחבל שאתם נתרמים לזה בכזאת חדווה. 1 תגובה 633099. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, בטח ובטח שאני יכול לטעון שיש דיכוי שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה - אני האחרון שיכול (או רוצה) להפריע לך לטעון משהו. בכל זאת, היה נחמד אם בצד הטענה היית מביא גם איזה הסבר (לא רק למה היא נכונה, אלא למה אתה חושב שהיא קשורה למשהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה קורא לפעולות סבירות, שנעשות כדי לשמור על ביטחוננו, דיכוי, היות וזה באמת פוגע ומגביל את החופש שלהם במידה כלשהיא, אז בטח שהפעולות הלא-סבירות שהם עושים, מתוך תקווה שנעבור לגור בים, הם דיכוי שלנו. אל מול הרג מקרי של חפים מפשע, יש הרג מכוון של חפים מפשע, אל מול מעצרים מנהליים יש חטיפות, הגבלות על חופש התנועה יש לשני הצדדים וכו'. גם בזה שמפשפשים לי בתיק בכניסה לקניון1 הם אשמים. כדי לשמור על השיח מועיל, אולי עדיף לא לדבר פגיעה מידתית בזכויות כדיכוי. דיכוי זה כשחמאס זרק מתנגדי משטר מגגות עזה, וירה מרגמות על מסגד בגלל חוסר סימפטיה לדרשה שהתנהלה בו. דיכוי זה הפרדת חובה בין בנים לבנות בבתי ספר של האו"ם בעזה. דיכוי זה העדר זכויות לנשים, למיעוטים ולהומואים. מה שאנחנו עושים זה פחות מהמינימום הנדרש כדי למנוע דיכוי שלנו, וגם את זה הם יכולים להפסיק ברגע, לא ע"י כניעה או הכרה בצדקתינו, אלא על ידי לקיחת אחריות על הצד שלהם בסיכסוך. 1 אם הייתי הולך לקניונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הדיכוי מוצדק, אולי הדיכוי סביר, אולי הדיכוי מצומצם יחסית, אולי הדיכוי מידתי, אולי הדיכוי מוסרי, אבל מה שבטוח זה שהדיכוי קיים. לא ברור לי איך אפשר לחלוק על זה בלי להשמע מגוחך (ע"ע תגובה 633157) ובטח שלא ברור לי איך אפשר לחלוק על זה ובו זמנית לטעון שהוא סביר, מצומצם, מידתי, מוצדק, מוסרי וכו' (ולו משום שמשהו לא קיים לא יכול להיות מידתי, מצומצם, מוצדק, מוסרי, מידתי וכו'). זאת הרי סתירה לוגית, לא משהו שאפשר להתווכח עליו ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, יש דיכוי של הפלשתינים על ידינו, יש דיכוי שלנו על ידי הפלשתינים, יש דיכוי שלנו על ידי המדינה1, דיכוי שלנו ע"י החברה2, על ידי הקרובים לנו והרחוקים מאיתנו ועוד. כולנו מדכאים ומדוכאים. עצם הטענה שיש דיכוי, בלי לשים אותו בפרופורציה, היא טענה לא מעניינת. 1 כל מדינה. סביר, מידתי ומדכא. 2 כל חברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהטענה שיש דיכוי היא טענה לא מעניינת1, אבל הטענה שאין דיכוי היא לא רק טענה לא מעניינת, יותר מזה, היא טענה לא נכונה וטענה שאין טעם להגן עליה. אילו הימנית היתה מגיבה ב"אמנם יש עם שחי תחת דיכוי, אבל הדיכוי מוצדק/מוסרי/מידתי/מצומצם..." הדיון היה יכול להיות אחר, אולי מעניין יותר2, אבל לפחות ראוי להגנה. על הטענה "אין דיכוי" לא ראוי להגן, ועצוב שאנשים בוחרים להגן עליה רק בגלל שמי שטען אותה שייך למחנה שלהם (או בגלל שמי שטען נגדה לא שייך למחנה שלהם). 1 אני מניח שאתה מתכוון לאותו אופן שבו הטענה ש 0.999999.... זה 1 היא טענה לא מעניינת. ז"א, שהיא פשוט נכונה, אין באמת טעם להתווכח עליה וכל מי שניסה וינסה לבדוק את הנכונות שלה יבין שהיא נכונה אחרי שתי דקות. 2 יש לי ספק גדול מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו,הוא הסכים איתך תגובה קודמת,יש דיכוי! כולם מדכאים את כולם וכל מגבלה היא דיכוי וכל יחסי אנוש הם דיכוי אבל למה לעצור בדיכוי?-אין דבר כזה חופש,אין דבר כזה גבוה,אין דבר כזה יפה,אין דבר כזה דבר כזה תסריט- העולם:יוסיין בולט הוא אדם מאוד מאוד מהיר, הכי מהיר בעולם בריצה למאה מטר שמאלני כל העולם:לא,הוא אדם מאוד מאוד איטי העולם:למה איטי? אין אדם חי או מת שמגיע או הגיע למהירות שלו שמאלני כל העולם:אותנו לא מעניין ב"מהיר יחסית",הוא אדם איטי-עובדה-הוא משתמש בחיכוך של רגליו על הקרקע כדי להתקדם-זאת התקדמות איטית העולם:100 מטר ב9 שניות זה לאט?! שמאלני כל העולם: ברור!למה אנחנו צריכים לקבל על עצמנו מגבלות איטיות כאלה?! למה הוא לא רץ ב8 שניות? ב7.5? תראו כמה זמנים שהוא לא מגיע אליהם!רק פרובינציאלים פשיסטים רואים ב9 שניות דבר "מהיר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריט קצת יותר דומה למה שמתרחש כאן העולם: :יוסיין בולט הוא אדם מהיר. ימנית: אין דבר כזה "יוסין בולט". העולם: בטח שיש, הנה אוסף גדול של עדויות לקיומו. ימני כל העולם: כל העדויות האלה לא מוכיחות שבולט יודע לשחק כדורגל. העולם: יודע או לא יודע, הוא עדיין קיים. ימני כל העולם: בוויקיפדיה כותב שכדורגל "הוא ענף הספורט הקבוצתי הפופולרי והנפוץ ביותר בעולם". העולם: ולכן יוסיין בולט לא קיים? ימני כל העולם: הטיעון כאילו יוסיין בולט קיים הוא טיעון אנטי מוסרי, ולפיכך מתאים לשמאלנים. העולם: ולכן יוסיין בולט לא קיים? ימני כל העולם: למה לעצור ביוסיין בולט, למה אתם לא מדברים על אסתר רוט שחמורוב, רק כושים אתם אוהבים. אני: טוב, סליחה, אני מרים ידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Like.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער,לא צירפתי מקראה: 1.יוסיין בולט=ישראל 2.מהירות=דיכוי 3.אלוף העולם=ניצח אנשים אחרים=השוואה למקרים/מדינות/מצבים דומים 4.חיכוך של הרגליים עם הקרקע=מגבלה/מציאות מובנת בוא ננסה שוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהירות = דיכוי => הגברת המהירות = הגברת הדיכוי הדיון הזה מדכא אותי, כדאי שאצא ממנו במהירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי נשמעת טענת הדיכוי כה נלעגת לנוכח המיליארדים שזרמו ליישות הפסלטינית במשך השנים, ואשר במקום להיות מושקעים בפיתוח, הושקעו במאבק אשר כולל לא רק התחמשות והתקפות טרור, אלא בעיקר את הפצת שנאת ישראל בעולם. זו הבעיה עם טענת הדיכוי כמו גם עם טענת הכיבוש, שחוג "השלום" הישראלי הפך אותה ליסוד מוסד של הגדרת הסכסוך כולה, משל מה ישנו רק צד אחד בסכסוך, משל מה לא היו לפלסטינים אפשרויות לבחור, ובאופן כללי, כל עוד לא יקבל הצד הישראלי את תביעות הפלסטינים ככתבן וכלשונן, אפשר יהיה להמשיך ולזמר אותן זמירות. 95 אחוזים. מי יאשים אותם. זה מה שלימדו אותם. זוהי חברה שעברה אינדוקטרינציה. : "הערבים מעריצים את הפיהרר..הם רואים אותו כקדוש". כותב גבלס ביומנו ב- 1938 בהתייחס לאירועי הדמים בפלשתינא במה שקוי "המרד הערבי". על יסוד רדיפת היהודים, צויר אדולף היטלר כגיבור ערבי, מעין צלאח א-דין מודרני. בארץ ישראל הניפו את דגלי צלב הקרס, הפגינו בגלוי בעד גרמניה שראו בה בת ברית על יסוד אחד ויחיד שהוא המטרה המשותפת של "סילוק" היהודים. אלפרד רוזנברג נותן ביטוי לאותה ברית שכרתה גרמניה עם העולם הערבי בכך שהוא מתייחס לאסלאם בתור הדת המבשרת את הנאציזם, על פי מה? לא על פי איזו אמונה, אלא על פי השאלה האחת והיחידה של היחס כלפי היהודים. בשל השמדת שבטי היהודים ח'ייבר וקורייש בידי מחמד. "הסכם ח'ודייבה" כדוגמא למתווה ולפיו חותמים הסכם עם היהודים בשלב ראשון כדי להשמיד אותם בשלב השני, חוזר ונשנה בטרמינולוגיה של ההנהגה הפלסטינית בתור האופן שבו - הם - רואים את אוסלו. בתור אב טיפוס של הסכם אוסלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי נשמעת טענת הדיכוי כה נלעגת לנוכח המיליארדים שזרמו ליישות הפסלטינית במשך השנים, ואשר במקום להיות מושקעים בפיתוח, הושקעו במאבק אשר כולל לא רק התחמשות והתקפות טרור, אלא בעיקר את הפצת שנאת ישראל בעולם. זו הבעיה עם טענת הדיכוי כמו גם עם טענת הכיבוש, שחוג "השלום" הישראלי הפך אותה ליסוד מוסד של הגדרת הסכסוך כולה, משל מה ישנו רק צד אחד בסכסוך, משל מה לא היו לפלסטינים אפשרויות לבחור, ובאופן כללי, כל עוד לא יקבל הצד הישראלי את תביעות הפלסטינים ככתבן וכלשונן, אפשר יהיה להמשיך ולזמר אותן זמירות. 95 אחוזים. מי יאשים אותם. זה מה שלימדו אותם. זוהי חברה שעברה אינדוקטרינציה. : "הערבים מעריצים את הפיהרר..הם רואים אותו כקדוש". כותב גבלס ביומנו ב- 1938 בהתייחס לאירועי הדמים בפלשתינא במה שקוי "המרד הערבי". על יסוד רדיפת היהודים, צויר אדולף היטלר כגיבור ערבי, מעין צלאח א-דין מודרני. בארץ ישראל הניפו את דגלי צלב הקרס, הפגינו בגלוי בעד גרמניה שראו בה בת ברית על יסוד אחד ויחיד שהוא המטרה המשותפת של "סילוק" היהודים. אלפרד רוזנברג נותן ביטוי לאותה ברית שכרתה גרמניה עם העולם הערבי בכך שהוא מתייחס לאסלאם בתור הדת המבשרת את הנאציזם, על פי מה? לא על פי איזו אמונה, אלא על פי השאלה האחת והיחידה של היחס כלפי היהודים. בשל השמדת שבטי היהודים ח'ייבר וקורייש בידי מחמד. "הסכם ח'ודייבה" כדוגמא למתווה ולפיו חותמים הסכם עם היהודים בשלב ראשון כדי להשמיד אותם בשלב השני, חוזר ונשנה בטרמינולוגיה של ההנהגה הפלסטינית בתור האופן שבו - הם - רואים את אוסלו. בתור אב טיפוס של הסכם אוסלו. אולי לא היה מקום לאזכר את כל אלה אלמלא מי מבין אותם החוגים המקשטים את עצמם בביטויים "שלום" "כיבוש" "דיכוי" גם עושים מאמץ להכחיש ולהתכחש לאותו קשר פלסטינאצי מאז ועד היום, ולהתייחס לאלח'וסייני כאל אדם יחיד בודד ויוצא דופן. משל מה האיש אשר הוציא עשרות ומאות אלפים למלחמת חורמה ביהודים, מכלל הערבים אוכלוסי הארץ. משל מה כל ההשתתפות שלו במערך רצח העם היהודי והכחדתו, משל מה כל אלה אינם מייצגים אלא אותו בלבד, וכי אין מדובר במנהיג הדתי והלאומי של כלל הציבור הערבי, אולי מכונן הלאומיות הערבית הפלסטינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אותו אדם אשר מלמד פה אפולוגיה על האנטישם הנאלח מחמוד עבאס, הוא עיקר. הוא כשלעצמו חסר חשיבות. אלא שדווקא משום כך, החומרים שהוא מפיץ מתוך העתקה ושכפול, הם מייצגים ומעידים על האפולוגיה הכללית של מחנה אוסלו על היישות הפלסטינאצית שהקימו והאכילו וגידלו במו ידיהם. כאילו לא אותו אדם ש''גינה'' את השואה באיזו ציניות מרושעת, הוא לא רק האדם אשר חתום על התיזה אשר לפיה הציונים גרמו לגרמנים לרצוח ביהודי אירופה, מאתיים אלף במספר, מתוך מזימה לעורר סימפטיה בקרב הקהילה הבינ''ל שעל מנת לגזול ולנשל את פלסטין. לא זאת בלבד, אלא שאותו אדם אשר ''גינה'' את השואה, הוא גם אותו אדם אשר חתום על המדיניות הפלסטינית המודעת להפצת תעמולה אנטישמית, הפצת עלילות דם, הפצת סטריאוטיפים, דה לגיטימציה של זכות הקיום של מדינת ישראל ברחבי העולם. הרשות הפלסטינית היא היישות המדינית היחידה מאז הרייך השלישי, שהפצת האנטישמיות ושנאת ישראל ברחבי העולם, היא יסוד מוסד של מדיניות החוץ שלה. ואולי זוהי מדיניות החוץ הפלסטינית בכללותה. ולשם כך נחזור אל הנתון שהביא אישקש. תשעים וחמישה אחוזים. מבלי להיכנס כעת לציפייה המוזרה של אותם חוגים, ולפיה יהודה ושומרון אמורים להיות מוענקים לפלסטינים בבחינת ''עולם חדש'', שיוכלו להקים שם איזו יישות בלתי תלויה בחירות גמורה ולעשות מה שבא להם, דבר שאינו קיים בשום מקום מעולם. רק נציין את דוקרטינת מונרו אשר בנסיבותיה שללה ארה''ב למעלה ממאה וחמישים שנה חירות ממין זו על יבשת שלמה. מבלי להיכנס לכך, השאלה אינה האם קיים דיכוי, אלא האם אנו רשאים שלא לדכא את הדבר הזה אשר כיום מייצג את הפלסטינים, והאם אנו רשאים לאפשר לו לצמוח ולגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורייש היה שבטו של מוחמד עצמו וודאי שלא היה יהודי. הסכם חודייבה נחתם בין מוחמד לאנשי מכה, לא עם היהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, גם אני לא צרפתי מקראה. אני סומך על הקוראים האינטליגנים שיבינו לבד. אולי כדאי גם לך לנסות (גם לנסות להבין לבד, וגם לנסות לסמוך על הקוראים האינטליגנטים שיעשו את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי,לא עובד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון כאילו העם היהודי מדכא את הפולש הערבי האימפריאליסטי למולדתו הוא טיעון אנטי מוסרי, ולפיכך מתאים לשמאלנים. אם הערבי הפולש מרגיש ''מדוכא'', הדלת תמיד פתוחה בפניו והוא יכול לחזור למולדתו בחצי האי ערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך היא במקרה הטוב היתממות. נוכחות צה"ל בשטחים הכבושים, יותר משנועדה לשמור על ביטחון המדינה, היא מהווה כחברת שמירה של המתנחלים וכביצוע של מדיניות הסיפוח הזוחל והנישול. (צה"ל הודה בזה לאחרונה). ההיתלות במישטרים גרועים יותר (שכחת להזכיר את סוריה ואיראן, ואם כבר החמאס אז למה לא החיזבאללה?) היא מגוחכת כשאנחנו טוענים להיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. בניגוד אליהם, מצב הכיבוש נובע יותר מטיפשות ואטימות מאשר מרישעות אבל המדיניות ההרסנית של הסיפוח הזוחל ושמירת הסטטוס קוו שלא השכלנו להתנער ממנה ולהתגבר עליה היא התורמת יותר מכל למצב הטרור והיא הממשיכה לסבך אותנו בשד המדיני הבינלאומי ה"אנטישמי". להזכירך, לרשות הפלסטינית יש חלק נכבד בשמירת השקט בגדה ובלחימה אינטנסיבית בטרור הפלסטיני ואף על פי כן הם לא קיבלו הזדמנות הוגנת להסדר מדיני (גם לאור הסרבנות מצידם). המצב הקיים מזין את עצמו עד כדי כך שלכל מעשה עוולה נמצא תירוץ או הצדקה או ננסה להתחמק ממנו ע"י פרט טכני כלשהו. נכון לעכשיו, מדינה שלמה מנסה לראות כיצד ניתן להוכיח שהסרט על ההרג בביתוניא וכן הדו"ח מבית החולים ברמאללה מפוברקים. טוב שלא מנסים להראות שגם המוות של שני הנערים הפלסטינים מפוברק. איך כתב על זה חנוך לוין? "עובר אדם ברחוב ומעיף מבטים עצבניים לצדדיו ולאחוריו – ייחשד כמחבל ערבי. עובר אדם ברחוב ומביט קדימה בנחת – ייחשד כמחבל ערבי קר רוח. עובר אדם ברחוב ומביט השמימה – ייחשד כמחבל ערבי דתי. עובר אדם ברחוב ומבטו מושפל – ייחשד כמחבל ערבי ביישן. עובר אדם ברחוב ועיניו עצומות – ייחשד כמחבל ערבי מנומנם. לא עובר אדם ברחוב – ייחשד כמחבל ערבי חולה. כל החשודים המנויים לעיל ייעצרו. במקרה של ניסיון הימלטות תיירה יריית אזהרה באוויר. הגופה תועבר למכון הפתולוגי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגן על הטענה הזאת ע"י מתן ההגדרה של "דכוי". לפי ויקיפדיה: "דיכוי הוא הפעלה של כוח שרירותי ואכזרי על אדם או על קבוצה של בני אדם" נכון שאם תגדיר "דיכוי" כהגדרה השמאלנית: "דיכוי הוא מה שהיהודים עושים לערבים" אי אפשר יהיה להגן על הטענה הזאת, אבל לא יתכן לשלול טענה ואחר כך לחבר הגדרה תומכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו רוצים לצאת מוסריים בהשוואה בינלאומית זה קלי קלות - אנחנו תמיד יכולים להשוות את עצמנו לאמריקאים (פצצות תבערה על טוקיו, 2 פצצות אטום על אוכלוסיה אזרחית, ריח הנאפאלם על הבוקר בויטנאם, גואנטנמו). אבל לדעתי זה רע מאד לחפש השוואה כזו. אני לא רוצה להשוות את המדינה שלנו לשום דבר חוץ מאשר לערכים שעליהם היא מושתתת. הערכים שאמריקה קמה עליהם אינם דומים כלל לערכים שמדינת ישראל קמה עליהם. לו הייתי חושק בערכים האמריקאיים הייתי קם והולך לשם, אבל אלו ערכים שרחוקים מאוד מהערכים שלי. הערכים שלי הם ערכי הדת היהודית, הציונות, הסוציאליזם והדמוקרטיה שהתגלמו בהכרזת העצמאות והתגשמו במדינת ישראל בפועל. השליטה שלנו ביהודה ושומרון שהחלה כפקדון שמלכתחילה לא רצינו לספח אותו על אוכלוסייתו (למעט ירושלים, מסיבות מובנות) כבר מתקרבת לשנתה החמישים! אלו ארבעים ושבע שנים שבהן אין למדינה שלנו גבולות ברורים, שאנחנו מתעמרים באוכלוסיה המקומית, תוקעים בתוכה טריזים ושופכים עשרות מיליארדים לטובת צרכי התחבורה והבטחון של המתנחלים שבחלקם התישבותם כלל אינה חוקית. ככל שחולף הזמן המשך השליטה באוכלוסיה המקומית פוגע בערכים שלנו עוד ועוד. לבנו כבר גס בסיפורי התעמרות. הסרטן שמחלחל לחברה שלנו הוא של קהות לב, וקהות לב עומדת בניגוד מוחלט לערכים שעליהם קמה המדינה הזאת. הרוב הדומם לא רוצה לקרוא את דוחו"ת "בצלם" ו"יש גבול", ולא רוצה לשמוע את גדעון לוי ועמירה הס (אני מודה שהם מעצבנים בחד-ממדיות שלהם). אם הוא יקרא וידע הוא יכנס לדיסוננס בין הערכים שלו למה שמתבצע בשמו בשטח. לאט לאט קהות הלב הזו מתפשטת. אתה עדיין מתרעם על פעולות "תג מחיר" אבל יש חלקים בציבור שליבם כבר קהה ואינו נחמץ כשהם רואים את הנבלה הזו. זה רע, וזה מתפשט. נותר רק לצטט את הנביא ליבוביץ'1: "אנו נידונים להתקיים בארצנו ללא שלום וללא בטחון, כאשר התקיים העם היהודי בכל אלפי שנות קיומו ; ולמען קיום זה נצטרך לקבל על עצמנו מאמצים עליונים וקרבנות גדולים מתמידים. לפיכך מן ההכרח שנברר לעצמנו מה יהיה טיבה של המדינה שלמענה נקבל עלינו ועל בנינו קיום כזה, ולאור בירור זה נקבע עמדה לבעיית "השטחים"" ובהמשך: "כל התוכן של המפלצת הקרויה "א"י השלמה" לא יהיה אלא קיום המנגנון השלטוני-מינהלי שלה. מן הבחינה החברתית : תוך זמן קצר לא יהיה עוד במדינה ההיא לא פועל יהודי ולא חקלאי יהודי. הערבים יהיו העם העובד, והיהודים יהיו מנהלים, מפקחים, פקידים ושוטרים, ובעיקר - שוטרי-חרש. המדינה השלטת על אוכלוסיה עויינת של 2-1.4 מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת ש.ב., עם כל מה שמתחייב מזה כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי. השחיתות האופיינית לכל משטר קולוניאלי תדבק גם במדינת ישראל. המינהל יצטרך לעסוק בדיכוי תנועת-מרי ערבית - מזה, וברכישת קוויזלינגים ערבים - מזה. יש חשש שגם צה"ל - שהיה עד עכשיו צבא עממי - יתנוון ע"י הפיכתו לצבא-כיבוש, ושמפקדיו שיהיו למושלים צבאיים יהיו כעמיתיהם באומות אחרות" אני רוצה להעביר את הערכים שלי הלאה לילדים שלי. אם המוסר שינקתי מבית אבא הוא לא לדרוס זקנות במעבר החציה אבל כולם מסביב דורסים, אני לא אסתפק בלא לדרוס אלא אנסה כמידת יכולתי להגן על הזקנות. כי אם אני חושב שלא לדרוס זקנות זה רע, אני לא יכול לעבור על זה בשתיקה. וכך אני שואף גם לחנך את ילדי. לא מזמן ערכתי שיחה כזו עם בני והסברתי להם שמאחורי כל ילד רשע שהתעלל או עשה מעשים מגונים יש 20 חבר'ה שעודדו אותו ונתנו לו גיבוי בכך שהם שתקו ולא אמרו כלום. אמרתי להם לפקוח עין ולחפש את החלשים והפגועים סביבם ולהתלונן בשמם. בעוד שלוש שנים הגדול מתגייס. מה אומר לו אם יצטרך לשרת בחברון ולהגן על מתנחלים בזמן שהם מתעללים בערבים? לא אוכל לומר לו לסרב פקודה כי זה נגד הערכים שלי. לא אוכל לומר לו לשתוק כשמסביבו מתעללים בחלש כי זה נגד הערכים שלי. זו סיטואציה שלטעמי אסור להיות בה מראש. ערכים מוסריים הם לא עניין יחסי, להיפך. המאבק אודות הערכים של המדינה שלנו נמשך בין הרוב (הדומם רוב הזמן) שאליו משתייכים אתה ואני ואוויל משריש ועוד כמה מגיבים כאן, לבין קבוצה קטנה אך קולנית בעלת סט מתחרה של ערכים. המתנחלים, שהחלו כקבוצה קטנה ותמהונית לפני ארבעים שנה, קבעו עובדות בשטח, הגדילו את כוחם ומספרם אבל גם היום מהווים פחות מ 5% מאזרחי ישראל. לצערנו אנשים כמו הרב כהנא הרב לוינגר וברוך מרזל, שהם חניכי אותם ערכים אמריקאיים של מערב פרוע שמהם אני רוצה להתרחק הטמיעו אותם לתוך גרסה משיחית כוחנית של היהדות, שלכאורה ביצעה בשטח את הרטוריקה הימנית (ולכן זכתה תמיד לגיבוי בקריצה מהצד הימני של הפוליטיקה הישראלית) אבל בעצם השתמשה ומשתמשת בסט ערכים שהחפיפה שלו עם משנת ז'בוטינסקי קטנה. הערך שהנחה את דרכם של כהנא, לוינגר, יהודה עציון ומנחה היום את ממשיכי דרכם הוא מדינת הלכה. מדינת הלכה כוחנית. גרסת טורבו "מהיר ועצבני" של איראן. אני מכיר את האידאולוגיה הזו מקרוב. למי שמחזיק בה יש יתרון ענק- לא אכפת לו למות על קידוש השם2. העוצמה והלהט של אלו שמכפיפים את בטחונם האישי ובטחון ילדיהם לאידאולוגיה שלהם גרמה לכוחם והשפעתם על המדיניות להיות גדולה בהרבה מחלקם היחסי בציבור. שיתוף הפעולה בין ימנים לימנים משיחיים לא הצליח להחזיק מעמד כי סולם הערכים שלהם שונה בתכלית השינוי. לטעמי סולם הערכים של משה פייגלין קרוב יותר לזה של זהבה גלאון מאשר לזה של אורית סטרוק. _________________________ 1 "שטחים" 1968-1969 2 ראינו את ההגחכה של זה ב"רמזור" (דקה 18:26), אבל התאור שם של סולם הערכים מדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הערכים שלי הם ערכי הדת היהודית, הציונות, הסוציאליזם והדמוקרטיה שהתגלמו בהכרזת העצמאות והתגשמו במדינת ישראל בפועל." לא הצהרה יומרנית ונבובה מדי לטעמך? הכל כלול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אני מרגיש עכשיו כמו הילד שהמורה שואלת אותו בספקנות: כתבת הכל בעצמך? ההורים לא עזרו לך? זה אולי נשמע יומרני ונבוב אבל אלו מרכיבי הזהות הלאומית והערכים שלי. סבא שלי היה ב"הפועל המזרחי" : תנועה ציונית דתית וסוציאליסטית, צ'ק על שלוש מהארבע. הוא הסתיר בביתו מבוקשים מן האצ"ל, ובגין היה דמות נערצת, משמע הבית היה רביזיוניסטי. בניו, הדודים שלי, היו מסורתיים אך גלויי ראש- הבכור שירת בבריגדה היהודית, השני היה בלח"י וישב במעצר באריתראה, השלישי היה בפלמ"ח, הרביעי כבר לחם בצה"ל במלחמת השחרור. חלקם חזרו אל הכיפה בזקנתם. אני לא רב מעללים כמו הדורות הקודמים במשפחתי אבל אלו המקורות שינקתי מהם. המסע האישי שלי הוא אל הדמוקרטיה. העליתי את ערכי זכויות האדם הטבעיות אל אחת המעלות הגבוהות בסולם הערכים שלי. קלישאתי? יכול להיות, אבל אותנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותנטי זה טוב ואנחנו חולקים את אותם ערכים. אני מתפלא כיצד תמונת המציאות שלך התעוותה בכל הנוגע למתנחלים ואיך המציאות הפכה לביטוי ההתעמרות וקהות הלב. אני לא חושב שאפשר לקרוא למה שצה''ל עושה התעמרות אבל אני בטוח שצריך לקרוא פחות הארץ כדי לאפשר ללב לפעום ולהרגיש. אתה שופט ציבור שהתרעם על כך שחייל ירה ברוצח, שלא מתלהב מטרנספר כפתרון ומסכים שהממשלה תקיים קשרים עם יישות אנטישמית שנולדה ומתקיימת בזכות טרור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |