בתשובה להפונז, 12/05/14 13:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא קשור לתחום אבל מהתקשורת אני לומד, שאוטיזם זה שם כולל לטווח רחב מאוד של התנהגויות, כאלה שאצל אדם בוגר להיות שהיית מתעלם מהן לחלוטין, או חושב שהוא "מוזר" או שהיית סבור שיש לאשפז אותו. כאשר הטווח הוא כל כך גדול, כאשר לא ידועה הסיבה הביולוגית, וכאשר אין מבחן אובייקטיבי שקובע "מיהו אוטיסט?", יש לנו קודם כל בעיה בהגדרות. דומה הדבר לכך שכל גידול, שפיר או ממאיר, קטן או גדול, שגורם תסמינים ושאינו גורם, ובכל איבר בגוף, יוכרז כ"סרטן", ואז נגלה שיש כמעט מאה אחוז חולים "סרטניים" באוכלוסייה. גם נשאלת השאלה, האם אבחונים "אחרים" ירדו בשכיחותם בתקופה הנדונה, דוגמה היסטורית בולטת היא עלייתה של תופעת ה"היסטריה" בנשים במאה ה-19 ונפילתה לטובת אבחונים אחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אבל גם מה שאתה אומר אמור להיות נתון לבחינה ולכימות סבירים. אם 90 אחוז מה'אוטיסטים החדשים' הם בטווח בין שלדון קופר לגבר האדיש הממוצע1, אז כנראה שזאת לא הבעייה האמיתית. אם 30 אחוז מהחדשים הם כאלה שלהגדרתך 'היית מאשפז אותם', יש פה בעייה אמיתית וחמורה. 1 בצחוק, בצחוק. הגבר הממוצע הוא כמובן רגיש וספונטני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן בסיסי, הייתי מנסה לקחת קבוצה אקראית של אנשים בוגרים ולנסות לאבחן אצלם אוטיזם, ולראות את שיעור האבחון. ומאידך, לקחת קבוצה אקראית של אוטיסטים בוגרים ולבדוק את שיעורי האבחון אצלם1, אני מנחש, ששיעור האבחון יהיה רחוק מאוד מ-0 ו-100 בהתאמה. 1 הייתי מחלק אותם לשתי קבוצות, כאלה שנאמר להם לנסות לעבוד על החוקר שאינם אוטיסטים, וכאלה שלא נאמר להם דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אם טענת האבחון שהעלת היתה נכונה, 100 אצל הקבוצה השנייה נשמע כמו מספר סביר. (מאחר ואתה טוען שהאבחון רק החמיר עם השנים). כמובן שאם בתיזה שלך נכונה, אוחזי האבחון אצל הקבוצה הראשונה אמורים להיות כחצי אחוז. רק שבשביל זה צריך קבוצה גדולה מאד כדי לקבל הערכה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוכן לפי המספרים (1 ל־2000 בשנת 1992 כבסיס) לא מן הנמנע שאותן שנים היה אבחון חסר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |