בתשובה לדוד, 30/04/14 16:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן. אבל בין ההגדרות הללו (פרימטים + הבדל גנטי "לא גדול") לבין "אנחנו בדיוק כמוהם וצריכים לאכול בדיוק כמוהם" - יש תהום עצומה בגודלה. פרימטים גם אוכלים חרקים - והרבה מאד מהם. אתה אוכל חרקים? איך אתה משלים את החומרים התזונתיים שקיימים בחרקים, וחסרים לך בגלל חוסר אכילתם? באחד המאמרים שקראתי ב-Oikos דובר על הדיאטה של פרימטים גדולי גוף, שהיא מורכבת מפירות ועלים במקום דיאטת חרקים של פרימטים קטני גוף. אז מה המסקנה? שאם אוכלים פירות ועלים, הגוף מתחפתח ואתה נהיה גדול יותר? ממש לא! כשאתה קורא את כ-ל המאמר, אתה מבין שזה לא בגלל שפירות ועלים יותר מזינים מחרקים (להיפך - חרקים יותר מזינים) - אלא שקשה יותר למצוא כמויות של חרקים שיזינו מסת גוף גדולה יותר, ושכשיש לך מסת גוף גדולה יותר, אתה יכול להשקיע יותר בפירוק הרעלים באכילת מזון פחות בריא (משהו שפרימטים קטני גוף לא יכולים לעשות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על אכילת חרקים מעניין לגלות שדווקא רתיעה מאכילת חרקים היא עניין יהודי-נוצרי-מוסלמי והרתיעה לא קיימת בתרבויות-חברות אחרות כך שרוב הזמן בני אדם כן אכלו חרקים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל מאכל פופולארי במקסיקו - רימות נמלים - מכיל 40 אחוז חלבון ו 30 אחוז שומן מן החי. ממש מזון בריאות לשיטתך! בכל מקרה, כרגיל, אחרי שנתפסת בקשקשתך אתה מנסה להסיט את הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול בבקשה להשאר בטענה המקורית שלך? (בתת הפתיל הזה) האם הוכחתי שהטענה שלך (לגבי פרימטים ומה הם אוכלים) אינה נכונה, או שאתה עדיין חושב שאתה צודק, ושהדברים שכתבתי הם שטויות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכילת בשר (למשל קופים קטנים) וביצי ציפורים ותוספת החרקים שהשימפנזים אוכלים הם לא יותר מ-8 אחוז מכלל המזון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו. הרמתי ידים. אם יום יבוא, ותחליט (או תגלה) שאתה יכול לטעות - אשמח לנהל איך דיונים. עד אותו היום - אני מאחל לך חיים ארוכים ובריאים בעולם החשוך שבו אתה נמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאנחנו לא בדיוק כמו השימפנזים ושאר פרימטים לא אומר שאי אפשר ללמוד מהם דבר או שניים, ולא רק מקדיחת חורים בגולגלות שלהם. אכילת חרקים נשמע לי כמו רעיון טוב מאוד, מעניין מתי יחזור הנוהג לאופנה. ומעבר למה שהפרימטים יכולים ללמד אותנו בתחום התזונה, במיוחד הייתי שמח, אם היינו מאמצים את השיטה האורנגוטנית להגבלה עצמית של האוכלוסיה - התנהלות בקבוצות רופפות של חבורות קטנות ומשתנות, התבודדות והתרועאות חלקית, זוגות זמניים וזיווגים מזדמנים מפוזרים גיאוגרפית. אבל כוחנו בצפיפותנו! נקווה שנצליח לקיים מרחב סביר, בצפיפות אוכלת החרקים שצפויה לנו. מה שבטוח - הרבה חידושים ממוחשבים הולכים ליפול עלינו בקרוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |