בתשובה לארז לנדוור, 11/05/14 9:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזה חלק מהנכבה היה הכרחי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החלק ההכרחי היה בסילוק ישובים עוינים במהלך המלחמה. חלק מהגירושים היו של ישובים לא עוינים או שנעשו לאחר תום המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להעריך באופן גס איזה אחוז מהמגורשים או מהיישובים נעקרו בצדק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעקרו בצדק כפרים שהוכרו ככפרים עוינים שמהם יצאו לוחמים ערבים. לא בצדק תושבי עיקרית ובירעם, תושבי אבו גוש שרצו לגרש ולמזלם התהפכה ההחלטה. ערביי חיפה שהוזמנו להשאר ובו בזמן הופגזו ונורו. ניפקדים נוכחים כמו ערביי עין הוד וקיסריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם תושבי שייך מוניס שלא היו עוינים ליהודים וגורשו כתוצאה מיוזמת אנשי לח״י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, הבאתי רק דוגמאות ממקרים ידועים ביותר,למעשה מהמספרים הנקובים בויקיפדיה של חברי הכנופיות, הקבוצות והאירגונים הערביים אני בספק אם מספר הלוחמים הפלשתינאים עלה על 10,000 איש ופחות מחזיקי נשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תושבי שייך מוניס גורשו?! ועוד בידי הלח"י?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אוכלוסיית הכפר מנתה בשנת 1948, למעלה מ-2,000 תושבים; שייח מוניס היה הכפר הגדול ביותר בשטח שבין תל אביב להרצליה. נכבדי הכפר קיימו קשר עם כוחות "ההגנה" ועם עירית תל אביב במהלך מלחמת העצמאות, תוך התחייבות שלא להשתתף במלחמה, ומנעו כניסת לוחמים ערבים לא-סדירים5. באמצע מרץ החליט ארגון ההגנה לכתר את הכפר ולנתקו מן העורף הערבי, על מנת למנוע כניסת כוחות עוינים לתוכו. ב-20 במרץ הוא כותר על ידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני ממערב, מדרום וממזרח. התושבים, שסבלו מן הכיתור ואף חששו לחייהם, החלו לעזוב לכיוון צפון. ב-30 במרץ נכנסו יחידות חי"ם של חטיבת קרייתי ויחידה של השרות הכללי לכפר ללא קרב ומצאו אותו ריק." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות, התושבים עזבו בכוחות עצמם, עוד לפני שנורתה יריה אחת, ועוד לפני שדרך בכפר ישראלי אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עזבו כתוצאה מכיתור כפרם שהיה ברור מה יהיו תוצאותיו מכיוון שהיתה לו אך ורק מטרה אחת. לא היה שום צורך צבאי בכיתור הכפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקי (בתגובה של אנטילופה), הכיתור היה כדי למנוע מהחמושים הערבים להיכנס לכפר. וגם אם תטען שזה רק תירוץ, עדיין העובדה היא שהם עזבו, ולא גורשו. אולי כדאי להוסיף ל"ויקי" קצת בני מוריס. הוא כותב ב"לידתה של בעיית הפליטים" שנציגי שייך מוניס ועוד כמה כפרים הגיעו לפגישה עם נציגי ההגנה בביתו של אברהם שפירא, שם הכריזו על רצונם בשלום. "יוזמה זו של הערבים נענתה ע"י היהודים וזכתה לביקורי גומלין שערכו פלמון ודנין בינואר ובפברואר בכפרים אחדים ובהם שייך מואניס וערב אבו-כישכ. השניים ביקשו מהתושבים להישאר בכפריהם ולקבל על עצמם את הגנת היהודים ואת מרותם". אבל כשהחלו תושבי כפרים אחרים לברוח, זה יצר דמורליזציה וגרם לבריחה מעוד ומעוד כפרים. בסוף מרץ נחטפו 5 נכבדים משייך מוניס ע"י האצ"ל (לא הלח"י) וזה גרם למנוסת הכפריים, ב-30 למרץ. כלומר, מדובר כאן על מעשה תוקפנות כלפי כמה אנשים, ולא פעולה נגד הכפר כולו. מוריס מצטט מהעיתון היפואי אל-שריכ שכתב: "התושבים של הכפר הגדול שיח-מואניס ושל כמה כפרים ערביים אחרים בסביבות תל-אביב המיטו עלינו קלון רב ונורא, בעוזבם את כפריהם על כל מיטלטליהם. אין אנו יכולים שלא להשוות יציאה משפילה זו עם עמידתה האיתנה של ה"הגנה" בכל הישובים המצויים בטריטוריה ערבית..." אילו היה מדובר בגירוש העיתון מן הסתם היה כותב על כך, ואף היה מגזים בוודאי בנוראות המתרחש ומוסיף זוועות כהנה וכהנה, כפי שנעשה במקרים אחרים. אבל לא, הם פשוט עזבו, בגלל פחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עזבו כי הם ידעו מה התוצאות של כיתור כפר, כשאלה המכתרים אותו הם ערבים1. הם לא רצו להסתכן בהנחה שליהודים יש סטנדרטים אחרים. 1 הנחה שאגב מקבלת אישושים רבים במזרח התיכון עד ימינו, שישים שנה מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עזבו כי ראו כיצד מפרים היהודים את הבטחתם לא לפגוע בהם (בעוד שהם עמדו בקיום החלק שלהם) ולפיכך חששו לגרוע מזה. רצח שלא כהכרח מלחמתי היה קיים גם אצל היהודים באותה מלחמה. נתן אלתרמן כתב על כך בטורו השביעי על זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היוצא מהכלל אינו מעיד על הכלל. ולכן כשאצלנו קרה היוצא מהכלל, נכתבו שירים, טורים, מאמרים ופסקי דין. בצד השני, לעומת זאת, אף אחד לא יטרח בשכאלה, זה יהיה כמו להתלונן על כך שגם היום השמש זרחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אצלנו זה פחות נפוץ, תושבי שייך מוניס יכלו לצפות לגרוע מכל לאור הבגידה בהם ומעורבות הלח״י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לפרט בקשר למעורבות הלח"י? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לאחר הכיבוש המצרי בשנת 1831 התיישבו בכפר פלאחים מצרים והוא גדל והתרחב" - מתוך הקישור שלך עצמך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אז מה? בסיס החברה הפלסטינית הוא צאצאים של אוכלוסיות הארץ הקדומות שאליהם נוספו מהגרים מארצות אחרות. כך דרך אגב נוצרה גם החברה הישראלית בימי המקרא שאנחנו מתייחסים אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין,הערבים בא"י הם כמו זיהום על צלחת פטרי,היו כמה פה הצתרפו אליהם מהגרים ומייד "נדבקו" בילידות שלהם?! דא"ג גם תמיד היו יהודים בארץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, כל חברה ילידית קולטת מהגרים (חוץ ממקומות מבודדים כמו טיבט) והחברה הפלסטינית אינה שונה בכך מחברות אחרות. היהודים בארץ היו מיעוט ניכר שהגיע לכאן ממניעים דתיים גרידא עד ראשית הציונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ודאי גם מייהד את אברהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב,מאז שישנו עם ישראל -יש יהודים בארץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש לואי ויטון,איזה כובעים מפוארים אתה תופר,מקווה בשבילך שהם טעימים יש לך לינק לתמוך במה שכתבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני אומר שצריך להחזיר את הכפרים, אבל אין עקירה בצדק. אנחנו לא אשורים, בבלים או סטלין. הייתה מלחמה והסתיימה בניצחוננו. זה כמו להוציא להורג את השבויים בגלל שנלחמו נגדנו. הסיבה הייתה להפוך את הדמוגרפיה ולא להעניש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, שאלתי את ארז (בעקבות קביעתו שעד 67' היינו "צודקים"). אני עדיין מנסה להבין כמה מ-678 היישובים נהרסו בצדק וכמה מתוך 700,000 התושבים גלו בצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי שלא נהרסו בצדק ולא גלו בצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, סבבה. הפניתי את השאלה שלי לארז (ועדיין לא נעניתי) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |