|
||||
|
||||
זאת דמגוגיה, שתי המילים השאלה שונות בהרבה משמעויות. למשל: ממשכורת משלמים מס הכנסה, מקצבה לא. ממשכורת משלמים ביטוח לאומי, מקצבה לא. ממשכורת מפרישים לפנסיה, מקצבה לא. עבור משכורת יש תפוקה שצריך לתת. עבור קצבה לא. בקיצור, אויב הוא (לא) ידיד, שחור הוא (לא) לבן, וכעכעככגדכגד הוא (לא) רארקארקאר. |
|
||||
|
||||
ממשכורת מאוצר המדינה לא משלמים מיסים או ביטוח לאומי. ז''א, נכון, בתלוש המשכורת כתוב ששולם מס הכנסה וביטוח לאומי, אבל בסופו של דבר זה כסף שיוצא מכיס אחד (אוצר המדינה) וחוזר לאותו כיס ממש (אוצר המדינה) לכן הוא חסר משמעות אמיתית. הפרשה לפנסיה היא בסך הכל עוד כסף מאוצר המדינה. למי שיש קביעות, בהגדרה, לא צריך לתת שום תפוקה (הוא יכול לתת תפוקה, והאברך יכול להתנדב במשמר האזרחי, אבל הוא יכול גם לא לתת תפוקה). בקיצור, בהקשר הזה, ''משכורת'' וקצבה'' הן שתי מילים בעלות משמעות זהה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אתה עלול לקרוע את הטחול חלילה עם כל האקרובטיקה הזו. 1. לביטוח לאומי יש תקציב משלו. זה לא אותו כיס כמו אוצר המדינה. אגב, יש קצבאות שכן צריך לשלם מהן ביטוח לאומי. 2. מס הכנסה של עובדי מדינה משולם מתקציב משרד מסוים לתקציב המדינה הכללי כך שכן מדובר מהעברה בין כיסים שיש לה משמעות. התפוקה שנותן חוקר ספרות (עם או בלי קביעות) היא תרומה להבנה יותר טובה של הספרות, כמו שחוקר פיסיקה תורם להבנה טובה יותר של חוקי הפיסיקה. עניין הקביעות כאן הוא לגמרי מסיח: חוקר עם קביעות אמור לקדם את אותה המטרה בדיוק כמו חוקר בלי קביעות, באותו אופן שעובד בנק עם קביעות עדיין אמור לתת ערך לבנק כמו עובד בלי קביעות. השאלה האם קביעות עוזרת או מפריעה לתפוקה של עובד היא ממש לא קשורה לדיון הזה. |
|
||||
|
||||
1. הביטוח הלאומי מקבל כסף מתקציב המדינה סעיף 1.3. אולי עדיף לבדוק בפעם הבאה לפני שחושבים על ה"אשר"? 2. איזה משמעות יש להעברה מסעיף אחד לסעיף אחר באותו תקציב? זה כסף שעובר מצד אחד לצד אחר של אותו כיס, אין לזה שום משמעות עלי ועליך (בהנחה שכמוני גם אתה לא רואה חשבון במשרד האוצר1). איזה "תפוקה" אתה מקבל מ"הבנה יותר טובה של הספרות"? אתה לא מקבל "תפוקה" זהה מהבנה טובה יותר של התלמוד (או מה שלא לומדים אברכים)? עניין הקביעות הוא ממש לא מסיח, הוא הנקודה העקרונית שמשום מה אתה מסרב לראות. עובד עם קביעות לא יכול להתקיים בשוק תחרותי, בשום הגדרה, מופרכת ככל שתמצא, למושג שוק תחרותי. לא בבנק, לא באקדמיה, ולא בשום מוסד אחר. 1 ואם כן, אוי ואבוי לנו. |
|
||||
|
||||
למוסד לביטוח לאומי יש תקציב עצמאי וקרן עצמאית שאינה חלק מתקציב המדינה. איזה יופי שהפנית אותי לספר התקציב, באורח פלא הצלחתי למצוא את סעיף 1.3 שלך בעמוד 67 מתוך 250. המדינה מעבירה כסף למוסד לביטוח לאומי כי הוא משמש לתשלום של מספר קצבאות עבור המדינה. החלק הזה הוא משני והוא אינו קשור לתקציבו העצמאי של המוסד לביטוח לאומי. אם היית קורא קצת את ההפנייה של עצמך, נגיד בעמוד 21, היית רואה שהמדינה לווה כסף מהביטוח הלאומי. לטענתך זה אומר שהמדינה מלווה מעצמה ומשלמת לעצמה ריבית? אולי עדיף לבדוק בפעם הבאה לפני ש*לוחצים* על ה״אשר״? איזו ״תפוקה״ אתה מקבל מעיצוב סנדלי נשים? או צביעת רהיטים? או כתיבה פובליציסטית בעיתון? אני בכלל לא דיברתי על אברכים, אבל למיטב ידיעתי המטרה היא כמעט תמיד לא העמקת הידע האנושי אלא הכרת חוכמת הקדמונים. חוקרי תלמוד באקדמיה בארץ ובחו״ל בהחלט תורמים להבנה טובה יותר של התלמוד ומשלמים להם על זה. אם אתה טוען שאברכים עושים בערך את אותו הדבר, אהלן וסהלן פתח דיון חדש בנושא. אני לא יודע למה אתה קורא ״שוק תחרותי״, אני בטוח שתחת הגדרה מסוימת אתה צודק. אבל אני הגבתי לטענתך שעובד עם קביעות לא אמור לתת תפוקה וזה לא נכון. |
|
||||
|
||||
האלמוני צודק לחלוטין ביחס לביטוח הלאומי. |
|
||||
|
||||
מה משני בחלק הזה? תקציב המדינה קצת יותר גדול מהתקציב שלך ושלי, וככזה הוא מתנהל בכמה שמות, ולפעמים אחד מלווה לשני, אין בזה שום דבר חדש או מעניין. בסופו של דבר, מבחינת העולם החיצוני (אני ואתה) אין לזה שום משמעות, מדובר באותו כיס. כשאני קונה נעליים שעוצבו על ידי מעצב הסנדלים, אני מקבל ממנו תפוקה של העיצוב האהוב עלי, אם אני לא ונה את הנעליים, אני לא משלם לו ולא מקבל ממנו תפוקה. כנ"ל לגבי צביעת רהיטים או כתיבה פובליציסטית בעיתון, להבדיל ממי שמקבל משכורת ממשלם המיסים (שלו אני משלם בלי קשר לתפוקה שאני מקבל או לא מקבל ממנו). אתה באמת לא מבין את זה?! בוודאי שעובד מדינה עם קביעות לא אמור לתת תפוקה, אחרת הוא לא היה עם קביעות אלא עובד רגיל. נראה לי שהדיון ביננו הגיע למצב בו אתה סתם זורק הצהרות חסרות ביסוס בלי לחשוב כמה הן מופרכות. |
|
||||
|
||||
הקרן של ביטוח לאומי מוגדרת בתור ״כיס״ נפרד שמיועד למטרות מסוימות (בדומה לחברת החשמל או הרשויות המקומיות) והכסף שבכיס הזה מנוהל בצורה שונה משאר הכיסים. לכן מעבר של כסף לכיס של ביטוח לאומי אינו זהה למעבר של כסף לכיס של רשות המיסים. כשאנחנו מממנים מדען, אנחנו (ושאר המין האנושי) מקבלים ממנו תפוקה של הבנה יותר טובה של היקום (או חלקים ממנו כמו ספרות צרפת או תפקוד הלימפוציטים). אתה יכול לא לשלם להם ולא לקבל את התפוקה הזו. בוא נגיד שאין דבר כזה קביעות, בעולם כזה אתה מסכים או לא מסכים שמדען נותן תפוקה תמורת השכר שלו? עכשיו בוא נחזור לנושא הקביעות: אם אתה חושב שעובד מדינה עם קביעות לא אמור לתת תפוקה, כנראה שאין לך מושג מה זה קביעות (או מה זה לעבוד). אולי אתה מתבלבל עם ״פנסיה״ (אני מחכה שתגיד שזה בעצם עניין של הגדרה, וקביעות ופנסיה הם בעצם בדיוק אותו הדבר). |
|
||||
|
||||
לכל הפרטים האלה אין משמעות עליך ועלי ועל כל מי שלא עובד ברואה חשבון במשרד האוצר, ולכן הם לא משנים. לרובינו יש מספר חשבונות (חסכונות, פנסיה, ביטוח מנהלים, עו"ש, מניות...) כל אחד בצורה שונה, למטרות שונות, והן עדיין אותו כיס, והעברת כסף מחסכון שלך לעו"ש שלך הוא עדיין כסף שאתה מעביר מכיס אחד שלך לכיס אחר שלך. ואין לו שום משמעות על חייו של אף אחד שאינו אתה (או רואה החשבון שלך, מנהל חשבון הבנק שלך ושאר האנשים שנהנים מהפרורים). לא, אני בכלל לא מסכים. אם המדען מקבל כסף מהמדינה (בכל אחת מהשמות שאנחנו נותנים לכסף מהמדינה, כאמור, זה סתם שמות), אז הוא לא בהכרח נותן תפוקה שקשורה בצורה כלשהי למשכורת אותה הוא מקבל (ובכלל לא בטוח שהתפוקה שהוא נותן היא חיובית). אני לא מתבלבל עם פנסיה, אבל כן, לעניינינו, גם פנסיה תקציבית (להבדיל מפנסיה צוברת. תעשה לי טובה והפעם תבדוק מה ההבדל לפני שאתה מגיב, הרי כבר ראינו שאחרי שאתה מגיב אתה לא מסוגל להודות בטעות גם כשברור כשמש שאתה לא יודע על מה אתה מדבר) הם עוד צורה של העברת כסף ללא תלות בעבודה (ופנסיה צוברת היא עוד צורה של העברת כסף בין כיסים). |
|
||||
|
||||
רוב אושר והצלחה. ביי. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלך שקשה להעריך את שווי השירותים שהממשלה נותנת, מפני שהם אינם נסחרים בשוק חופשי היא נכונה. לכן קשה להעריך את התפוקה של השכיר הממשלתי, או מי שעובד בשוק הפרטי ומוכר את שירותיו לממשלה. אפשר להעריך בקירוב תפוקת עובד כזה ע''י השוואה לשכרו של עובד במשרה דומה בשוק הפרטי. אם אין משרה דומה בשוק הפרטי, או אין מוצר דומה בשוק הפרטי, קשה מאוד לדעת מה התפוקה של עובד ציבור ומה השווי של המוצרים שהוא מיצר. בסה''כ במקרה כזה אתה צודק, אלא שכשהעברת הכספים מוגדרת כקיצבה יש בכך משום הודאה בכך שמקבל הקיצבה לא נותן שום תמורה. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי, זאת סתם טאוטולוגיה (תגובה 630832). |
|
||||
|
||||
העובד עם הקביעות הגיע אליה אחרי כעשרים שנה של תחרות בשוק כנראה הכי תחרותי שיש בארץ. עד אז האברך כבר התבטל עשרים שנה שלמות. אז עכשיו כל הטיעון שלך הוא על עשרים השנה האחרונות בקריירה של שלושים איש, מול ארבעים שנה של בטלנות ב(אי-) קריירה של שישים אלף איש? שרובם אין להם מאית מהכישרון של אותו חוקר, בתחום בו הם לומדים? הרי כבר נאמר כאן על ידי חכמים ממני וגלובליים ממני, שלו היה מדובר באברכים מצטיינים שנבחרו ביחס של אחד מכל שלושים מחבריהם כדי לקדם את שלהבת התורה שלהם, היינו כולנו אומרים דיינו שלושים פעמים ולא מטרידים את מנוחתם ולו כזית. לא ברור לי מה אתה מנסה להראות מהיטפלות לפרומיל זניח משוק העבודה הישראלי כשמדובר על 70 אחוזים ממגזר מסוים, לא 0.07 אחוזים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |