בתשובה לאייל סתם, 12/05/14 13:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חיים יותר אמנם, אבל עם פי 10 יותר אוטיסטים. אני לא חושב כמובן שזה בגלל מזון מהונדס, אבל אשמח לשמוע את דעתם של חכמי האייל על הנתון הקיצוני הזה. היה רווח לי אם היה מתברר שזה בגלל שינוי שיטת האבחון, אבל אני לא מצליח להשתכנע שהטיעון הזה מספיק חזק או תקף - יש מישהו כאן שיכול להקטין את בורותי בנושא הזה?. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה בוקר טוב חיסונים שווה אוטיסטים. אין בעיה עם החיסון עצמו הבעיה היא בכספית ויתר חומרי שימור וחומרים שלא אמורים להיות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה כבר הופרך מזמן1, בואו לא נחזור על זה. 1 כולל על ידי אותו אחד שהודה שפיברק את המחקר המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קשור לתחום אבל מהתקשורת אני לומד, שאוטיזם זה שם כולל לטווח רחב מאוד של התנהגויות, כאלה שאצל אדם בוגר להיות שהיית מתעלם מהן לחלוטין, או חושב שהוא "מוזר" או שהיית סבור שיש לאשפז אותו. כאשר הטווח הוא כל כך גדול, כאשר לא ידועה הסיבה הביולוגית, וכאשר אין מבחן אובייקטיבי שקובע "מיהו אוטיסט?", יש לנו קודם כל בעיה בהגדרות. דומה הדבר לכך שכל גידול, שפיר או ממאיר, קטן או גדול, שגורם תסמינים ושאינו גורם, ובכל איבר בגוף, יוכרז כ"סרטן", ואז נגלה שיש כמעט מאה אחוז חולים "סרטניים" באוכלוסייה. גם נשאלת השאלה, האם אבחונים "אחרים" ירדו בשכיחותם בתקופה הנדונה, דוגמה היסטורית בולטת היא עלייתה של תופעת ה"היסטריה" בנשים במאה ה-19 ונפילתה לטובת אבחונים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אבל גם מה שאתה אומר אמור להיות נתון לבחינה ולכימות סבירים. אם 90 אחוז מה'אוטיסטים החדשים' הם בטווח בין שלדון קופר לגבר האדיש הממוצע1, אז כנראה שזאת לא הבעייה האמיתית. אם 30 אחוז מהחדשים הם כאלה שלהגדרתך 'היית מאשפז אותם', יש פה בעייה אמיתית וחמורה. 1 בצחוק, בצחוק. הגבר הממוצע הוא כמובן רגיש וספונטני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן בסיסי, הייתי מנסה לקחת קבוצה אקראית של אנשים בוגרים ולנסות לאבחן אצלם אוטיזם, ולראות את שיעור האבחון. ומאידך, לקחת קבוצה אקראית של אוטיסטים בוגרים ולבדוק את שיעורי האבחון אצלם1, אני מנחש, ששיעור האבחון יהיה רחוק מאוד מ-0 ו-100 בהתאמה. 1 הייתי מחלק אותם לשתי קבוצות, כאלה שנאמר להם לנסות לעבוד על החוקר שאינם אוטיסטים, וכאלה שלא נאמר להם דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אם טענת האבחון שהעלת היתה נכונה, 100 אצל הקבוצה השנייה נשמע כמו מספר סביר. (מאחר ואתה טוען שהאבחון רק החמיר עם השנים). כמובן שאם בתיזה שלך נכונה, אוחזי האבחון אצל הקבוצה הראשונה אמורים להיות כחצי אחוז. רק שבשביל זה צריך קבוצה גדולה מאד כדי לקבל הערכה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוכן לפי המספרים (1 ל־2000 בשנת 1992 כבסיס) לא מן הנמנע שאותן שנים היה אבחון חסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר סטפני סנף טוענת שזה הראונדאפ, קוטל העשבים הנפוץ בעולם של חברת מונסנטו. כמובן שהטענות שלה הן קישקוש גמור מבחינה מדעית אבל הרשת געשה בשבועיים האחרונים, ואני מתפלא שדוד לא הגיע הנה בדהרה. עדיין אין הסבר מוצלח לעליה העצומה באבחון ASD בעשרים השנים האחרונות. אני חושב שכמו באלרגיות, האנומליה של האמיש אמיתית, וגורמים סביבתיים של העולם המודרני תורמים להתפרצות ההפרעה, אבל כפי שראיתי ההבנה של ההפרעה עצמה עדיין חסרה מאוד, ומכאן גם הבנת הגורמים להופעתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |