בתשובה להפונז, 23/04/14 10:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאני חושב על זה, שוקולד השחר על מצה יכול להיות המאכל הלאומי. יותר אותנטי מפלאפל, חוצה עדות וגילאים, אפילו ערבים אוכלים אותו בהנאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שהאומה הפאן-ישראלית הקיאה אותי סופית מתוכה. מדובר בשוקולד נחות על קרקר. מה טעים פה? ____________________ ברקת, מעדיפה להטביע אותן בביצים ולטגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, סוף-סוף קרן אור! כבר שנים אני צועקת ששוקולד השחר הוא פשע נגד האנושות ושצריך להוציא אותו מחוץ לחוק ומחוץ לגדר, ומלבד בני משפחתי שדאגו לאשפז אותי במקום רחוק-רחוק בטענה שהצעקות מפריעות את מנוחתם - אין שומע ואין עוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוש הטעם מתרגל למה שאכלנו בימי ילדותנו? התהליך קרה פעמים רבות. מאכל של עניים הופך למאכל עממי ולאחר מכן למאכל אותנטי ומייצג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להסביר, אבל זה פשוט יוצא נורא טעים, פריך ומתוק ומתפצפץ בפה. אגב, ביום ביום הלא מצתי, כשאני רוצה שוקולד על דגנים1, קוביה של שוקולד מריר 85% על פרוסת לחם, 20 שניות במיקרו ולמרוח - פשוט משמח לבב אנוש וחיכו. 1 לא כל יום כמובן, זה לא בריא :) _________________ כמובן, זה לא סותר. (אז הוויכוח הוא כמובן - מלח או סוכר2?) 2 מייפל למהדרין |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |