בתשובה להפונז, 08/05/14 14:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגדרתה את זה טוב ממני! איך אמר פולי בגבעת חלפון -״אז בוא נניח שהעברתי את ההודעה בקשר...״ תמיד יהיו קונפליקטים - בדיוק כפי שיש היום. רק כאן באייל יש דיונים סוערים על דמוקרטיה מהי, מכל מיני כיוונים. אינני יודע מה יכול להיות דיון כזה בעתיד. אני יכול לשער שהוא עשוי להיות דומה לסוג הדיונים שנעשים היום על גבולות הדת והמדינה. הכי כיף לדון במקרי הקיצון. אבל זה דיןן עקר לטעמי, שלכל אחד יש דעה משלו. מה זה משנה מה אני חושב תהיה סכנה לדמוקרטיה, אם לפי השקפת עולמך זה בכלל לא ככה? אם אתה איש חרדי, מבחינתך החלת חוקי ההלכה לא פוגעם בדמוקרטיה. ש״ס ויש עתיד משתתפות במשחק הדמוקרטי בהצבעה לכנסת, אבל אינן כאלה בתוכן. בעיני אחד זה תקין, בעיני אחר לא. זה בדיוק סוג הדיון הפנימי שהוא ראוי, אבל אינו נוגע לבעית היסוד שלנו, כפי שאני רואה אותה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם בדיון עקר אתה מתכוון לדיון שבסופו לא נגיע להסכמה, אז כן, דיון במקרי הקצון הוא דיון עקר. אם בדיון עקר אתה מתכוון לדיון בו בסופו אני אבין אותך, את מה שמניע אותך, את הדברים שמפחידים אותך, את העקרונות שלך, אז לא, דיון במקרי הקצון הוא לא דיון עקר. אני מבין למה פוליטיקאים צרים לנהל דיון בלי מקרי קיצון, הם צריכים לקבל החלטות כאן ועכשיו, זה התפקיד שלהם, ואין להם את הלוקסוס שיש לנו. אבל אנחנו, באייל (או בציבור הרחב), מה מונע מאיתנו לנהל דיונים שלא מתוך נסיון להגיע להסכמה ולקבל החלטה שצריך לבצע מחר בבוקר, אלא רק במטרה להבין זה את זה (ואולי גם לאתגר את עצמינו), לבדוק את עצמיינו וכמה אנחנו רחוקים מהמטרות שהצבנו לעצמינו אי אז כשעוד העזנו לשאול את עצמינו שאלות קשות? להפך, נראה לי שהמנעות עקרונית מלנהל דיון אמיתי לגבי שאלות היסוד,ובריחה לדיון בשאלות טכניות, היא דבר די מפחיד, ואני לא בטוח שאני רוצה להיות חלק מציבור שעושה את זה מתוך בחירה מודעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע בדיוק כיצד להמשיך בדיון. אתה רוצה לקרוא להנחות העבודה שלי עקרונות - קרא להם כך. אני מבדיל בין עקרון להנחת עבודה בכך שעקרון הוא אוטופי, אידיאלי. הנחת עבודה היא החלטה שאדם מניח לגבי המציאות, ועליו לבחון את אמיתותה שוב ושוב. אם אתה מנהל חברה , אתה מניח הנחות מסויימות לגבי השוק, ומפתח את המוצר בהתאם. אתה גם משתדל תמיד לחזור ולבדוק האם אתה פועל בהתאם להנחות שהנחת, והאם הן עדיין תקפות. זה כל מה שניסיתי לעשות כאן. הנחתי כהנחת עבודה, שאולי יש לה ניחוח של עקרון בעיניך, שהבעיה הדמוגרפית היא הבעיה הכי מהותית לאורך שנים לקיומה של מדינת לאום יהודית דמוקרטית.הנחתי הנחה נוספת לפיה יש חשיבות עליונה לקיומה של מדינת ישראל כמקום היחיד בו הלאום היהודי הינו בעל שליטה מלאה על עצמו. אתה רשאי להניח לעצמך הנחות אחרות. מצטער, אבל לחלק הזה באייל, בו מתפלפלים על מקרי קיצון תאורטיים, ואנשים נדרשים להגן על עקרונותיהם או להסביר אותם (לא ברור לי למה) - אף פעם לא נמשכתי. אני אגב בכלל לא חושב שצריך להבין מה מניע אותי או אותך. לכל אחד יש שיקולים אחרים שמניעים אותו. הנקודה לטעמי היא האם אנחנו מסכימים על הנחות היסוד (כל אחד מסיבותיו שלו). אחרת, המדינה כולה לדעתי תמשיך בחגיגה של ויכוחים ומריבות על עקרונות, בזמן שנאבד עצמנו לדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה נוספת של תגובתי, אני יכול להוסיף ולחדד, שהנחת העבודה השניה שלי, זו שרואה חשיבות עליונה בקיום מדינה וכו׳ מבוססת על הנחת עבודה שהעלתי בתגובה הראשונה שלי, לפיה יתכן שוב מצב בו קיומו של העם היהודי בעולם יהיה בסכנה. קרא לזה שואה שניה או מה שתרצה. קרא לי פסימיסט אם תרצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך הפשוטה להמשיך בדיון היא לענות לשאלות שלי :) כשאתה מקים חברה יש לך בדרך כלל כמה עקרונות, נגיד שהחברה תהיה רווחית ואתית, ומהם אתה מוציא את מה שאתה קורא לו הנחות עבודה, אבל הן ניגזרות מהעקרונות ומניתוח המציאות, ובלי העקרונות, בלי הרצון להרוויח למשל, כל ההנחות שאתה מניח לגבי השוק הן חסרות משמעות, בלי העקרונות אין גם יותר מידי טעם לחזור לבדוק את ההנחות שהנחת (איך תקבע שהם לא נכונים)? ההיסטוריה מלאה מוסדות שבהמשיכו להתקיים תחת אותם "הנחות עבודה" מבלי שאף אחד בדק אם הן עדיין מקדמות את העקרונות שבשמם הם הוקמו, רובם קרסו אחרי שנים של פעולה חסרת טעם מכח האינרציה בלבד. בלי שיהיה לנו עקרונות לבדוק את הנחות היסוד שלנו, מה הטעם לקבוע את הנחות היסוד? אנשים מתווכחים על עקרונות בכל מקום בו יש אנשים לא רעבים מאז המצאת השפה. זה חלק מהאופי של המין האנושי (ומהחלקים היפים בו, אם מותר לי להוסיף את דעתי). יש הבדל גדול בין ויכוח למריבה, ושום מדינה לא איבדה (או תאבד) את עצמה לדעת רק בגלל שהיא הרשתה לאנשים להתווכח זה עם זה. אם כי, אני חושב שאת התשובה לשאלה שלי קיבלתי, אז תודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |